• אהצגה
• בדילמה

נלמד יחד סיפור לקראת יום כיפור, שעוסק בדיוק בשאלות שהעלינו.

בערב יום כיפור נאספו כל חסידיו של הרב משה לֵייבּ מסַסוֹב לתפילת כל נדרי, והרב איננו. הנוהג היה שאם הרב אינו מגיע – מתפללים בלעדיו, וכך עשו. באמצע התפילה נכנס הרב לבית הכנסת.

החסידים ביררו את סיבת האיחור, ונודע להם שבדרכו לבית הכנסת שמע ר’ משה לייב קול תינוק בוכה מאוד. נכנס הרב אל הבית ומצא פעוט שהושאר לבדו כי אמו הלכה לבית הכנסת. ריחם הרב על הילד, דיבר אתו, הרגיע ושיחק עמו – עד שנרדם. רק אז הלך הרב לתפילת כל נדרי.

• איך לדעתכם הגיבו בני הקהילה כשסיפר להם הרב מדוע התעכב?
• מה דעתכם על מה שעשה הרב?
• מה אפשר ללמוד על הרב מהסיפור?
• מה רצה הרב ללמד את הקהילה שלו?

נבקש מהתלמידים לענות במחברת על השאלות הבאות:

1. איך אתם מסבירים את העובדה שהרב מעכב את כל הקהילה שלו מלהתפלל את תפילת “כל נדרי”, ביום כיפור? זוהי לא סתם תפילה, וזזהו היום הכי קדוש בשנה?
2. האם יש קשר בין ההתנהגות של הרבי לכך שהסיפור מתרחש ביום כיפור?
3. האם חוויתם מצבים שבהם המצוות שבין אדם למקום באו על חשבון הקשבה לזולת והתחשבות?
4. האם בבית הספר שלנו קורים מצבים כאלה?
5. מתי במהלך היום יום אנחנו נדרשים להיות רגישים לזולת? הביאו דוגמא קונקרטית למצב כזה.

נאסוף את הדוגמאות מהשאלה האחרונה על הלוח במליאה.

נכתוב על הלוח:

“העוסק במצווה פטור מן המצווה” (בבלי סוכה כה.)

נסביר: המקיים מצווה אחת ונזדמנה לו מצווה אחרת – פטור מלקיים את השנייה. למשל – מי שעסוק בלווית המת, פטור מקריאת שמע.

נשאל את התלמידים:

• האם אפשר לומר את הכלל הזה גם על הסיפור שלנו?
• האם זו מצווה להרגיע תינוק בוכה?
• ואם לא – מדוע הרבי עושה זאת?

נעבור על הסיטואציות שכתבו התלמידים ונראה האם מדובר במצוות “קלאסיות” או בהתנהגות רגישה שלא נחשבת “מצווה”.

נסכם: הרבי מססוב בא ללמד כלל גדול – ההתחשבות וההתנהגות הרגישה שלנו היא הבסיס לכל דבר ולכל מצווה. אי אפשר ללכת להתפלל לה’ ביום הכי קדוש בשנה ולצפות להיטהר ולהזדכך,  כאשר באותו רגע אנו מתעלמים מבכי של תינוק – גם אם להרגיע אותו זו אינה “מצווה” כמו שאנחנו מכירים אותה. הלב שלנו צריך להיות רך ופתוח, ולא יכול להיות שבדרך לעשות מצווה שבין אדם למקום נקשיח את הלב ולא נקשיב למצוקות של האנשים והחלשים שסביבנו.

• אשאלות אישיות בזוגות
• בכרזות בזוגות

פתחנו את השיעור בדילמות לגבי סדרי עדיפויות. פגשנו בסיפור דמות יוצאת דופן: רבי משה לייב מססוב. למדנו ממנו שהדבר החשוב הוא קודם כל שים לב ולהיות רגיש למצוקות שסביבי. הוא לימד אותנו לשים לב לזאת דווקא ביום הכיפורים, הקדוש בשנה: לשים לב מה עיקר ומה תפל. לסיום, חשבנו איך אפשר ליישם את מה שהרבי מססוב מלמד בחיי היומיום שלנו בבית הספר ובבית.