נקדים: אנו נמצאים בימי ספירת העומר בהם מתו תלמידי ר’ עקיבא. בימים הללו אנו משתדלים לתקן את מידותינו ואת ההתנהגות בין אדם לחברו כדי לתקן את חטאם של תלמידי ר’ עקיבא ולהרבות אהבה ואחווה. בימים אלו נהגו בכל קהילות ישראל ללמוד את פרקי אבות.

נביא כדור גלובוס ונעמיד אותו על שלשה גלילים של נייר מגבת. נקריא את תחילת המשנה:

על שלושה דברים העולם עומד.

• מה הקשר בין המשנה לבין המוצג?
• על אילו שלשה דברים העולם עומד?

באבות פרק ראשון משנה ב’ אומר שמעון הצדיק: “על שלושה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים” אם כך אומרים חכמים  שהעולם קיים בין היתר בזכות גמילות חסדים. נצטרך לברר מה זה בדיוק וכיצד נוכל לקיים את העולם.

נחלק את התלמידים לקבוצות. כל קבוצה תענה בכתב על השאלות הבאות:

• מה זה חסד?
• לאילו מעשים אנו יכולים לקרא חסד?
• איזה תנאי צריך להיות כדי שמעשה ייקרא חסד?
• מי מסוגל לעשות חסדים?
• בני אדם? בע”ח? ילדים?
• נסו לכתוב הגדרה מילונית למילה חסד.
• חפשו במילון אבן שושן או  מילון אחר מה ההגדרה שמביא  למילה חסד.

(מילון כיס אבן שושן ודב ירדן: חסד=מעשה טוב, צדקה ,מעשה מתוך אדיבות יתרה. גמילות חסד- מתן הלוואה ללא ריבית.)

נחלק לכל תלמיד דף עם המקור, ונקרא אותו יחד.

• מה היא השאלה המרכזית במדרש?
• מה תשובת המדרש לשאלה? ( נבקש לסמן בצבע אדום).
• מה תפקידם של כל המשפטים והפסוקים שמופיעים לאחר מכן?

נציין שבגמרא זו הדברים כתובים רובם ככולם בעברית למעט “דכתיב” שזה בארמית- “שכתוב”.

“ואמר רבי חמא ברבי חנינא מאי דכתיב: דברים י”ג :”אחרי ה’ אלוהיכם תלכו” וכי אפשר לו לאדם להלך אחר שכינה?!

 והלא כבר נאמר :דברים ד”כי ה’ אלוהיך אש אוכלה הוא” –

אלא להלך אחר מידותיו של הקב”ה:

מה הוא מלביש ערומים

דכתיב” בראשית ג:”ויעש ה’ אלוקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם”-

אף אתה הלבש ערומים.

הקב”ה ביקר חולים

דכתיב:”בראשית יח” וירא אליו ה’ באלוני ממרא –

אף אתה בקר חולים .

הקב”ה ניחם אבלים,

דכתיב:”בראשית כה “ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלוקים את יצחק בנו”

-אף אתה נחם אבלים .

הקב”ה קבר מתים

דכתיב: דברים לד: “ויקבר אותו בגיא”

-אף אתה קבור מתים:

נחלק את התלמידים לזוגות. כל זוג ילמד בחברותא שוב את המדרש על פי ההנחיות הבאות:

• סמנו בשלושה צבעים שונים את החלקים מהם בנוי כל משפט במדרש.
• מה המבנה של המדרש?
• איזה חלק לכאורה מיותר?

יש מבנה קבוע לאורך המדרש כולו : ציון מידה שה’ נוהג בה ,ציטוט המקור המקראי, הלקח הנלמד לאדם. הלקח  עולה ישירות מן הפסוק .

• מדוע יש לחזור עליו במפורש?
• כתבו מה הצורך בכל בלימוד מן הפסוק.

נתכנס שוב למליאה. נקרא שוב את המדרש, אך הפעם תלמידים יקראו את המדרש, לפי החלקים שמצאו (תלמיד לכל חלק). נדון יחד עם התלמידים:

• כיצד אם כן בנוי המדרש?
• מה המסר העיקרי שלו?

נקריא את סיום דברי הגמרא:

  “כתנות עור” רב ושמואל, חד אמר “דבר הבא מן העור” וחד אמר:” דבר שהעור נהנה ממנו” .

דרש ר’ שמלאי: תורה- תחילתה גמילות חסדים וסופה גמילות חסדים,

תחילתה גמילות חסדים, דכתיב “ויעש ה’ אלוקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם”

וסופה גמילות חסדים ,דכתיב “ויקבר אותו בגיא”

• מה לדעתכם תפקידו של הקטע הזה בגמרא?
• איזה יש בו חידוש מעבר למה שלמדנו מתחילת הגמרא?
• כיצד מתייחסים שני חלקי הגמרא זה לזה?

נכתוב על הלוח את המושג “כלל ופרט וכלל”. נשאל את התלמידים האם יש מישהו שיכול להסביר את המושג. נסביר לתלמידים את המושג ונקשור את המושג לדברי הגמרא (שחזור):

הנהגתו של הקב”ה היא חסד ולכן  כפי הפסוק במשלי: “תורת חסד על לשונה”. התורה פותחת בחסד” ויעש להם כתנות עור וילבישם” ומסתיימת ב”חסד” “ויקבר אותו ..בגיא.”התורה צוותה ללכת אחרי ה’. למדנו שה’ עושה חסד אז גם אנו צריכים להדבק בחסד. על השאלות אלו חסדים ה’ עושה וכיצד עלינו להדבק בהם, הגמרא עונה לנו במהלך המדרש, בפירוט המופיע במדרש: ביקור חולים, מלביש ערומים  לווית המת. המדרש מסיים בראייה של התורה כמארג חסד שמתחיל בחסד של ה’ ומסתיים בחסד ה’ וממנו לומדים לחפש את החסדים הרבים ומצוות של חסד בכל החומשים.

לסיום נבקש מכל תלמיד להגיד ממקומו מה הוא לומד על מידת החסד מהסיפור.

פתחנו במשנה המספרת לנו על מה העולם עומד. דרך המדרש למדנו שהחסד הוא חלק מההנהגות של ה’ בעולם וניסינו לראות איך ה’ נוהג בחסד ומה אנו יכולים ללמוד מזה.