נכתוב על דף גדול באמצע המעגל את המילה “התחדשות“, ונבקש מכל בת לצייר, באופן מוחשי או מופשט, מה המילה אומרת לה.

לחילופין, אפשר גם לכתוב על הלוח את המילה ולבקש מהבנות את האסוציאציות שלהן.

נלמד יחד את המקור מפרקי דר“א:

פרקי דרבי אליעזר, פרק מד :

שמעו הנשים ולא קבלו עליהם ליתן נזמיהן לבעליהן (=בחטא העגל), אלא אמרו להם: אתם רוצים לעשות שקוץ ותועבה שאין בו כח להציל? לא שמעו להם, ונתן הברוך הוא שכרן של נשים בעולם הזה ובעולם הבא. ומה שכר נתן להם לעולם הזה ולעולם הבא? שהן משמרות ראשי חדשים, שנאמר: “המשביע בטוב עדיך, תתחדש כנשר נעוריכי” (תהילים קג, ה).

מהו הקשר בין אי השותפות של הנשים בחטא העגל לבין השייכות שלהן לשמירת ראשי חדשים?

יש לשים לב לפשט המדרש המצטט את הפסוק מתהילים שבו רמוז הקשר: המשביע בטוב עדיך – בזכות שלא מסרו הנשים את העדיים, התכשיטים שלהן – תתחדש כנשר נעוריכי, תהיה להן התחדשות, כמו הנשר שנוצותיו נושרות ומתחדשות.

נראה כי הנשים שלא חיפשו את ההתחדשות החיצונית בעשיית העגל, ולא רצו להיות שותפות למעשה של ניסיון להנכיח אלוהים בתוך פסל חסר תנועה וחיות, הכירו מבפנים, דרך המקצב הנשי הפנימי של השינויים הגופניים המתחוללים אצל כל אישה מידי חודש בחודשו, את אפשרות החידוש האמיתי.

ישנם הרבה מאד קשרים בין הלבנה לבין האישה – בתנועה שבין מלאות להתאיינות, וכן במה שהלבנה מסמלת – המיעוט, יכולת ההכלה וההחזרה של אור השמש. וכן בביטויים שונים של חז“ל על הלבנה – מולד, עיבור, כרסה בין שיניה ועוד.

יש המסבירים את ההתחדשות הפנימית שחוות הנשים מידי חודש בחודשו כסיבה לפטור הנשים למצוות שהזמן גרמן– הן אינן זקוקות למצוות שיקשרו אותן לזמנים השונים אלא הן מחוברות אליו במקצב פנימי משלהן.

בשלב זה אפשר להסביר את תהליך המחזור החודשי, וכן את “מעגל הטומאה והטהרה” – דימום– הפסק טהרה– ספירת שבעה נקיים– טבילה במקווה– ימי טהרה וחוזר חלילה (כדאי לצייר בעיגול על הלוח).

בכל תינוקת שמגיעה לעולם, מצויים אברי הרבייה. הרחם – איבר ההולדה והבאת החיים לעולם, והשחלות – בתוכן מצוי מאגר אדיר של ביציות המוכנות ומחכות להבשלתן בבוא העת. לאחר הלידה השחלות מצויות בתרדמה, ורק בגיל ההתבגרות חלקן מתעוררות ומבשילות. בשחלה אין ייצור נוסף של ביציות מעבר לביציות שנוצרו בזמן העוברי, ורק כ-400 ביציות מגיעות להבשלה מלאה במשך שנות פוריותה של האישה (לעומת זאת, אצל נער ייצור תאי הזרע מתחיל רק בגיל ההתבגרות, ובכל יום גופו מייצר מיליוני זירעונים, עד זקנה ושיבה).

בגיל ההתבגרות (בד“כ בין גיל 11 לגיל 16) מתחיל תהליך בגוף הנערה הנקרא ‘המחזור החודשי‘. אורך המחזור ברוב המקרים נע בין עשרים ושלושה לשלושים וחמישה ימים. המחזור החודשי נשלט ע“י מערכת מורכבת של הורמונים (חומרים כימיים המקשרים בין תאי הגוף השונים, ועוברים ממקום למקום ע“י מערכת הדם). גם אצל גברים ייצור הזירעונים קשור להפרשת הורמונים, אבל ההפרשה ההורמונאלית אצל גברים זהה מידי יום ואינה מחזורית.

