נציג תמונות של דמויות שונות:

• חייל
• ילדה
• אדם מבוגר
• זמר
• שף

נבקש מהתלמידים שידרגו את הדמויות לפי יכולת התרומה שלהם לעם ישראל בעת מלחמה – מהדמות שהכי מסוגלת לתרום ולהועיל ועד הדמות בעלת היכולות המועטים ביותר לתרום בימי המלחמה.

נבקש מהתלמידים שינמקו את הדירוג שלהם:

• כיצד החלטתם מי יכול לתרום יותר ?
• לפי מה ניתן למדוד תרומה של אדם?
• האם יש דמויות שאינן מסוגלות לתרום כלל?

נבאר לתלמידים את המושג עורף וחזית. ניתן לבקש משני תלמידים לעמוד זה לפני זה, כאשר אחד עומד מאחורי עורפו של השני. נשאל מי מגן על מי ונראה כיצד מי שעומד בחזית הוא מי שנמצא בקדמת הקרב, ומי שניצב בעורף, עומד מאחורי החזית ומתגונן על ידה.

נציג את דברי הרמב”ם בהלכות תעניות, העוסקים בתפקיד הערים הסמוכות לעיר שבה יש צרה (לשיקול המורה, ניתן לעבד את דברי הרמב”ם לפני הצגתם לתלמידים):

“אלו הן הצרות של צבור שמתענין ומתריעין (תוקעים בחצוצרות) עליהם.

על הצרת (תקיפה של) שונאי ישראל לישראל. ועל החרב…

כל עיר שיש בה צרה מכל אלו, אותה העיר מתענה ומתרעת עד שתעבור הצרה.

וכל סביבותיה מתענות ולא מתריעות אבל מבקשים עליהם רחמים…

על הצרת שונאי ישראל לישראל כיצד. עכו”ם שבאו לערוך מלחמה עם ישראל… הרי אלו מתענין ומתריעין עד שירוחמו.

וכל הערים שסביבותיהם מתענין אבל אין מתריעין אלא אם כן תקעו להתקבץ לעזרתן.”

(רמב”ם הלכות תעניות פרק ב’, הלכות א’-ג’)

• מה צריכים לעשות בני עיר שעורכים עליה מלחמה?
• מה צריכות לעשות הערים שמסביבה?
• מדוע לדעתכם גם על הערים שבהן אין מלחמה מוטל תפקיד?

נציין בפני התלמידים שדברי הרמב”ם הם ביטוי אחד מני רבים לערבות ההדדית של עם ישראל ומהלכותיו ניתן ללמוד על הסולידריות שמביעים כל אנשי ישראל, גם כאשר הצרה לא מגיעה אליהם באופן אישי.

נחזור לדמויות שהצגנו בתחילת השיעור.

נציין כי ברור לכולם כיצד החייל מסייע בימי המלחמה, אך כעת נתבונן כיצד דמויות אחרות בחברה יכולות לעזור.

נציג לתלמידים מגוון כתבות המציגות אנשים העונים על הארכיטיפ של הדמויות מתחילת השיעור, שתורמים בדרכם למען המלחמה. נחלק את התלמידים לארבע קבוצות, כאשר כל קבוצה בוחנת קבוצת דמויות אחת. נבקש שכל קבוצה תסכם בטבלה את הדוגמאות לסיוע שיש לכל דמות.

התחלה של טבלה לדוגמה:

ילדים:

• ילד מברך את אביו לפני היציאה למלחמה
• חיילים מקריאים מכתבים שקיבלו מילדים
• חניכי בני עקיבא מתנדבים לנקות את בית החולים הדסה

מבוגרים:

• אביבה בת ה-63 מתקנת דלתות ממ”ד בהתנדבות
• שורד שואה בן 82 מגהץ מדים לחיילים
• עזרא יכין, חייל המילואים המבוגר ביותר (בן 95)

זמרים:

• חנן בן ארי בהדלקת נרות שבת עם פצועי המלחמה
• סולן להקת התקווה 6 משמח חתן וכלה בחתונה בבסיס
• חנן בן ארי ורביד פלוטניק שרים בבר מצווה לילד מעוטף עזה
• יצחק מאיר מוביל תפילות בבסיסי צה”ל

שפים:

• בעלי מסעדת “האחים” מתל-אביב מכשירים את המטבח ושולחים מנות לחיילים
• מסעדות תורמות חומרי גלם ומעניקות מנות לתושבי עוטף עזה שפונו מבתיהם
• השף אייל שני מפריש חלה במחווה לחיילים

לאחר סיכום ההתנדבויות, נזמין כל קבוצה בתורה כדי שתציג את סוגי ההתנדבויות שאליה נחשפה.

נשאל את התלמידים:

• מה מהדברים שאליהם נחשפתם אתם יכולים לעשות בעצמכם למען החיילים ותושבי הדרום?

נסכם חלק זה באבחנה, כי יש יותר מדרך אחת לתרום לעם ולחיילים בשעת המלחמה. לא רק החייל הנמצא בחזית ומשתתף בקרב מסייע, אלא גם אנשים שונים בעורף מסוגלים לעשות זאת – לא משנה בני כמה הם או מה משלח ידם.

נחלק את התלמידים לקבוצות ונסביר כי גם עלינו מוטלת האחריות להיות שותפים לתרומה בימים מלחמה אלו. כל קבוצה תיצור כרזות עם מסרים מחזקים, הן לחזית והן לעורף.

בסיום הכנת הכרזות, כל קבוצה בתורה תציג את הכרזה, תתאר למי היא מכוונת ומה המסר שהם מעוניינים להעביר דרכה.

לאחר מכן, עד כמה שהדבר ניתן, נצא מבית הספר ונתלה את הכרזות ברחוב, על מנת שהעוברים והשבים יוכלו לקרוא אותן, ובתקווה – גם להתחזק מהן.

פתחנו בדירוג דמויות על פי מידת היכולת שלהם לתרום למלחמה ולמדנו על מושגי העורף והחזית. ראינו כיצד הרמב”ם מסביר שכחלק מהערבות ההדדית, גם ערים שלא נפגעו במלחמה צריכות להשתתף בצער העיר המותקפת בקרב, להתענות ולהתפלל עליה. מתוך כך, למדנו על היכולת של העם לתרום למען החיילים והתושבים העומדים בחזית, גם כאשר הוא איננו מוכשר למלחמה. חתמנו בנטילת חלק פעיל לצורך הרמת המורל וחיזוק העם.