ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
מסע העליה
אתיופיה וארץ ישראל
נקרין על הלוח תמונה של אתיופה ונקריא לתלמידים ממכתבה של גילה ביטאולין, מ’הגדת יציאת אתיופיה’:
נסכם: יהודי אתיופיה חלמו דורות רבים לעלות לארץ הקודש. נעצים את הטוב שעולה מהמכתב – “ארץ זבת חלב ודבש” – המסר שעובר מאב לבן שטובה הארץ וצריך וכדאי להגיע אליה. גילה בוחרת להשתמש במילים “הזהב והיופי” כדי להביע את האהבה כלפי הארץ.
נחלק לתלמידים דפים לבנים ונבקש מהם לתאר לעצמם שהם ילדים החיים באתיופיה ששומעים את הסיפורים על ארץ ישראל. בעקבות הדמיון, נבקש מהם לצייר כיצד הם מדמיינים את הארץ ואת החיים בה. (בשל החזרה על “הזהב” בתיאורים של גילה אפשר להביא טוש זהב/ דפי זהב שהילדים יוכלו לשלב בציורים שלהם).
נציג את הציורים לעיני כל הכיתה ונשאל:
נסכם: יהודי אתיופיה חלמו וציפו להגיע לארץ ישראל. כדי לעורר את רצון הילדים ולהעביר הלאה את החלום, הם בחרו לסםר על ישראל בדרך הזו. הם האמינו שילד ששומע ומדמיין ככה את ארץ ישראל, מלאה בטוב ויופי, זהב ועושר – ירצה להגיע אליה.
נציג תמונות ונספר על חג הסיגד: פעם בשנה חגגו יהודי אתיופיה את “חג הסיגד”. ביום הזה התאספו כל בני הקהילה, הרבו בתפילות ושמעו דרשות ממנהיגי העדה על חשיבות קיום המצוות. בסוף הטקס הם היו חוזרים לכפר ובדרך היו תוקעים בשופרות, שרים פסוקים על ארץ ישראל, ושרים שירים שהביעו רצון להגיע אליה:
הם חיכו להזדמנות שבה הם יוכלו לעלות ולהגיע. וההזדמנות הזו הגיעה, כמה פעמים.
נקרא יחד כיצד מספרת אשרה דסלה ב’הגדת יציאת אתיופיה’ על היציאה לדרך:
המסעות של יהודי אתיופיה היו ארוכים וקשים. הם היו רצופים בסכנות של שודדים וחיות רעות, צעידה ארוכה ברגל ומחלות. על המסעות שעברו בעלייתם אפשר למצוא בסיפורים ובמכתבים. כשעלו לכאן קהילת יהודי אתיופיה הם המשיכו לחגוג ולציין את היום המיוחד הזה, ובהמשך חוקקה מדינת ישראל חוק שהיום הזה יצויין על ידה בעצרת ובפעילות בבתי הספר.
באתיופיה התפללו היהודים על ציון. היום אחרי שהם הגיעו ל”ארץ ציון” התפילה מתמקדת בבניין ירושלים, התיישבות ובניין בכל הארץ, שכל עם ישראל יהיה מחובר לתורה ולקיום מצוות, שיהיה טוב יותר: לא יהיו מלחמות מחלות. אהבה בין כולם ועוד…כשהיו יהודי אתיופיה באתיופיה, הם הקדישו יום בשנה לתפילות ובקשות על היהודים כולם והביעו את הרצון שלהם להגיע לישראל, לציון. כשהגיעו לכאן הצטרפנו לתפילות שלהם וגם אנחנו מבקשים ומתפללים על ארץ ישראל ועל עם ישראל.
לסיום, נבקש מהתלמידים להוסיף משפט איחול או תפילה על ארץ ישראל ועם ישראל על גבי הציורים.
נשמח בשיתופים ונתלה את העבודות.
פתחנו את השיעור בתיעוד הדרך בה סיפרו יהודי אתיופיה על ישראל. ניסינו לדמיין ולצייר איך הם ראו וחלמו על ישראל, כארץ משובחת מלאת זהב וכל טוב. למדנו שהעליה לארץ נבעה מתוך אהבה וכמיהה גדולה אך עם זאת דרשה פרידה לא קלה מהעבר וההרגלים. סיימנו והצטרפנו לתפילתם של יהודי אתיופיה, לגאולה שלמה ולשיבת ציון במלואה בימינו, אמן!
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא