שימו לב! מידע נוסף על הסיפור: בסוד מתבגרים - התמודדות עם מצבי מצוקה, משבר, סיכון ושאלות קיומיות בקרב מתבגרים באמצעות ספרותרפיה בשיטת קובובי, מאת רבקה ברגר.
נלמד את הסיפור "חיזו בטטה" מאת סמי ברדוגו, תוך התבוננות במה שאנו רואים ובמה שאנו לא רואים - לגבי עצמנו ולגבי הסביבה.
לפניכם דמות ממדור “סל תרבות” בעיתון מוצ”ש: מה אתם יודעים עליה? כתבו 5 נקודות. מה אתם לא יודעים עליה? כתבו חמישה דברים שאתם לא יודעים על הדמות (דוג’ להלן)
אחד מהתלמידים יבחר דמות מוכרת. נשאל אותו שאלות על הדמות דרך מטאפורות וכך ננסה לזהות את הדמות בדרך עקיפה.
כגון:
אם הוא היה שיר – איזה ז’אנר הוא היה?
אם הוא היה טעם – איזה טעם הוא היה?
אם היה צבע?
אם היה נעליים?
אם היה עונה בשנה?
נחלק מסיכות כירורגיות לבנות. כל התלמידים יכתבו בצד החיצוני מידע על עצמם שידוע לכל. בצד הפנימי, יכתבו בנקודות דברים שרק הם יודעים על עצמם. תרגיל זה לא נועד לשיתוף התוכן שנכתב. נשאל את התלמידים על הפער, אם קיים, בין מה שכתוב שבצד החיצוני של המסיכה למה שבצד הפנימי. האם יש פער גדול? האם זה תלוי בהם?
מפגש: קריאת הסיפור
נקרא את הסיפור כולו בכיתה. מומלץ מאד להקדיש זמן של כעשרים דקות להקראה קולית בכיתה.
במידה שמעדיפים שלא להקריא, ניתן להשתמש בהקלטה המצורפת שאליה מצורף גם הטקסט.
לאחר קריאת הסיפור כולו, נשאל את התלמידים:
מהו הרגש איתו נשארתם בסוף הסיפור?
נאסוף על הלוח את הנאמר (בלמידה מרחוק: ענן מילים).
התבוננות: חלונות
נכתוב בטוש מחיק על חלונות הכיתה שאלות. (אפשרות שניה – ניתן להדפיס תמונות של חלונות בגדול ולתלות בארבע פינות של הכיתה. בלמידה מרחוק – באמצעות לוח שיתופי).
חלון 1: מה חיזו יודע על עצמו ועל משפחתו וגם הסביבה יודעת עליו?
חלון 2: מה חיזו יודע על עצמו ועל משפחתו אך הסביבה לא יודעת עליו?
חלון 3: מה חיזו לא יודע על עצמו ועל משפחתו אבל הסביבה כן יודעת?
חלון 4: מה חיזו לא יודע על עצמו ועל משפחתו אבל אנחנו (הקוראים) כן יודעים?
התלמידים יסתובבו עם טוש מחיק ויענו או יצמידו פתקיות לחלון עם תשובותיהם (התמונות בנספח).
נאסוף את התשובות שהתלמידים כתבו ונציג את מודל חלונות ג’והארי.
נסביר את הרעיון העומד מאחורי כל חלון (בנספח ישנו מידע נוסף). ניתן דוגמות קונקרטיות: בחלון הגלוי שלי נמצאים שמי ומקום מגורי, האופן בו אני לבושה, העובדה שאני מגיבה כך בדרך כלל לסיטואציה כזאת או אחרת. בחלון הנסתר שלי נמצאת הביישנות שלי/הכעסנות שלי שהסביבה לא יודעת עליה וכו’. (הרחבה על המודל ראו למטה).
נחפש דוגמות מעצמנו. מה היינו שמים בחלון הגלוי והנסתר של עצמנו?
כעת נחזור אל הסיפור:”חיזו בטטה”.
נשאל:
מהו החלון הנסתר של חיזו? מה הוא יודע על עצמו אבל הסביבה לא יודעת?
מהו התחום העיוור של חיזו? מה גודלו ביחס לחלונות האחרים? (נראה כי התחום העיוור של חיזו רחב מאד: הוא לא רואה את ההידרדרות של האם. הוא לא מבין ולא רואה, או לא רוצה לראות, כי היא במצוקה נפשית ההולכת ומחמירה).
יש לתת את הדעת על כך שחיזו הוא מספר גיבור בגוף ראשון נער. הוא נמצא בתוך האירועים, ולכן אין לו פרספקטיבה “מתקנת” של מבוגר שמתאפשרת כעבור זמן. הראייה הסלקטיבית שלו היא מנגנון ההישרדות שלו במציאות הקשה בה הוא מצוי (ע”פ בסוד מתבגרים).
נחפש בסיפור היכן מופיעה הראייה? נבחין כי יש בסיפור מוטיב בולט של עיניים וראייה.
“כשנולדתי קרנו עיני…מאז החליטה אימי שכוחי בעיני”…”אני רואה שש- שש, ככה הראיה שלי טובה, ואני לא חושב שזאת ראייה חדה ובהירה שאף פעם לא מטושטשת, אלא ראייה שכמעט לא שוכחת שום דבר ומצלמת הכל ומקפיאה את הצילומים בתוך הראש שלי…”
…”שמעון מסתכל יותר ממני ולא אומר לי על זה כלום, רק רומז לי במילים ובחצאי משפטים שאולי לאחרים יותר טוב….ואני רציתי לצעוק, מה קורה לך תפסיק להסתכל…אני העיניים שמסתכלות…”
…”שמעתי אותו (את שמעון) אומר לי, עד מתי נחיה ככה, ואני נבהלתי כאילו דיבר אלי במילים שאסור לדבר בהן, כאילו הראה לי אור שאסור לראות…”
“שנינו מסתכלים מהחלונות….אז אני מסתכל על שמעון, שרק מסתכל החוצה…”
חיזו מעיד על עצמו כי כוחו בעיניו, אך ראינו כי יש לו איזורי עיוורון רבים – הפער הזה נקרא אירוניה.
אירוניה היא צורת התבטאות בה המשמעות הגלויה מנוגדת למשמעות הסמויה.
נשאל: מה לדעתכם יכול לעזור לאדם להקטין את איזורי העיוורון שלו?
הרחבה על מודל החלונות של ג’והארי:החוקרים ג`וזף לופט והארי אינגהם, פיתחו בארצות הברית, מודל בשם חלון ג`והארי, המודל הינו מודל גרפי המייצג תיאור המודעות השונה של האדם והתנהגותו. באמצעות מודל זה אנו יכולים להבין טוב יותר כיצד אנו פועלים ומה מ ניע אותנו לפעולות ביחס לסביבתנו ולקשרים החברתיים שלנו. מטרתו של חלון גו`הרי הוא להביא אותנו למודעות פנימית טובה יותר וכן לתקשורת טובה יותר עם אחרים כל שמשה מייצגת תחום באינטראקציה הבין-אישית: שמשה מס’ 1 – בשמשה זו נמצא את ה”דמות הציבורית” של האדם. הדמות שהוא מוכן ורוצה לחשוף בציבור. נוכל לראות איך הוא מביא עצמו לחברה, כיצד הוא מתנהג, כיצד מגיב למצבים מסוימים, מה הוא מעדיף בהתנהלותו בחיים, מהן הדעות והעמדות הגלויות שלו. ניתן לומר שזהו חלון הראווה של האדם, כלומר שהוא בוחר מה להציג בו. ברור שזה מידע הידוע לאדם עצמו וידוע גם לחברה. שמשה מס’ 2 – תחום החבוי: כאן המידע ידוע אך ורק לאדם, ואינו נחשף לאחר הן מתוך בחירה וסינון והן מתוך חשש מנתינת אימון. צמצום של חלון זה או הרחבתו נמצאים בשליטת האדם ומתנהלים על-פי מידת האמון שהאדם רוחש לזולת.שמשה מס’ 3 – תחום העיוורון: כאן קיים מידע הידוע לאחרים, אך לא לאדם עצמו, שכן הוא “עיוור” לו. התנהגות זו אינה מודעת לאדם, ולכן אין אפשרות להסתירה או “לשחק” אותה. שמשה זו היא בעלת חשיבות מכרעת בעבודה קבוצתית, שכן כל מטרתו של המשוב הוא “להאיר” את אותו עיוורון ולהגדיל את שמשת הגלוי.שמשה מס’ 4 – תחום הלא מודע, שבו מאוחסן מידע שאינו ידוע לאדם ולסביבה. חלק מהמידע החבוי בלא מודע עובר לתת-מודע ונחשף לתובנת האדם, וזה אוצו מידע אשר מאפשר לאדם לא רק לזהות את קיומה של התנהגות זו, אלא גם להיות ערני למקור שממנו נובעת התנהגות זו בתחום התת-מודע. למעשה, ארבע השמשות הן האישיות השלמה (ד”ר ירון זיו).
אם היינו מבקשים מחיזו לצייר דיוקן עצמי, איך הוא היה נראה? מה הוא היה מדגיש בדיוקן? נעצב בדמות הדף “סל תרבות” של מוצ”ש שפגשנו בפתיחה.
נשאל מהם הדברים שמסקרנים אותי על עצמי? נכתוב לעצמנו חמש שאלות ונענה על אחת מהן.
אסיף: סיכום
בשיעור הזה התמקדנו בשאלה מה איננו יודעים על עצמנו. קראנו את הסיפור “חיזו בטטה” בשלמותו והכרנו מודל בשם “חלונות ג’וארי”, הנותן לנו פתח הסתכלות על האישיות השלמה של האדם. בחנו את המודל ובמיוחד את החלון העיוור ביחס לדמותו של חיזו, וראינו כי דווקא לחיזו שלמעשה קיבל מאמו את תפקיד “הרואה” במשפחה, יש תחומי עיוורון רבים במציאות. למדנו את מושג המוטיב דרך מוטיב הראייה והעיניים – ומצאנו כי מוטיב זה הוא אירוני.
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא