נפתח את השיעור בסבב, ונבקש מכל תלמידה לשתף מה אומר לה האביב, אילו תחושות ומחשבות הוא מעורר בה.

ניתן לכתוב את הדברים על הלוח בתור שמש אסוציאציות.

• נשאל את המשתתפות- מדוע אנו מעברים את השנה כל 4 שנים?

התשובה – חז”ל קבעו שמעברים את השנה כדי שחג הפסח יצא באביב (בהתאם לכתוב בתורה), וכדי שלא יקרה מצב שפסח מתקיים בחורף (בגלל שמחזור הירח קצר יותר ממחזור השמש).

• נשאל: מדוע היה כל כך חשוב לחז”ל שפסח יצא באביב, עד כדי כך שהמציאו את המנגנון המסובך של עיבור השנה? מה הקשר בין פסח לאביב?

נתייחס לתשובותיהן של המשתתפות, ונעבור להתמקד בנושא “התחדשות”.

באביב כל הטבע מתחדש – בחורף העצים עומדים בשלכת והצמחים סובלים מהקור, ובאביב הכל פורח והשמש חוזרת להאיר.

כך גם חג הפסח מציין תהליך היסטורי של התחדשות לאומית – העם שהיה משועבד במצרים, מחוק, נראה כלא קיים, יצא לחופשי והתחיל לחיות מחדש.

• נשאל: איפה עוד בחיינו אנו פוגשים את ההתחדשות?

ראש חודש – מציין למעשה את התחדשותו של הירח.

התחדשות הגוף הנשי – מחזור וביוץ, התחדשות מעגלית המתרחשת כל חודש. לא לשווא מדמים חז”ל את האישה לירח, בשל ההתחדשות בגופה.

האדם בטבעו אינו עומד במקום, תמיד משתנים בו דברים. מי שאינו משתנה וחושב שהוא קבוע – הרי הוא יורד למטה. ההתחדשות מאפשרת לחיות באמת – לא לעמוד במקום, לא להיות מקובע, ליצור מחדש, ולשאוף תמיד לטוב יותר. משמעותה של יציאה מעבדות לחירות היא ההתחדשות – היכולת להתנתק מכבלי השגרה המוכרים ולהתחיל מציאות חדשה.

נעיין יחד בשירה של לאה גולדברג (כדאי להקרין על הלוח):

כל שנה ושנה/ לאה גולדברג
כל שנה ושנה מוריק הדשא
מלבין החצב ומזהיר ההדר
כל שנה ושנה אדמה מתחדשת
עולה החמה ויורד המטר
כל שנה נולדים אנשים לרב
לשמחה ולעצב, לדמעות ולצחוק
ויש מישהו הרוצה רק טוב
גם השנה.

השיר מציין התרחשות שחוזרת על עצמה כל שנה ושנה. נקרא בעיון את השיר ונבקש מהמשתתפות להגיב אליו ולשתף בתחושות שהוא מעורר או בחלקים משמעותיים בו.

נשאל:

• מהם החלקים המתחדשים, ומהם החלקים שחוזרים על עצמם בשיר?
• הציפייה לטוב שמופיעה בסוף השיר – האם יש בה התחדשות?

נסביר: לעיתים התחדשות אומרת שאותם הדברים קורים שוב, אבל מחדש – בצורה אחרת. המעגל של עונות השנה חוזר על עצמו שוב ושוב בכל שנה. אך בתוך כל מעגל, מתרחשת כל הזמן התחדשות – מעבר מסתיו לחורף ולאביב – התחדשות החוזרת על עצמה בכל שנה. וכמו כן, בכל שנה התרחשות זו מתרחשת באופן מעט אחר, מכיוון שהעולם משתנה ואנו משתנים. לפעמים המציאות היא אותה מציאות, אבל אנחנו אלה שהשתנינו וגדלנו.

לצורך הפנמה נזמין את המשתתפות לתרגיל ציור – נחלק דפים חלקים ונבקש להוציא עפרונות.

ראשית, נבקש לחשוב על חוויה של תקיעות או קיבעון – משהו שחוזר על עצמו שוב ושוב בצורה מייגעת או משעממת. ננסה להרגיש את התחושה שחזרתיות זו מעוררת – כבדות באיברים, עיניים נסגרות, וכו’. כעת, ננחה את המשתתפות לנסות לצייר באופן ויזואלי ומופשט את התנועה הזו  (למשל, קווים עולים ויורדים, או קוים מעגליים חוזרים על עצמם. אם התרגיל לא ברור לכיתה ניתן להדגים בציור על הלוח).

לאחר מכן, נתמקד ונתבונן בתוך כל חזרה של אותה התרחשות: נבחר אירוע אחד מתוך אותו רצף חזרתי של אירועים, וננסה להתבונן בו ולבדוק האם משהו בו מעט שונה לעומת האחרים. האם קורה אותו דבר, אבל אחרת? האם אנחנו חווים את הדבר אחרת?

כעת, נחזור למה שציירנו בשלב הראשון. מתוך הציור נתמקד באחת ההופעות של האלמנט שחוזר על עצמו (למשל עיגול או קו גלי). כעת, ננסה בתוך אותו אלמנט להוסיף את ההתחדשות ששמנו לב אליה, ולהעשיר את הציור.

לסיום, המשתתפות יצגו את עבודותיהן ויספרו מעט על החוויה והציור. נזמין את המשתתפות להגיב אחת לשניה.

פתחנו בסבב אסוציאציות סביב האביב. דיברנו על הקשר בין חג הפסח לאביב ועל מושג ההתחדשות. עיינו בשירה של לאה גולדברג וניסינו לחשוב על מעגליות החוזרת על עצמה שוב ושוב ועל ההתחדשות שמתרחשת בתוכה. ניסינו להעביר תחושות אלה אל הדף ולצייר אותן באופן גרפי, ולהתבונן בהתחדשות המתרחשת בתוך כל אחד מאותם המעגלים.

בחיפוש אחר התחדשות אנו מצפים בדרך כלל לשינוי דרסטי ולמציאות חדשה ושונה בתכלית מזו שהכרנו עד עתה. אך לעיתים, אותה התחדשות מבוקשת נמצאת ממש מתחת לאף שלנו – מתוך אותה התרחשות מעגלית שלכאורה מוכרת לנו. החכמה הגדולה היא להצליח לזהות דווקא את התחדשות זו ולציין אותה – כפי שאנו עושים בעגל החודש והשנה.

ניתן לסיים בהשמעת שירה של נעמי שמר – התחדשות אחרת:

עייפות בלתי מוסברת.
פיק ברכיים לא מובן
צל שרב על כל הדרך,
ואבק לבן
אבל עודך משווע
לגשמי ברכה
עוד רחוקה מנוחתך

אחרי החגים יתחדש הכל.
יתחדשו וישובו ימי החול
האוויר, העפר, המטר והאש
גם אתה,
גם אתה,
תתחדש.

בגנך פורחים לפתע
עץ הפרי ועץ הסרק
ועץ החלומות
ועץ הטוב והרע
ומוטלים כל כליך
בחצר ביתך
לא נשלמה מלאכתך

אחרי החגים יתחדש הכל…

במסע שלא נגמר
בין שדות הצל ושדות האור
יש נתיב שלא עברת
ושתעבור
שעון סמוי מן העין
מצלצל לך
לא נשלמה אהבתך

אחרי החגים יתחדש הכל…