נחלק לתלמידים דפים קטנים, נבקש לכתוב בדף אחד מצווה אהובה במיוחד ובדף השני מצווה שקשה לנו לקיים אותה. נתלה על הלוח בנפרד את שני הפתקים של כולם.

נסביר כי כולנו משתדלים לשמור את המצוות, אך אנחנו יודעים שיש מצוות שקל לנו יותר לקיים ויש מצוות שקשה לנו יותר איתן.

• מה גורם לנו לקיים את המצוות?
• מה עוזר לנו לקיים מצווה גם כשהיא לא נוחה לנו במיוחד?

אנחנו מקיימים מצוות בראש ובראשונה כי ה’ ציווה. בשיעור זה ננסה לראות איך אפשר לשמר את ההתמסרות לדבר ה’.

הפרשה עוסקת בציוויו של ה’ את אברהם: ‘לך לך’.

נקרא את הפסוקים הפותחים את הפרשה בקול ולאט ונבקש מהתלמידים לסמן את הדברים שאברהם צריך לעזוב – בצבע אחד,
ואת המקום אליו הוא הולך- בצבע אחר.

א וַיֹּאמֶר ה’ אֶל-אַבְרָם, לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ
ב וְאֶעֶשְׂךָ, לְגוֹי גָּדוֹל, וַאֲבָרֶכְךָ, וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ; וֶהְיֵה, בְּרָכָה
ג וַאֲבָרְכָה, מְבָרְכֶיךָ, וּמְקַלֶּלְךָ, אָאֹר; וְנִבְרְכוּ בְךָ, כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה
ד וַיֵּלֶךְ אַבְרָם, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה’, וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ, לוֹט; וְאַבְרָם, בֶּן-חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה, בְּצֵאתוֹ, מֵחָרָן.

נכתוב על הלוח את החלוקה שעשו התלמידים.

אברהם מקשיב לדבר ה’, עוזב הרבה דבריו אחריו וצועד קדימה אל עבר הלא נודע.

• מה מצווה אברהם לעזוב?
• מה אתם חושבים על כך?
• האם אנו יכולים לדמיין את עצמנו עוברים דירה לארץ אחרת? ועוד- בלי המשפחה שלנו? מה היינו מרגישים אז?
• לאן ה’ מצוה אותו ללכת?
• בן כמה אברהם?
• כיצד גילו של אברהם לדעתכם משפיע על ההתמודדות שלו עם הציווי?

אברהם מצווה לעזוב את את הארץ שלו, המקום בו נולד וגדל, את המשפחה שלו. העזיבה יכולה לעורר פחדים ובדידות אך למרות גילו המופלג, אברהם מחליט להקשיב לה’ וללכת אל ארץ אותה ה’ יראה לו רק בהמשך.

• אם כן, נסו לשער, מדוע לדעתכם אברהם הולך?

נקרא את פירושו של הרד”ק (רבי דוד קמחי) לפסוקים אלה:

מארצך – כי קשה לאדם לצאת מארצו אשר גר שם ימים רבים,
וכל שכן אם נולד שם. וזהו שנאמר: וממולדתך.
כל שכן, שיניח בית אביו ומשפחתו וילך אל ארץ לא ידע תמול שלשום. וזהו שנאמר: מבית אביך.

אל הארץ אשר אראך – ואילו אמר לו: אל ארץ כארצך טובה ורחבה, או טובה ממנה- לא היה כל כך קשה. אבל אמר: ‘אל הארץ אשר אראך’ – ולא ידע הטובה היא אם רעה.

וכל זה אמר לו האל להודיע חיבתו של אברהם אבינו. שכל אלו הדברים קשים לאדם – והכל קיבל מאהבה, לעשות רצון האל.

• מה עונה הרד”ק לשאלתנו- למה אברהם הולך?