בכל חודש משלימה ביצית אחת את התפתחותה בשחלה, והיא מוכנה להפריה. לאחר שהיא מבשילה, יוצאת הביצית מהשחלה אל החצוצרה (צינורית המחברת בין השחלות לבין הרחם). חריגה זו של הביצית מהשחלה אל החצוצרה נקראת ביוץ. במקביל להתפתחות הביצית, חלים שינויים גם ברחם – רירית הרחם, שהיא השכבה הפנימית של הרחם, מתעבה בהדרגה ומתמלאת בכלי דם על מנת להתכונן לקליטת ביצית מופרית.

אם ביצית בשלה פוגשת תאי זרע בחצוצרה, יכולה להתרחש הפריה. אם התרחשה הפריה, מתחיל הריון. הביצית המופרית מגיעה לרחם, עובר זעיר מתחיל להשתרש בתוך הרחם ולהתפתח עד לידתו.

כאשר לא מתרחשת הפריה, הביצית מתנוונת ומתמוססת בתוך החצוצרה, ורירית הרחם מתנוונת גם היא ונפלטת בדימום דרך הנרתיק אל מחוץ לגוף. דימום זה הוא הקרוי בתורה ‘עת נדתה‘ (ויקרא טו, כה) של האישה. הזבה שעליה מדובר בתורה היא אישה שמופיע אצלה דימום רב מהרחם שלא בזמן שבו היא רגילה לראות דם.

לאחר התפרקות רירית הרחם והדימום, מתחיל מחזור חדש– ביצית חדשה מבשילה ורירית הרחם נבנית מחדש.

אפשר גם להצביע על העובדה שהימים הפוריים של האישה הם ימים בהם אישה היא הרבה פעמים “פורייה” גם בנפש – יצירתית ויוזמת, פתוחה לקשרים ולשיחות, לעומת ימי הדימום שהם ימים של התכנסות ומבט פנימה בדרך כלל. הקשבה לשינויים המרחשים בגוף ובנפש יכולה גם לתת פשר לחוויות שהן מכירות, גם לחבר אותן לנשיות שלהן וגם לעורר את אותה חוויה של התחדשות כבר כעת – בידיעה שמידי חודש בחודשו מתחולל בגופנו תהליך מופלא שמשפיע ברבדים שונים.

בשלב הבא ננסה לעמוד יחד על מהותה של ההתחדשות.

ע“פ מילון אבן שושן: התחדשות – התהוות דבר מחדש, הופעה מחדש: התחדשות הוצאת העיתון לאחר שפסק מלהופיע זמן רב. התחדשות הברית.

נשאל את התלמידות– איך הן היו מגדירות התחדשות? מתי הן חשו התחדשות כלשהי בזמן האחרון?

יש להדגיש את היותה של ההתחדשות נתינה של משמעות, תנועה, חיות לדבר קיים, לעומת יצירה של יש מאין. ההתחדשות היא מבט חדש על הקיים, או משהו הנובע מבפנים ומאפשר מפגש חדש.

נמשיך למקורות הבאים המקשרים בין המנהג שלא לעשות מלאכה בראש חודש לבין ההתחדשות של הקשר בין האיש לאישה בכל חודש וחודש, בטבילה במקווה שאחריה שבה האישה אל בעלה לאחר תקופה של ריחוק פיזי. הרב וואזנר מוסיף ומסביר את משמעותן העצומה של הלכות טהרת המשפחה – מעבר להתחדשות הוא לומד מעניין ‘קידוש הלבנה‘ הנאמר מידי חודש כמה ימים לאחר המולד, שגם עניין הקידושין ושמחת הנישואין חוזרת ומתעוררת מידי חודש בחודשו.

ניתן לתת לבנות ללמוד את המקורות בחברותא ואח“כ לאסוף את הלימוד או ללמוד כולן יחד.

הרב יצחק אור זרוע, ספר אור זרוע חלק ב – הלכות ראש חודש סימן תנד:

נשים שנוהגות שלא לעשות מלאכה בראש חודש מנהג כשר וישר. וראיתי כתוב שיש בפרקי דרבי אליעזר שהקב“ה נתן לנשים שכר לשמור ראש חודש על שלא חטאו במעשה העגל, ולעתיד לבוא הקב“ה מחדש אותן כעין ראש חודש שנאמר: “כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה עומדים לפני נאום ה‘ כן יעמוד זרעכם ושמכם” (ישעיהו סו, כב), ואומר: “תתחדש כנשר נעוריכי“. תדע לך שבכל חודש וחודש האשה מתחדשת וטובלת וחוזרת לבעלה והיא חביבה עליו כיום החופה, כשם שהלבנה מתחדשת בכל ראש חודש והכל מתאוין לראותה. כך האשה כשהיא מתחדשת בכל חודש בעלה מתאווה אליה וחביבה לו כאשה חדשה. כלומר ולכך הוי ראש חודש יום טוב של נשים.

