כפתיח לשיעור נחדד אצל התלמידים את הדיכוטומיה המורגלת בין העולם של ה“מועד” לבין העולם של ה“חול“. נבקש מכל תלמיד לכתוב אוסף של אסוציאציות ורגשות שכל אחת מהמילים הללו מעוררת בתוכו. כדאי לשים ברקע שיר מתאים, כמו “שיר של יום חולין” (קישור לביצוע נעים ביוטיוב).

כדי להכניס לחלל החדר את המחשבות, נבקש מכל תלמיד להסתכל על רשימת המילים שכתב ולבחוראסוציאציה אחת מכל מילה שנגעה בו בצורה משמעותית. אפשר כתרגיל לבקש מהתלמידים לומר את שתי המילים, ולבקש משאר הכיתה לנחש איזו מהמילים קשורה למילה “מועד” ואיזו למילה “חול“.

נקרא ביחד את הפסוקים בפרשת אמור המתארים את חג סוכות ואת חג פסח,וננסה לאפיין את מבנה ואופי החג כפי שעולה מפשט הפסוקים. (בכיתות שהדבר מתאים בהן אפשר ללמוד גם את הפסוקים מפרשת פנחס, במדבר כ”ט)

ויקרא כ”ג

ה‘-ח‘

בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ בֵּין הָעַרְבָּיִם פֶּסַח לַיהוָה. ו וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה חַג הַמַּצּוֹת לַיהוָה שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ. ז בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ. ח וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָה שִׁבְעַת יָמִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ.

ל”ג–מ”ג

 לג וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. לד דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים לַיהֹוָה. לה בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ. לו שִׁבְעַת יָמִים תַּקְרִיבוּ אִשֶּׁה לַיהוָה בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָה עֲצֶרֶת הִוא כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ. לז אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְהוָה אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ לְהַקְרִיב אִשֶּׁה לַיהוָה עֹלָה וּמִנְחָה זֶבַח וּנְסָכִים דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ. לח מִלְּבַד שַׁבְּתֹת יְּהוָה וּמִלְּבַד מַתְּנוֹתֵיכֶם וּמִלְּבַד כָּל נִדְרֵיכֶם וּמִלְּבַד כָּל נִדְבוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַיהוָה. לט אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ תָּחֹגּוּ אֶת חַג יְהוָה שִׁבְעַת יָמִים בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן. מ וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים. מא וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַיהוָה שִׁבְעַת יָמִים בַּשָּׁנָה חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי תָּחֹגּוּ אֹתוֹ. מב בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת. מג לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. מד וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת מֹעֲדֵי יְהוָה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

נשאל בכיתה: מה זה מקרא קודש? מדוע הימים הללו מגיעים כמסגרת לחג כולו? מה אופי הימים שבאמצע, ואילו הלכות נראה שיש לימים הללו על פי הפסוקים?

נבקש מהתלמידים ללמוד בקבוצות קטנות את ההלכות השייכות לחול המועד מתוך הספר “מאמר מרדכי” שכתב הרב מרדכי אליהו (ההלכות מופיעות בחוברת הלימוד). כדאי לחלק את הכיתה לשש קבוצות, כאשר כל קבוצה מקבלת נושא אחד של הלכות: פתיחה, מלאכה במועד, תספורת, כביסה, עבודות בגינה והעברת דירה. כל חברותא או קבוצה תלמד את ההלכות ותצטרך לחלק אותן לשתי קבוצות: אלו מההלכות מסמנות את ימי חול המועד כימים של “חול” ואילו מההלכות מסמנות את ימי חול המועד כימים של “מועד“. לאחר הלמידה הקבוצתית, נבקש מכל קבוצה לפרוס את הממצאים שמצאה בפני כל הכיתה. אפשר לבקש מכל קבוצה לשבץ את ההלכות בתוך טבלה של “חול” ו“מועד” ולצלם בסוף הלימוד לכל התלמידים את כל הטבלאות.

בשלב הבא ננסה לנתח עם התלמידים את היחס שבין מה שהעלינו בלימוד הפסוקים לבין ההלכות שלמדנו מהספר – האם זה דומה או שונה, ואם שונה – מה השוני ומדוע. בדיון כדאי להעלות את התובנה שההלכה משאירה בתוכה הרבה מרחב של בחירה, דהיינו להוסיף הנהגות אישיות שיעזרו לנו לחוות את הימים כימים של חול המועד.

נבקש מהתלמידים לעצום עיניים ולדמיין את ימי חול המועד של החג המתקרב. ננסה באמצעות מילים מנחות לעזור לתלמידים להיכנס לעולם של החג המתקרב: הריחות, ההכנות, מזג האוויר והמראות שניבטים במועד זה של השנה. נבקש מהתלמיד לדמיין את עצמו קם ביום החופש הראשון שלאחר היום טוב בחג, כאשר הוא רוצה להיות ביום של “חול המועד“, ולדמיין כיצד ההלכות שלמדנו מתיישמות אצלו בחיים הממשיים. אפשר להציע לבחור משהו מבין האפשרויות שעלו בכיתה שיעזרו לו לקום באותו בוקר ולהרגיש: היום חול המועד.

בשיעור למדנו על מהותו של חול המועד כפי שהוא משתקף בפסוקים ובהלכות. ניסינו להבין במה הוא “חול” ובמה הוא “מועד“, ואיזה אופי נוצר לימים אלו מתוך השילוב הזה.