test4

ניתן לפתוח בסבב מהיר של “ט”ו בשבט בשבילי הוא…” / סבב אסוציאציות במילה אחת הוא גם  אפשרי – א”כ קרוב לוודאי שהתשובות ינועו בין אילן, עץ ושקדייה… –  מטרת הסבב לעורר את  התלמידים, ואת הרצון והסקרנות לחידוש ולמציאת משמעות רלוונטית לנו לט”ו בשבט.

נפתח בלימוד משותף קצר של המשנה והגמרא במסכת ראש-השנה המזכירות את ט”ו בשבט כראש-השנה לאילן, ומסבירות מדוע. עיקר עניינו של לימוד זה הוא להבין מה מתרחש בטבע בט”ו בשבט (החנטה – סופו של תהליך, נצנוץ תחילת תהליך, ראיית הפירות):

מסכת ראש השנה פרק א משנה א:

ארבעה ראשי שנים הם: באחד בניסן ראש השנה למלכים ולרגלים. באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה, רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים באחד בתשרי. באחד בתשרי ראש השנה לשנים ולשמיטין וליובלות לנטיעה ולירקות. באחד בשבט ראש השנה לאילן כדברי בית שמאי בית הלל אומרים בחמשה עשר בו.

תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף יד עמוד א

באחד בשבט ראש השנה לאילן. מאי טעמא? אמר רבי אלעזר אמר רבי אושעיא: …הואיל ויצאו רוב גשמי שנה.

רש”י שם – הואיל ויצאו רוב גשמי שנה – שכבר עבר רוב ימות הגשמים שהוא זמן רביעה ועלה השרף באילנות, ונמצאו הפירות חונטין מעתה.

נלמד בחברותות את ה-“שם משמואל” לט”ו בשבט בליווי שאלות מנחות:

שם משמואל, פרשת בשלח, חמשה עשר בשבט:

“כִּי כַּאֲשֶׁר יֵרֵד הַגֶּשֶׁם וְהַשֶּׁלֶג מִן הַשָּׁמַיִם וְשָׁמָּה לֹא יָשׁוּב כִּי אִם הִרְוָה אֶת הָאָרֶץ וְהוֹלִידָהּ וְהִצְמִיחָהּ וְנָתַן זֶרַע לַזֹּרֵעַ וְלֶחֶם לָאֹכֵל: כֵּן יִהְיֶה דְבָרִי אֲשֶׁר יֵצֵא מִפִּי לֹא יָשׁוּב אֵלַי רֵיקָם כִּי אִם עָשָׂה אֶת אֲשֶׁר חָפַצְתִּי וְהִצְלִיחַ אֲשֶׁר שְׁלַחְתִּיו:” (ישעיה נ”ה)

הנה המשיל הנביא דבר ה’ לגשמים המצמיחים… והנה כמו גשמים המצמיחים את הפירות כן הארה אלקית שניתנת בלב אנשים היא המעוררת את האדם שיעשה פירותיו…

והנה כמו שהגשמים הגשמיים – מתגלות פעולתם באילנות אחר שליש השנה שעלה השרף באילנות ונמצאו הפירות חונטים מעתה, כן גם באדם – מראש השנה או מיוה”כ ויום ראשון של סוכות ואילך… נכנסות באדם יום אחר יום הארה אלקית והתעוררות… וכשהגיע שליש השנה כבר נשלמה בחינת הלב שבאדם… ו(אז) מתחיל זמן יותר בהיר לתורה ועבודה… ומכינים עצמם לארבע הפרשיות שבאדר ופורים וניסן ופסח וספירה ושבועות, שהימים מתעלין והולכים יום אחר יום, והם ימי עבודה בתורה ומצוות באופן יותר נעלה מכל השנה בחיות ורגש והתעוררות הלב. ובכן כמו שהוא ר”ה לאילן, כן הוא באדם הדומה לאילן שאז מתחילה תקופה חדשה בהתפעלות הלב יותר ויותר מאשר עד כה…

ולפי האמור יובן היטב עניין ט”ו בשבט שאין אומרים בו תחנון, שהוא באמת זמן שמחה לישראל הרוצין לעבוד את ה’ בבהירות לב ולא בקרירות רוח ומצוות אנשים מלומדה.

–  מהו המשל ומהו הנמשל בפסוק מישעיה?

–  השם משמואל מפתח את המשל ומוסיף לו קומה נוספת. מהי?

–  ט”ו בשבט מהווה נקודת סיום לתקופה שהחלה בחגי תשרי ונקודת פתיחה לתקופה המסתיימת בשבועות. מה מתרחש בכל תקופה בטבע ומה מתרחש בבאדם מבחינת עבודת ה’ שלו, לפי השם משמואל? מה מאפיין כל תקופה?

היכן בחיים שלכם אתם יכולים למצוא ביטוי לחלוקה שעשה השם משמואל בין התקופה המסתיימת בט”ו בשבט לתקופה הנפתחת בט”ו בשבט? נסו לחשוב על כמה דוגמאות שונות. מה מאפיין כל תקופה אצלכם? התייחסו למחשבות, רגשות, פעולות, ועוד.

–  ה”שם משמואל מזכיר שני סוגים שונים של עבודת ה’ – מהם? האם אתם מכירים אותם מהחיים שלכם?

מה הקשר לדעתכם, בין שני אופיים שונים אלו לאפיונים השונים של שתי התקופות אליהן התייחס ה”שם משמואל”?

– מה חוגגים בט”ו בשבט לפי השם משמואל?

נשוב למעגל הכללי, נבקש מהתלמידים להסביר את דברי השם משמואל ומתוכם נתייחס לתקופה שתמה ולתקופה שמתחילה – מבחינת “מעגל השנה” הטבעי והיהודי, ולאפיונים של כל תקופה ו”עבודתה” – על-פי דברי השם משמואל וכן מתוך חוויית התלמידים.

במידה ולא מתפתח שיח ספונטאני ניתן לעשות סבב בו כל חברותא מתייחסת לאחת מהשאלות.

נשאל מי רוצה לשתף בדוגמא שעלתה לו בלימוד או כעת, לתהליך כלשהו או למשהו מהחיים שהתחיל סביב תחילת השנה, שעדיין אינו רואה את פירותיו, או שרק כעת הוא מתחיל לראות את פירותיו. נציע לשתף ברגשות המלווים דבר זה.

נקרא יחד את המקור הבא, מתוך שיחות הר”ן,  ונראה כיצד מה שלמדנו בהקשר של ט”ו בשבט ביחס לתהליכים והתרחשויות שאינם מצמיחים פירות מיד ובגלוי, יכול לבוא לידי ביטוי גם בהזדמנויות שונות בחיים. מתוך הלימוד נרחיב את השיח לדברים כלליים (שאולי כבר עלו בחברותות) ביניהם: תהליכים שאורכים זמן, דברים שמתרחשים וצומחים בתוכנו ואנו לא מודעים אליהם, עבודה שלנו שאין אנו רואים את פירותיה אלא רק אחרי זמן רב, אמונה בכך שיש משמעות והשפעה לדברים שאנו פועלים גם אם אינה גלויה לנו, היחס בין עבודה מתוך הסתר והעלם לעבודה מתוך גילוי והתעוררות, היחס בין עבודה  בקרירות רוח לעבודה בהתפעלות הלב בחיות וברגש, וכו’.

שיחות הר”ן רז-רח, רבי נחמן מברסלב

אמר: לפעמים אני מדבר איזה דבור לאיזה אדם, ואין הדבור עושה פעולתו עד לזמן רחוק. כמו שיש כשנותנין איזה סמים לרפואה. (=תרופות) לפעמים הסם (=התרופה) עושה פעולתו ומועיל מיד ולפעמים צריך הסם לשהות בתוך האדם איזה זמן ואחר כך הוא עושה פעולתו. כמו כן יש דברים שהוא מדבר שהם מונחים אצל האדם ואינם מעוררים אותו עד לזמן רחוק. אבל סוף כל סוף יעשה הדבור פעולתו ויועיל בודאי:

אמר: יש כמה דברים שאני אומר לאיזה אדם. ועדין אין עושים פעולתם רק שמתגלגלים הדברים מאדם זה לאדם אחר ומחברו לחברו וכו’. עד שיתגלגלו הדברים ויבואו לאיזה אדם ויוכנסו הדברים ללבו בעמק גדול. ושם יעשו פעולתם בשלמות, ויעוררו אותו וכו’:

ננסה להעמיק עוד על-ידי יצירה מתוך הלימוד.

במקורות נפגשנו עם שני דימויים:

1. הגשם היורד על האדמה ועל האילנות ומצמיח אותם אך פירותיהם מתגלים רק לאחר זמן

2. התרופה אשר שוהה זמן מה בגוף עד אשר פועלת את פעולתה ומרפאה

לדימויים יש כוח גדול וכדאי קצת למשש אותם ולהתעסק איתם…

מה נותן לנו כל דימוי? (כל דימוי יש לו את האיכות המיוחדת שלו, המאירה באופן שונה לכל אחד)

נחלק את התלמידים לשתי קבוצות / נאפשר עבודה אישית:

נבקש מהתלמידים להביע את הרעיון שלמדנו דרך אחד מהדימויים באופן אומנותי כלשהו (יצירה / דרמה/ ועוד) ולהציגו בפני הכיתה.

בעקבות לימוד פירוש השם משמואל ראינו שלט”ו-בשבט יכולה להיות גם משמעות רוחנית, כשלב בתהליך רוחני שעובר האדם במעגל המועדים. מתוך הקבלה בין ההתעוררות בטבע לזו שבתוך האדם ראינו שפירות רוחניים עשויים לצמוח לאחר זמן, לכן לא כדאי להתייאש.

אפשר לעשות סבב בו כל תלמיד אומר משהו שהאיר לו בשיעור או רגש שהוא מרגיש כעת במילה אחת.