מה כוונת האור זרוע?

מהו הקשר בין ראש חודש והירח לבין הנשיות?

3. הרב שמואל וואזנר, שו“ת שבט הלוי חלק ח סימן קצה

כל אשה רגילה דרכה שהיא עוברת מידי חודש בחדשו ימי ירידה ועליה, ימי התרחקות וימי התחדשות…. שבכל חודש האשה מתחדשת וטובלת כשם שהלבנה מתחדשת… שקידוש לבנה הוא ענין שמחת נשואין שהאשה חוזרת ומתקדשת לבעלה, הרי דאפילו ענין הקידושין חוזר וניער בכל חודש וחודש, ועל כן הלכות אלה הם יסוד היסודות ועמוד הגדול אשר כל בית ישראל נשען עליהם וקובע מיד ולדורות.

הרש“ר הירש:

החודש פירושו: חידוש, התחדשות, קימה מחדש לתחיה.

אשרי המבורכים, אשר שמש אושרם זורחת להם תמיד, אשר אף עב קל אינו מקדיר את שמיהם הבהירים והם נהנים מזיו אורה של שמש הצהריים.

אך גדול יותר אושרם של הפדויים, המברכים את האור הבא, המריעים לקראת שחר הגאולה, אשר הרגישו בבדידות הלילה, ואשר כל קרן אור ממלאת אותם התפעלות מלאת יושר, בהיותה שליחת החסד האלוקי.

אשרי המלאכים המשלימים את עבודתם לפני כסא הכבוד בלי כל פגם ודופי, ללא חטא כלשהו, בטהרה ובצלילות נצחית.

אך מאושרים עוד יותר בני האדם המתעלים מתוך מצולות החטא אל האור והטוהר, אשר נלחמו למען האור ונאבקו למען הטהרה, אשר התגברו על כוחות החושך והחטא, וגם לאחר שאבדה מהם ידיעת אביהם שבשמים חזרו להכיר ולדעת, כי בניו הם לעולם, בני אהבתו וחמלתו, ושוב מצאו את אשר קיפחו, ושוב ירגישו כיצד הם נישאים בידי אלוקי חייהם.

מה מסביר הרש“ר הירש על חשיבות ההתחדשות? מה המעלה של ההתחדשות על פני שגרה מאושרת?

לאה גולדברג:

למדני אלוהי, ברך והתפלל
על סוד עלה קמל, על נגה פרי בשל,
על החרות הזאת : לראות, לחוש, לנשום, לדעת,
לייחל, להיכשל.

למד את שפתותי ברכה ושיר הלל
בהתחדש יומך עם בוקר ועם ליל,
לבל יהא יומי היום כתמול שלשום
לבל יהיה יומי עלי הרגל.

כיצד אתן מבינות את השיר של לאה גולדברג? האם הוא קשור למקורות שלמדנו?

לאחר הלמידה נשאל בכיתה:

• האם יש קשר בין הרעיונות הרוחניים שלמדנו בדף המקורות לבין המציאות הגופנית? האם אנו מרגישות אותו?
• באילו הקשרים נוספים בחיים אנו מרגישות את כוח ההתחדשות?
• במה דומה האישה ללבנה?
• במה מהווה תכונת ההתחדשות “מתנה“? מה טוב בה?
• אילו אפיונים והתנהגויות של האישה נובעים מתוך תכונת ההתחדשות?
• בקבלה, האישה מדומה לעיגול והאיש לקו – מדוע?
• לסיום, אפשר לעשות סבב ובו מי שרוצה תשתף מה היא לוקחת איתה מהשיעור.

בשיעור למדנו על תכונת ההתחדשות כמאפיין נשי, הקשור גם להתחדשות הירח בראש חודש וגם למחזור החודשי בגוף האישה. ניסינו לחשוב על המתנה הגדולה שבתכונה זו, ואיפה אנו פוגשות אותה בחיים שלנו.