נזמין את התלמידים לחשוב על חלום שהתגשם להם. זה יכול חלום קטן או גדול, משהו שהם רצו מאד שיקרה ואכן קרה.

נבקש מהם לכתוב ולפרט על חלום זה:

• מהו החלום? מה בדיוק רציתם שיקרה?
• איך הוא התגשם? (מתי? בהפתעה? עם הכנה ומאמץ? בעזרת מישהו?)
• האם כל מה שרציתם וחלמתם התגשם? בדיוק כמו שציפיתם?
• מה הייתה התחושה שלכם כאשר החלום התגשם?

נשים לב אם למישהו אין חלום שהתגשם, ונציע לו לחשוב ולענות על השאלות לגבי חלום שהוא רוצה להגשים.

נשתף יחד בחלומות שנכתבו.

מהמקום האישי נעבור לשאלה כללית:

• האם יש גם לעם חלומות?
• מה למשל?
• איזה חלומות של ‘עם’ אתם מכירים שהתגשמו?

נסכם: לעם ישראל, שיצא לגלות לאחר חורבן בית המקדש, היה חלום אחד עתיק מאוד- לשוב לארצו. את החלום הזה שמרו בליבם במשך אלפי שנים יהודים בכל העולם, ביניהם גם יהודי אתיופיה. שם, חגגו היהודים חג מיוחד הנקרא “חג הסיגד”- חג המבטא את חידוש הברית בין העם לאלוהיו, ואת חלומם לשוב לארץ ישראל.

נקרא יחד קטע שקוראים הקייסים (כהנים, מנהיגי הקהילה) בחג הסגד, בפני הציבור על ראש הר גבוה. הקטע מתאר טקס מיוחד שנערך בימי שיבת ציון הראשונה (הקמת הבית השני) על ידי עזרא ונחמיה.

נבקש מהתלמידים לעצום עיניים בזמן הקריאה ולדמיין את המתרחש בהם:

נחמיה פרק ט’: א’-ה’

א וּבְיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ הַזֶּה, נֶאֶסְפוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּצוֹם וּבְשַׂקִּים, וַאֲדָמָה, עֲלֵיהֶם

ב וַיִּבָּדְלוּ זֶרַע יִשְׂרָאֵל, מִכֹּל בְּנֵי נֵכָר; וַיַּעַמְדוּ, וַיִּתְוַדּוּ עַל-חַטֹּאתֵיהֶם, וַעֲו‍ֹנוֹת, אֲבֹתֵיהֶם

 ג וַיָּקוּמוּ, עַל-עָמְדָם, וַיִּקְרְאוּ בְּסֵפֶר תּוֹרַת יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם, רְבִעִית הַיּוֹם; וּרְבִעִית מִתְוַדִּים וּמִשְׁתַּחֲוִים, לַיהוָה אֱלֹהֵיהֶם.  {פ}
ד וַיָּקָם עַל-מַעֲלֵה הַלְוִיִּם, יֵשׁוּעַ וּבָנִי קַדְמִיאֵל שְׁבַנְיָה בֻּנִּי שֵׁרֵבְיָה–בָּנִי כְנָנִי; וַיִּזְעֲקוּ בְּקוֹל גָּדוֹל, אֶל-יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם

 ה וַיֹּאמְרוּ הַלְוִיִּם יֵשׁוּעַ וְקַדְמִיאֵל בָּנִי חֲשַׁבְנְיָה שֵׁרֵבְיָה הוֹדִיָּה, שְׁבַנְיָה פְתַחְיָה, קוּמוּ בָּרְכוּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, מִן-הָעוֹלָם עַד-הָעוֹלָם;

וִיבָרְכוּ שֵׁם כְּבֹדֶךָ, וּמְרוֹמַם עַל-כָּל-בְּרָכָה וּתְהִלָּה.

לאחר הקריאה נכתוב את המילים שהתלמידים בחרו על הלוח. ננסה להבין יחד את האירוע המתואר ונסביר מושגים פחות ברורים.

נחלק לתלמידים את הפסוקים לעבודת העמקה בזוגות:

1. 1. קראו את הפסוקים וסמנו בצבע מילים המתארות את המעשים והפעולות סביב טקס זה..
   2. ציירו חמישה ציורים שמתארים את הפסוקים (ציור לכל פסוק) או כתבו במילים שלכם את ההתרחשות בצורה סיפורית..

נחזור למליאה הכיתתית ונעבור יחד על שלבי ההתרחשות במעמד הכינוס דרך הציורים או הכתיבה של התלמידים:

1. 1. היאספות העם- צום ושקים ואדמה עליהם.