נסכם: הרד’ק מחדש לנו על חיבתו של אברהם לה’. אברהם הולך לארץ אחרת רק בגלל שה’ אמר! מה שמעיד על כך שהוא אוהב אותו ומסור אליו. כשאנחנו אוהבים מישהו, אנחנו מתמסרים אליו!

נאזין יחד לשיר ‘להיות יהודי‘:

ננסה למצוא בו רמזים לאירועים שעבר אברהם אבינו ועם ישראל לאורך הדורות.

להתחיל מארם נהריים
לעבור בכבשן האש
ולצאת למסע הנצח
עם מים ולחם יבש.
לעקוד את הבן, את הילד,
כמו לגדוע תקווה אחרונה
ולשלוח אליו מאכלת
שנה אחרי שנה.

ולשמוע מגבוה
את הקול ההולך:
לך לך, לך!
לך לך, לך!
אתה האחר,
אתה היחידי
לך לך!
“לך לך” פירושו להיות יהודי.

לרדת מפה למצרים
ולצאת ממצרים לפה
בלי לדעת אם בירושלים
יבוא המסע אל סופו.
להיות גם נגיד וגם מלך
ושר בחצרות ספרד
אך תמיד להרגיש מאכלת
מונחת עלי צווארך.

ולשמוע מגבוה…

תמיד לחכות שיגיע
הקול שיקרא גם לך
לדעת כי בית אביך
לעד לא יהיה ביתך.
ולנוע מארץ לארץ
אך לשאת כחותם ושבועה
את זכר אותה הארץ
אשר עמודיה שבעה.

נאסוף את האירועים שראינו:

1. ארם נהריים – המקום בו נולד אברהם.
2. לעבור בכבשן האש – המדרש מספר, שבילדותו, שבר אברהם את פסלי אביו. המלך נמרוד הענישו וזרק אותו לכבשן אש. ובנס שעשה לו ה’, אברהם לא נשרף אלא ניצל.
3. עם מים ולחם יבש – הרעב שהיה בארץ, בעקבותיו יורד אברהם למצריים.
4. לעקוד את הבן – עקידת יצחק.
5. להיות גם נגיד…בחצרות ספרד – תקופת תור הזהב, בה היו היהודים במעמד גבוה.
6. לנוע מארץ לארץ – נדודי הגלות.
7. זכר אותה הארץ…עמודיה שבעה – ארץ ישראל (מכונה כך במשלי).

• מה אנו יכולים ללמוד מהמילים בפזמון: ‘לך לך- פירושו להיות יהודי’?

נסכם: אברהם הלך אחרי קול ה’ שקרא לו ולא חושב על הנוחות שלו. כמו שראינו בפתיחת השיעור, גם לנו לפעמים אין כוח או חשק להקפיד במצווה- אנחנו צריכים להתגבר על החולשה ולחשוב שה’ הגדול  הוא זה שמבקש זאת מאיתנו ולהתאמץ לעשות את רצונו.

נתחלק לזוגות, והפעם נבקש מכל תלמיד, לחשוב כיצד הוא יכול להיעזר בכח של אברהם על מנת להתקדם בדברים שקשים לו ובמצווה בה הוא מתקשה. נזמין את התלמידים לשתף את חברם שלצידם ולתת עצה טובה להתמודדות של החבר.

נסכם: התורה שלנו, היא תורת נצח- מה שכתוב בה, קשור אלינו גם היום.קול ה’ שקרא לאברהם ‘לך לך’, בעצם מזכיר גם לנו, להיות נאמנים לה’ ולמצוות שנתן לנו.

פתחנו את השיעור בהצבעה על מצוות אהובות יותר ופחות. ראינו שמה שגורם לנו לקיים את כל המצוות הוא ההבנה שהם רצון ה’. למדנו על אברהם שעזב את ארצו ומולדתו בזכות חיבתו והתמסרותו לה’. סיימנו עם השיר ‘להיות יהודי’ שמהדהד לנו את הזכות להיות עבדי ה’, לשמור את נאמנותצו אליו ולזכות ולקיים את מצוותיו.