נקרא את שירו המפורסם של ריה”ל:

עבדי הזמן עבדי עבדים הם / עבד ה’ הוא לבד חופשי

על כן בבקש כל אנוש חלקו/ חלקי ה’ אמרה נפשי   (ר’ יהודה הלוי)

נשאל את התלמידים:

• מה כוונת המשורר באומרו “עבדי הזמן”?
• כיצד ייתכן שעבד ה’ הינו חופשי, הרי הוא מכונה “עבד”?
• מה דעתכם על דברי המשורר?

נאזין לשיר “ככה זה” ונתבונן במילות השיר:

ככה זה/ ברי סחרוף

אל תחפש רחוק

תישאר קרוב

כי ככה זה לאהוב את עצמך

לא מול המראה

תכנס לתוך

כן זה יכול להאיר אותך

תסתכל לה בעיניים

תישך את השפתיים

עד שזה יכאב לך קצת

בתוך תוכך היא מחכה

שתקפוץ לתוך המים

ותפתח את העיניים

עד שזה ישרוף לך קצת

בתוך תוכך תדע

בוא בוא ותעזור

לשפוך טיפה של אור

לתוך החור החשוך הזה

רק אל תיסע רחוק

לא אל תעזוב

כי ככה זה לאהוב אותך

נשאל:

• על מה מדבר השיר?
• למי פונה הכותב?
• מה הכותב דורש מהקורא?

השיר קורא להתחבר לעצמיות שלנו, לנקודת הטוב, לאהוב את עצמנו. לא בחיצוניות, אלא בעומק. להאיר את האזור הפנימי אשר בד”כ חשוך מכיוון שלרוב איננו עוסקים בו. מדובר באתגר הדורש אומץ ועלול להיות מהול בכאב. יש לאדם נטייה לצאת החוצה, לחפש רחוק, לברוח מהמפגש עם עצמו. השיר מזמין אותנו להעיז ולנסות בכל זאת.

חשוב לומר שייתכן ותלמידים יפרשו את השיר בהקשר של זוגיות. זהו פירוש אפשרי, אך עם זאת המסר דומה: אדם חייב להיות מחובר לעצמו ולאהוב את עצמו כדי לאהוב את בת זוגו.

נבקש מהתלמידים:

• בחרו משפט מהשיר שמדבר אליכם וכתבו אותו במחברת
• כתבו מדוע בחרתם במשפט זה
• כתבו על מצב בו הרגשתם רגש טוב כלפי עצמכם. נסו להיזכר בפרטים: מה היה שם? מה אהבתם בעצמכם? אילו כוחות שלכם ואילו ערכים שלכם באו לידי ביטוי?

נקרא עם התלמידים את דברי המהר”ל:

יֵשׁ ַמְקשִׁים ָמה הוֹעִיל לָנוּ ַהיְּצִיָאה, ֲהרֵי ָאנוּ ְמשֻׁעְבִָּדים בִּשְָׁאר ַמלְכֻיּוֹת, ְדַּמאי שְׁנָא ַמלְכוּת ִמצְרַיִם ִמשְָּׁאר ַמלְכֻיּוֹת? וְִדבְרֵי ֲהבַאי ֵהם כִּי כֲַּאשֶׁר יָצְאוּ יִשְׂרֵָאל ִמִמּצְרַיִם ִקבְּלוּ ַהטוֹב בְּעֶצֶם עַד שֶָׁהיוּ רְאוּיִים בְּעַצְָמם לְִהיוֹת בְּנֵי חוֹרִין ִמצַּד ַמעֲלָתָם, וְזֹאת ַהַמּעֲלָה עַצְִמית לְיִשְׂרֵָאל שֵֶׁהם רְאוּיִים לְִהיוֹת בְּנֵי חוֹרִין ִמצַּד עֶצֶם ַמעֲלָתָם, וְָדבָר ִמְקרִי לֹא יְבַטֵל ָדּבָר עַצְִמי כְּלָל. כִּי עֲַדיִן עַל יִשְׂרֵָאל ַהַמּעֲלָה ַהזֹּאת שֵֶׁהם בְּנֵי חוֹרִין בְּעֶצֶם עִם ַהשִּׁעְבּוּד בְִּמְקרֶה.  (מהר”ל מפראג, ‘גבורות ה”, פרק סא)

נשאל:

• מהי שאלת ה”מקשים”?
• מהי תשובתו של המהר”ל על קושיה זו?
• מה פירוש המילה “עצם”?
• מה פירוש המילה “מקרה”?

