נפתח את השיעור בדיון סביב השאלות:

• האם חיפוש האמת, וההתלבטות מה הכיוון הנכון לבחור בו בחיים, צריך לבוא מתוך השאלה מהו הדבר הנכון באופן מוחלט? או אולי מה הדבר הנכון עבורי?
• חשבו על התלבטות שיש לכם בחיים, איזו משתי הגישות עוזרת לכם להכריע?
• האם יש הבדל בין הגישה שאתם מזדהים איתה לבין מה שאתם מחליטים בפועל?

נצפה בקטע מריאיון עם ר’ אורי זוהר, ואחריו בקטע מריאיון עם אתי אנקרי (הריאיונות מלאים, יש לצפות בדקות המצויינות בכותרת כל סרטון). נבקש מהתלמידים לשים לב לדברי המרואיינים על מה הביא אותם לתהליך התשובה:

א. סרטון ראשון- [03:25- 08:29]

ב. אתי אנקרי – [36:48- 42:00]

לאחר הצפייה בסרטונים נשאל:

• כיצד מתארת אתי אנקרי את הגורם מניע לתהליך התשובה?
• כיצד מתאר זאת אורי זוהר?
• מה דומה בין הדרכים? מה שונה?
• לאור הדיון בנוגע לאמת הפנימית לעומת האמת המוחלטת, איזו גישה מתוארת בכל סרטון?

נשים לב שבעוד שאתי אנקרי מתארת את תהליך חזרתה בתשובה כתהליך של התקרבות לעצמה, אצל אורי זוהר התהליך מתואר כהכרה בעובדה שכלית אובייקטיבית. נשאל:

• האם הדרכים סותרות זו את זו?

נלמד עם התלמידים פסקה של הראי”ה קוק:

בקשת האני העצמי

ואני בתוך הגולה, האני הפנימי העצמי, של היחיד ושל הציבור. אינו מתגלה בתוכיותו רק לפי ערך הקדושה והטהרה שלו, לפי ערך הגבורה העליונה, הספוגה מהאורה  הטהורה של זיו מעלה, שהיא מתלהבת בקרבו. חטאנו עם אבותינו, […] חטא האדם הראשון, שנתנכר לעצמיותו, שפנה לדעתו של נחש, ואבד את עצמו, לא ידע להשיב תשובה ברורה על שאלת איך, מפני שלא ידע נפשו, מפני שהאניות האמיתית נאבדה ממנו.  בחטא ההשתחואה לאל זר, חטא ישראל, זנה אחרי אלהי נכר,  את אניותו העצמית עזב, זנח ישראל טוב. חטאה הארץ, הכחישה את עצמיותה, צמצמה את חילה, הלכה אחרי מגמות ותכליתות, לא נתנה את כל חילה הכמוס להיות טעם עץ כטעם פריו, נשאה עין מחוץ לה, לחשוב על דבר גורלות וקריירות.  קטרגה הירח, אבדה סיבוב פנימיותה, שמחת חלקה, חלמה על דבר הדרת מלכים חיצונה. וכה הולך העולם וצולל באבדן האני של כל אחד, של הפרט ושל הכלל. באים מחנכים מלומדים, מסתכלים בחיצוניות, מסיחים דעה  גם הם מן האני, ומוסיפים תבן על המדורה, משקים את הצמאים בחומץ, מפטמים את המוחות ואת הלבבות בכל מה שהוא חוץ מהם. והאני הולך ומשתכח, וכיון שאין אני, אין הוא, וקל וחומר שאין אתה. רוח אפינו משיח ד’, זהו גבורתו הדר גדלו, איננו מבחוץ לנו, רוח אפינו הוא, את ד’ אלהינו ודוד מלכנו נבקש, אל ה’ ואל טובו נפחד, את האני שלנו נבקש, את עצמנו נבקש ונמצא, הסר כל אלהי נכר, הסר כל זר וממזר, וידעתם כי אני ה’ אלהיכם, המוציא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים, אני ה”  (אורות הקודש ג, אות קמ)

נשאל:

• מהי הגולה שהאני נמצא בה לפי הדברים?
• מה היה חטאו של אדם הראשון על פי הנ”ל?
• במה חטאו עם ישראל? כיצד מפרש הרב קוק את המושג “אלהי נכר”?
• מהו “האני הפנימי העצמי” של היחיד להבנתכם? ומהו “האני הפנימי העצמי” של הציבור?
• מהי הדרך המבוקשת על פי האמור?

נחבר את הפסקה הנ”ל לנושא השיעור. נסביר לתלמידים כי ניתן לפרש את האני של הפרט כאמת הפרטית, הקשורה יותר לדברים המתוארים בדבריה של אתי אנקרי. האני של הכלל יכול להתפרש כאמת כללית אובייקטיבית, הקשורה יותר לתהליך התשובה של ר’ אורי זוהר. הפער שאנו חווים בין הגישות הוא תוצאה של גלות, הרב קוק מסביר כי כאשר “נבקש את עצמנו” באופן פרטי ובאופן כללי, לא תהיה סתירה בין השניים, והאמת הפרטית הסובייקטיבית תתחבר עם האמת הכללית האובייקטיבית באופן שלם.

פתחנו בדיון כיתתי בנוגע לשאלה מהי הגישה המנחה אותנו בבחירת דרכים בחיים, האם הדבר הנכון באופן אובייקטיבי, או הדבר הנכון עבורי. צפינו בקטעי ריאיונות עם שתי דמויות שעברו תהליך של חזרה בתשובה ומתארות את הגורמים שעוררו אותם לתהליך זה. לבסוף קראנו את דברי הרב קוק על האני הפרטי והאני הכללי אשר נמצאים בגלות, הדורשים לחזור לנאמנות פנימית לפרט ולכלל גם יחד.