נחלק לכל משתתף כרטיס משימה אישית: “אלו דברים שאותי משמחים” (שמחה – משימה אישית), ונבקש לבצע את המשימות המצורפות (ניתן להשמיע ברקע את השיר “דברים שאותי משמחים“).

נחזור למליאה.

נחלק את המשתתפים לקבוצות בנות 6-5 חברים. כל קבוצה תקבל כרטיס משימה קבוצתי ותענה על השאלות המצורפות.

נחזור למליאה. נזמין את התלמידים לשתף ממה שעלה בקבוצות.

• המהר”ל אומר ש”השמחה היא שלמות נפש” – זו תחושת האדם השמח. האם חשתם תחושה קרובה להגדרה זו? תנו דוגמאות.
• פורים חל בתאריך י”ד באדר, אולם מרבין בשמחה כבר משנכנס אדר. האם לדעתכם יש משמעות בקביעת זמן לשמחה? הסבירו ונמקו.

הציווי על האדם לשמוח תמיד הוא אכן קשה מאוד ואולי בלתי אפשרי. אבל כן יש בכוחנו לשמוח בחלקים ובאיזורים מסויימים בחיים. לא ניתן לשמוח תמיד, אבל אפשר לקבוע זמנים שמחים (למשל פורים או שבת). וכמו שמציע ר’ נחמן מברסלב, ניתן למצוא נקודה טובה אחת ובה לשמוח:

שמחה אחת היא שמחה מתוך התרכזות בנקודה אחת טובה, במעשה אחד טוב, שהרי לכל אדם יש לפחות נקודה אחת טובה, ואותה הוא מרחיב ומחדש. וזה אחד החידושים שבהדרכת החסידות, שהחוזר בתשובה צריך לשכוח מחטאיו ולהתרכז בדברים הטובים, גישה זו מבוססת על ההנחה שכל אדם משתתף בתיקון העולם אפילו אם אינו מודע לזאת, לא יתכן שאין בו איזו מידה טובה ולא עשה איזה מעשה טוב, שנעשה שותף לתיקון העולם. בכל דור מצטרפים ומצטברים מעשים טובים, עד שסך המעשים הטובים יצטברו לתיקון עולם. ככל שנרבה במעשים טובים, כך נקרב הגאולה, אולם בכל מקרה הגאולה תבוא בזכות אותם מעשים טובים מינימאליים שנעשים בכל דור, גם במצבים של חולשה. ולכן יסוד גדול שהאדם יכוון את מחשבתו בדברים הטובים וישמח בהם, ואילו הרעים ייעלמו מאליהם. ולכן שמחה זו שמתמקדת בחלקים הטובים אינה שמחה שלמה, שהרי האדם שמח רק על נקודה אחת או על תחום אחד, וגם בעת שהוא שמח הוא צריך להיזהר שמחשבתו לא תשוטט בחופשיות עד שתגיע בטעות אל המחוזות הרעים והעצובים.

אכן, אי אפשר לשמוח תמיד ובכל מקום. אבל כפי שניתן לקבוע בזמן זמנים שמחים, אפשר גם לקבוע במרחב הפיזי אזורי שמחה. כעת נדגים את הרעיון:

נשרטט בגיר מעגל גדול על רצפת הכיתה, ונגדיר את האזור כ”אזור שמח”. כעת נשמיע ברמקול מוזיקה שמחה לריקודים (4-3 דקות, ניתן לבחור בהתאם לאופי הכיתה) ונבקש מן התלמידים להיכנס למעגל ולהתחבר למוזיקה ולרקוד.

בתחילת השיעור חשבנו על דברים שמשמחים אותנו ולאחר מכן התחלקנו לקבוצות וניסינו למיין אותם לסוגים שונים. דנו בשאלה כיצד אפשר לשמוח והאם ניתן לצוות על האדם לשמוח, ועמדנו על האפשרות לשמוח בזמנים, איזורים, ונקודות מסוימות. המחשנו זאת ע”י הגדרת איזור שמח וריקודים.

(מומלץ להשאיר זמן לשתף ולהתייחס לחוויית הריקוד).

לסיום ניתן להשמיע א השיר “נקודה טובה” של שולי רנד, או “שמחות קטנות” של עמיר בניון ומיכה שטרית.