   2. היבדלות של זרע ישראל והתוודות על החטאים.

   3. קימה וקריאה בתורה והתוודות והשתחוות.

   4. זעקה בקול גדול אל האלוהים.

   5. קריאה של הלויים המנהיגים לעם לברך את האלוהים, והעם שמברך אותו.

נסביר כל שלב. נשים לב לתהליך ההיטהרות שקיים בפסוקים בדומה לצום יום הכיפורים.

נקרא שוב את הפסוקים ונשאל:

• מדוע לדעתכם מכנסים עזרא ונחמיה את העם למעמד הזה לאחר חזרתם לארץ?
• מה המטרה של הטקס הזה?
• מה הייתה האווירה ששררה במעמד הזה לפי דעתכם?

נכתוב על הלוח את הפסוק:

“שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב ה’ אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים” (תהילים קכ”ו) .

תקופת עזרא ונחמיה שאנחנו עוסקים בה, נקראת גם תקופת ‘שיבת ציון’, שבה החלו יהודים לחזור מהגלות לארץ ישראל. (כ- 50 שנה לאחר חורבן הבית הראשון).

• מה הוא החלום המופיע בפסוק?
• מה מרגישים כשמגשימים חלום?
• מה מבטא המעמד עליו למדנו עכשיו?
• איך בא לידי ביטוי החלום במעמד הזה?

בחג הסיגד קוראים יהודי אתיופיה את הקטעים שלמדנו עכשיו בנוסף לקריאת מעמד הר סיני וקטעים נוספים מהתנ”ך. הם חוגגים את החג בדומה מאוד למעמד המתואר בעזרא ונחמיה.

• מדוע לדעתכם קוראים יהודי אתיופיה דווקא את הפסוקים האלו במעמד חג הסיגד?
• באיזה מצב היו נמצאים היהודים באתיופיה ומהו המצב המתואר בפסוקים אותם הם קוראים?
• מה מבטאת קריאת הפסוקים?
• מה החלום שלהם?

נסכם: הפסוקים מתארים מעמד מרגש של חידוש הברית בין העם לאלוהיו בארץ ישראל. מוזכרים בהם בהמשך גם אירועים מההיסטוריה היהודית בהם הקב”ה דאג לעם ישראל והוביל אותו אל ארץ ישראל (בין היתר מוזכרת הבחירה של ה’ באברהם ובברית איתו, יציאת מצרים, מתן תורה ועוד). כך מקווים גם יהודי אתיופיה שהקב”ה ידאג להם וישמע את תפילותיהם לעלות לארץ ישראל.

קריאת הפסוקים מבטאת את הרצון החזק להגשים את חלומם ולחוג את החג בציון. וזה אכן קרה… בימינו! יהודי אתיופיה עלו לישראל (כמעט כולם), והם חוגגים כיום את חג הסיגד בירושלים.

נמשיך ונשאל:

• האם לדעתכם גם לאחר התגשמות החלום יש סיבה להמשיך ולחגוג את החג?
• מה המשמעות של חג זה בימינו?

חלום “שיבת ציון” אותו חלמו יהודי אתיופיה ויהודים בכל העולם התממש בהגעתם לארץ, אך ה’חלום’ הגדול של ‘שיבת ציון’ והגאולה השלמה עדין לא התממש.

נזמין את התלמידים לכתוב תפילה המבטאת חלום אותו הם חולמים בשביל העם שלנו…

בתום הכתיבה, נשתף.

נסכם: למדנו בשיעור על המקור העיקרי לחג הסיגד המופיע בספר נחמיה, ועל חג הסיגד שמבטא יותר מכל את החלום הגדול של יהודי אתיופיה לשוב לארץ ישראל ולירושלים, ולחדש שם את הברית עם הקב”ה.

בחג הסיגד הקרוב אתם מוזמנים להגיע לירושלים ולהשתתף יחד עם יהודי אתיופיה בחגם ובשמחתם, ויחד עם התפילות העתיקות הקדישו רגע להתפלל גם על החלום שלכם בשביל העם שלנו.

פתחנו את השיעור במחשבות על חלומות. ראינו יש חלומות פרטיים ויש חלומות לאומיים. למדנו על הפסוקים שה’קייס’ מקריא לציבור בחג הסיגד, העוסקים בשיבת ציון בתקופת עזרא ונחמיה. ראינו שחלומם של יהודי אתיופיה התגשם, אך הגאולה השלמה של כל עמ’י עדין לא הגיעה. סיימנו בתפילה על החלום הנוכחי שלנו כעם לגאולה שלמה בימינו.