נכתוב על הלוח את המילים ‘ותן חלקנו בתורתך’ ונדון בשאלה:

• מה כוונת תפילה זו?

כיוונים שעשויים לעלות: שאני אזכור את החלקיות שלי בתוך הלימוד של כלל ישראל, ענווה, שיהיה לי חלק בפיתוח התורה שמעשי יהיו דברים שניתן ללמוד אותם כלימוד תורה, שאני אדע מה החלק המיוחד שלי בלימוד- האות שלי בתורה .

נקרא את המשנה באבות ו’ ו על ארבעים ושמונה דברים שהתורה נקנית בהם:

גְּדוֹלָה תּוֹרָה יוֹתֵר מִן הַכְּהוּנָּה וּמִן הַמַּלְכוּת, שֶׁהַמַּלְכוּת נִקְנֵית בִּשְׁלֹשִׁים מַעֲלוֹת, וְהַכְּהֻנָּה בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע, וְהַתּוֹרָה נִקְנֵית בְּאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה דְבָרִים, וְאֵלוּ הֵן: בְּתַלְמוּד, בִּשְׁמִיעַת הָאֹזֶן, בַּעֲרִיכַת שְׂפָתָיִם, בְּבִינַת הַלֵּב, בְּאֵימָה, בְּיִרְאָה, בַּעֲנָוָה, בְּשִׂמְחָה, בְּטָהֳרָה, בְּשִׁמּוּשׁ חֲכָמִים, בְּדִקְדּוּק חֲבֵרִים, בְּפִלְפּוּל הַתַּלְמִידִים, בְּיִשּׁוּב, בְּמִקְרָא, בְּמִשְׁנָה, בְּמִעוּט סְחוֹרָה, בְּמִעוּט דֶּרֶךְ אֶרֶץ, בְּמִעוּט תַּעֲנוּג, בְּמִעוּט שֵׁנָה, בְּמִעוּט שִׂיחָה, בְּמִעוּט שְׂחוֹק, בְּאֶרֶךְ אַפַּיִם, בְּלֵב טוֹב, בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים, בְּקַבָּלַת הַיִּסּוֹרִין, הַמַּכִּיר אֶת מְקוֹמוֹ, וְהַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, וְהָעוֹשֶׂה סְיָג לִדְבָרָיו, וְאֵינוֹ מַחֲזִיק טוֹבָה לְעַצְמוֹ, אָהוּב, אוֹהֵב אֶת הַמָּקוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת, אוֹהֵב אֶת הַצְּדָקוֹת, אוֹהֵב אֶת הַמֵּישָׁרִים, אוֹהֵב אֶת הַתּוֹכָחוֹת, וּמִתְרַחֵק מִן הַכָּבוֹד, וְלֹא מֵגִיס לִבּוֹ בְּתַלְמוּדוֹ, וְאֵינוֹ שָׂמֵחַ בְּהוֹרָאָה, נוֹשֵׂא בְעֹל עִם חֲבֵרוֹ, וּמַכְרִיעוֹ לְכַף זְכוּת, וּמַעֲמִידוֹ עַל הָאֱמֶת, וּמַעֲמִידוֹ עַל הַשָּׁלוֹם, וּמִתְיַשֵּׁב לִבּוֹ בְּתַלְמוּדוֹ, שׁוֹאֵל וּמֵשִׁיב שׁוֹמֵעַ וּמוֹסִיף, הַלּוֹמֵד עַל מְנָת לְלַמֵּד וְהַלּוֹמֵד עַל מְנָת לַעֲשׂוֹת, הַמַּחְכִּים אֶת רַבּוֹ, וְהַמְכַוֵּן אֶת שְׁמוּעָתוֹ, וְהָאוֹמֵר דָּבָר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ, הָא לָמַדְתָּ כָּל הָאוֹמֵר דָּבָר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ מֵבִיא גְאֻלָּה לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדְּכָי:

-כל אחד יסמן שלושה דברים: אחד שהוא מרגיש שיש בו, שני שהיה רוצה לקנות, שלישי שקשה לו. נבקש ממי שמוכן- לשתף.

