“אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי רֵיחַ נִיחֹחִי תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדו” (במדבר כ”ח, ב)

נסביר לתלמידים כי בשיעור זה נלמד על טעמי הקורבנות. המקורות אשר נבחן ונדון בהם יהיו מספרי הרמב”ם, ספר החינוך ורמב”ן. נציין כי להקרבת הקורבנות הייתה משמעות רבה במציאות עם ישראל.

נחלק את התלמידים לקבוצות. כל קבוצה לומדת ומעמיקה בהבנה של טעם, על ידי לימוד עצמי מונחה כרטיסיות על טעמי קורבנות.

בסיום הלימוד נתכנס בישיבה במעגל. נבקש מכל קבוצה להכין הצגה או משימת כתיבה קבוצתית ודרכה להציג לשאר הכיתה את החומר הנלמד.

נדון בתועלת שמפיק האדם המגיע להקריב, מה כולל תהליך הכפרה, שלבי הכפרה, מדוע קורבן הוא חסד מה’, כיצד קורבן הינו אקט של ענישה והקשר בן הקורבנות לכהנים.

נחלק דף סיכום המסודר לפי סדר הטעמים. ננחה להשלים את המשפטים והשאלות בדף סיכום. לאחר מכן, כל קבוצה מלמדת את החומר שהיא רכשה ומעבירה לשאר הכיתה.

בשיעור זה נחשפנו למשמעות ולסמליות העמוקה של הקרבת קורבנות. ההקרבה מגלמת טקסיות, הענשה וכפרה, רצון לביסוס צדק חברתי ועוד.

מעבר לטקס עצמו, דרך המקורות נחשפנו למשמעות הרגשית הרבה סביב ההקרבה. קורבן- קרבה- תשובה.

למדנו ולימדנו את שאר הכיתה בדרכים יצירתיות.