תשובתו של המהר”ל באה להסביר מציאות בה יש פער בין מה שרואים במציאות לבין מה שקיים בה בעצם –בפנימיות הסמויה. החידוש בדבריו של המהר”ל הוא שדווקא מה שסמוי הוא בעל הקיום הממשי ואילו מה שגלוי הוא חולף. ההסתכלות של המהר”ל מאפשרת להגיד הדבר שיש לו קיום נצחי הוא הקשר בין עם ישראל לה’ – שזהו עומק החירות. הנסיבות החיצוניות והשעבוד הם דברים חולפים ומקריים.

בכדי להעמיק, נשאל את התלמידים:

• האם תוכלו לחשוב על דוגמאות מחיי הפרט למצבים בהם קיים פער בין המציאות הגלויה (“המקרה”) לבין העצם הסמוי?

נקרא את דברי הרב קוק:

ההבדל שבין עבד לבן חורין אינו רק הבדל מעמדי. אנו יכולים למצוא עבד משכיל שרוחו הוא מלא חירות ולהפך, בן חורין שרוחו הוא רוח של עבד. החירות היא אותה רוח נישאה שהאדם וכן העם מתרומם על ידה להיות נאמן לעצמיות הפנימית שלו. (הראי”ה קוק, עולת ראי”ה, הגדה של פסח עמ’ רמד)

נשאל:

• איך יכול להיות עבד בעל רוח של חירות ובן חורין בעל רוח של עבד?

נמשיך לקרוא בדברי הרב קוק:

ובתכונה כזאת אפשר לו להרגיש את חייו בתור חיים מגמתיים, שהם שווים את ערכם. מה שאין כן בבעל הרוח של העבדות, שלעולם אין תוכן חייו והרגשתו מאירים […] כי אם במה שהוא טוב ויפה אצל האחר השולט עליו איזה שליטה שהיא, בין שהיא רשמית בין שהיא מוסרית- במה שהאחר מוצא שהוא יפה וטוב. (שם, שם)

נשאל:

• מה ההבדל בין בעל רוח של חירות לבעל רוח של עבדות?
• האם ייתכן מצב בו אני חושב שאני בן חורין, אך בפועל אני משועבד?

נבקש מהתלמידים לערוך טבלה עם שני טורים:

• ערכים עצמיים להם אני מרגיש נאמן (רוח בן החורין)
• ערכים חיצוניים העלולים לקנות שליטה על נפשי (רוח העבד)

נסקור יחד עם התלמידים את המושגים בהם עסקנו עד כה בשיעור: העמקנו במושגי העצמיות והחירות דרך מקורות שונים: שירו של ריה”ל בנוגע לעבדי הזמן ועבד ה’ החופשי, השיר “ככה זה” העוסק באתגר שבמפגש עם העצמיות הפנימית, דברי המהר”ל על עם ישראל אשר בן חורין “בעצם” גם בזמן שיעבור “מקרי” ודברי הרב קוק על חירות כנאמנות לעצמיות פנימית.

נחלק לתלמידים דפים, צבעים, גזרי עיתון עם חלקי מילים וכתבות, ושאר  חומרי יצירה. נבקש מהתלמידים ליצור יצירה המשקפת את מחשבותיהם או רגשותיהם בעקבות הדברים. אם יצירה אינה מתאימה לכיתה, נבקש מהתלמידים לכתוב רעיון שירצו לשתף את המשפחה בליל הסדר בעקבות השיעור.

פתחנו בשירו המפורסם של ריה”ל ודנו במשמעותו. האזנו לשיר של ברי סחרוף וחיפשנו רגעים בהם הרגשנו טוב עם עצמנו ועם פנימיותינו. בעזרת דברי המהר”ל הבדלנו בין העצמיות שלנו לבין המציאות החיצונית שאיננה משקפת בהכרח את עצמיותינו. דברי הרב קוק העמיקו את הבנתנו בנוגע לעבד היכול להיות להיות עם רוח חופשית ולהיפך. לבסוף הבאנו לידי ביטוי את מחשבותינו ורגשותינו לאור הלימוד על ידי יצירה אישית של כל אחד.