-כל זוג (אפשר גם יחיד) יבחר שלוש תכונות ויסביר מדוע יש צורך בהן לשם ‘קניית התורה’.

ננסה לחשוב יחד: מדוע יש צורך בכל-כך הרבה תכונות והכנה לשם קניית תורה? האם המשמעות היא שקשה לקנות תורה? מהי ‘קניית תורה’ והאם יש הבדל בינה לבין לימוד תורה?

ניתן לומר ש’קניית תורה’ היא סוג של הפנמה, בשונה מלימוד חיצוני.

נקרא את דברי הרב שטיינזלץ (מומלץ להקריא מן המקור, שם הוא מביא דוגמאות על רבי יוסף קארו והאלשיך שהאר”י כיוון אותם לחלק המיוחד להם בלימוד התורה.):

הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) בתוך ביאור תניא: חלק א’ עמ’ 33

בעצם, מדברת התורה כל הזמן לכל אחד מאיתנו, בכל מאורע, בכל חוויה, בכל גלגול של הוויתו. אלא שלא כל אדם זוכה לקרוא את התורה באופן הזה. לא כל אדם זוכה להכיר את התורה באופן האישי, בדרך שבה התורה מדברת את ליבו שלו, אל אישיותו הפרטית המיוחדת של עצמו.

אדם צריך לדעת מה שייך אליו, מהו החלק בתורה שהוא רלוונטי לחיים שלו כאדם פרטי, מהו החלק שעכשיו הוא צריך לעשות, ברגע המיוחד הזה, אך לא כל אדם יודע זאת.

…היו שפירשו את התפילה “ותן חלקנו בתורתך” לא רק כבקשה שיהיה לנו חלק, אלא כבקשה שאנו נדע מהו החלק שלנו בתורה. אדם יכול וצריך ללמוד תורה אבל אם הוא עוסק בתורה שאינה שלו הוא אינו מקבל בלימוד זה את התועלת לנפשו כשם שהיה מקבל אילו עסק בחלק התורה שלו.

• מהו ‘ותן חלקנו’ לפי הרב שטיינזלץ?
• מדוע חשוב לדעת מה החלק שלי בתורה?

לפי הרב שטיינזלץ, כדי ל’קנות’ תורה לעצמי, בתוכי, צריך לחפש את ה’חלק’ הקרוב אלי, המדבר אל ליבי, הרלוונטי לי.

אולי הוא אומר גם שהתורה ‘רוצה’ לפנות אלי, היא מתאימה את עצמה אל האישיות של כל אחד ואינה מצפה שכולם יהיו זהים.

התייחס בכתב לנקודות הבאות או לאחת מהן:

-חשוב וכתוב על הזדמנות של לימוד תורה בה הרגשת שאתה לומד את ‘החלק שלך’ או מקרה הפוך, בו הרגשת שאתה למוד והלימוד

הוא חיצוני, מלאה, נמאס

-איזה חלק בתורה, במצוות אתה מרגיש ש’קנוי’ לך כבר? איזה חלק, דבר בתורה אינו ‘קנוי’- רחוק, מטריד, לא ישים?

פתחנו בבירור המשאלה ‘ותן חלקנו בתורתך’. המשכנו לעיסוק במשנה במסכת אבות המונה את המידות בהן התורה ‘נקנית’ וחשבנו על המונח ‘קניין תורה’. מכאן עברנו לדברי הרב שטיינזלץ המבשרים כי לכל אדם חלק מיוחד שלו בתורה, יש בה דיבור אישי לכל אחד זה האופן בו יש ללמוד אותה- למצוא את הדיבור הרלוונטי לנו, הדיבור אל הלב. במשימת ההפנמה ביקשנו מכל תלמיד לכתוב אודות חוויה של מפגש פנימי עם התורה או חוויה של מפגש מטריד ומנוכר.