ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נפתח את השיעור בשאלה: אילו חלוקות של מצוות אתם מכירים בתוך עולם המצוות?
סביר להניח שהתלמידים יעלו את החלוקות הבאות: עשה/לא תעשה, בין אדם למקום/בין אדם לחברו, טבעי/היסטורי וכדומה. נכתוב כל אחת מהחלוקות שהתלמידים מציעים על הלוח (כדאי לתת זמן לתרגיל, על מנת להציף מתוך התלמידים גם חלוקות פחות סטנדרטיות).
בשלב הבא נבקש מכל אחד מהתלמידים לכתוב את “שורשי המצווה” של השמיטה, כלומר לנסח במילים שלו את הטעם המרכזי של מצוות השמיטה. פתיח זה יתן כבר כהצפה בכיתה שלל של רעיונות ומחשבות שהתלמידים יציעו לטעמה של השמיטה.
נחלק לכל חברותא בכיתה דף מקורות עם הטעמים השונים שניתנו למצוות השמיטה, ונבקש שילמדו במשך כמה דקות את כל המקורות.
בכיתות בהם למידה של מקורות יכולה לקחת זמן ולתבוע הרבה אנרגיה, ניתן לתת לכל חברותא את אחד מהטעמים ורק באסיף לחשוב יחד מה סוגי הטעמים שניתנו למצווה.
לאחר ההבנה הבסיסית של המקורות, נבקש מכל חברותא לחלק את הטעמים לקבוצות שונות – אפשר לערוך את השלב הזה גם בדיון של כל הכיתה יחד (ובודאי אם חילקנו לכל חברותא מקור אחר). נראה שהטעמים מתחלקים לשלוש קבוצות: טעמים העוסקים במעגל החברתי של יצירת צדק וחסד עם החלשים, טעמים העוסקים במעגל הרוחני של מתן מקום וזמן ולימוד תורה ולעבודה על המידות ובניית קשר עם הקב“ה וטעמים העוסקים במעגל הטבעי של היחס של האדם אל האדמה והטבע. כמובן שאם ניתן לחבר את הטעמים גם לחלוקות נוספות שהתלמידים העלו בשלב הפתיחה כדאי להתייחס לזה.
ניתן להעמיק את האסיף על ידי קריאת הפסוקים מהתורה המצווים על השמיטה ובחינת הקולות השונים הנמצאים כבר בפסוקים עצמם.
בכיתות שמתאים בהן, אפשר לפתוח דיון עם התלמידים: מה אנחנו מרוויחים ומה אנחנו מפסידים מהחלוקות הללו שאנחנו עושים בחיים הדתיים שלנו, כמו החלוקה שעשינו ממש עכשיו ביחס לשמיטה, או כמו דיונים דומים שיש לעיתים, למשל בשאלות האם שמירת הלשון היא מול הקב“ה או מול החברה, האם שבת היא מצווה חברתית או מצווה רוחנית.
נבין שיש בחלוקה משהו שעושה לנו סדר ומכוון אותנו בעבודה שכל אחת מהמצוות דורשת, אך יש גם משהו מאד מעכב ומאד חוסם בחלוקה שמחלקת את הנפש שלנו ואת מעגלי הקיום שלנו, באופן שלא תמיד תואם את העומק המחבר.
נבקש מכל אחד מהתלמידים לבחור את הטעם שדיבר אליו מתוך מערכת הטעמים הענפה שניתנה לשמיטה, ולחשוב ולכתוב כיצד ניתן בחיים שלנו, בהם השמיטה איננה מתקיימת באופן מלא, לשמר ולהחיות את הטעם של השמיטה. את התרגיל הזה ניתן לעשות ביחידים או לחלק את הכיתה לקבוצות על פי הטעם שכל תלמיד בחר.
לאחר שנראה עם התלמידים שטעמים מסוגים שונים ניתנו למצוות השמיטה, נבקש מכל תלמיד לכתוב מכתב של מצוות השמיטה אל הקב“ה בו היא מתלבטת על מקומה בתוך עשרת הדיברות: בחמש הדברות הראשונות שאנחנו רגילים לסמן כ“מצוות שבין אדם למקום” או בחמש הדברות האחרונות שאנחנו רגילים לסמן כ“מצוות שבין אדם לחבירו“. המכתב יכול להיות מכתב מתלבט או מכתב מבקש ומשכנע על מיקום מסוים.
במהלך השיעור ניסינו להבין את טעמיה השונים של השמיטה. ראינו שיש אפשרויות רבות להבין את משמעותה של השמיטה, ותהינו גם האם ובמה החלוקה לסוגי מצוות שונים משרתת אותנו ובמה היא מפריעה לנו.
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא