נבקש מכל תלמיד לבחור שתי דמויות יקרות ומשמעותיות עבורו, ולחשוב כיצד הוא היה גורם להם לשמוח כאשר הם עצובים או סתם חסרי מצב רוח. לאחר שהתלמידים מהרהרים שתי דקות בשאלה, נערוך סבב קצר בו התלמידים יצטרכו לבחור אחת משתי הדמויות עליהן חשבו ולשתף את הכיתה במעשה, מתנה וכדומה שהיה גורם שמחה לדמות שבחרו (כמובן שאין צורך לחשוף את הדמות). תרגיל זה יציף בתוך הכיתה את הגיוון הרב שיש בשאלה מה משמח אותנו.

נקרא עם התלמידים את הפסוק ממנו נלמדת מצוות שמחה ברגל:

דברים ט“ז, פסוקים י“ד–ט“ו

וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ, אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. שִׁבְעַת יָמִים תָּחֹג לַה‘ אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה‘, כִּי יְבָרֶכְךָ ה‘ אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ.

נבקש מהתלמידים לדמיין שהם כעת יושבים בבית המדרש של חז“ל, בזמן שמתרחש וויכוח בין מספר חכמים המתלבטים ביניהם מה ההנחייה המעשית שיש לנסח על מנת שכולם יקיימו את מצוות השמחה בחג. נוכל לבקש מהתלמידים לנסח את העמדה של כל אחד מהחכמים, או לכתוב ואפילו להציג את הוויכוח.

נלמד עם התלמידים את הניסוח ההלכתי המופיע בגמרא לשאלה כיצד מקיימים את מצוות השמחה:

פסחים דף ק“ט א‘

תנו רבנן: חייב אדם לשמח בניו ובני ביתו ברגל, שנאמר ‘ושמחת בחגך‘, במה משמחם? ביין רבי יהודה אומר: אנשים בראוי להם, ונשים בראוי להן. אנשים בראוי להם – ביין, ונשים במאי? תני רב יוסף: בבבל – בבגדי צבעונין, בארץ ישראל – בבגדי פשתן מגוהצין.

נשאל את התלמידים האם הגדרים שהמשנה הציבה (אלכוהול ובגדים) גורמים להם לשמחה.

בכיתות בהן נראה שהתשובה לשאלה זו תהיה חיובית, נבקש מהתלמידים לחשוב מה היו מוסיפים לגדרים ההלכתיים של מצוות שמחה כדי לתת לשמחה גוון של קדושה. בכיתות בהן נראה שההצעה שבגמרא רחוקה יותר מחיי התלמידים, אפשר לפתוח דיון סביב השאלה מה הם חושבים שצריך לעשות עם הפער בין מה שכתוב לבין מה שהמציאות מספרת. בחלק מהכיתות שאלה זו יכולה לגלגל דיון חשוב ועמוק על היחס שלנו אל ההלכה באופן כללי והשאלה היכן ומי ואיך ניתן לתרגם חלק מהגדרים ההלכתיים לעולם שלנו והיכן הדבר לא נכון ולא אפשרי מבחינה הלכתית.

בתוך הדיון כדאי לקרוא את הניסוח כפי שמופיע בספר “מאמר מרדכי” של הרב מרדכי אליהו המופיע בתוך ספר הלימוד, ניסוח שנותן מקום ומרחב לאפשרויות שונות למעשים שגורמים שמחה, כאשר הגדר הוא “כל אחד לפי עניינו“.

מאמר מרדכי – הרב מרדכי אליהו

כתוב בתורה “ושמחת בחגך” וצריך האדם לשמח גם את בני ביתו, כל אחד לפי עניינו. יש מי ששמח באוכל טוב. יש מי ששמח בבגדים יפים ויש מי ששמח בטיולים וכדומה. ומכיוון שבקל יכול האדם לעבור מהשמחה אל ההוללות ואיסורי תורה, יבחר האדם בחכמה את המקום ואת החברים שאיתם הוא הולך לשמוח ולא יעמיד את עצמו או את בני ביתו בניסיון.

• אמה עושים בחג?
• במכתב מהחג

בשיעור דיברנו על מה שמשמח אנשים שונים, ומתוך כך את האפשרויות השונות לשמחה בחג – אלו שבחז”ל, ואלו שעוזרות לנו. בסיום ניסינו לקחת את מה שלמדנו לחיים שלנו ולדרך שבה אנו יכולים לשמוח בחג.