את השיעור נפתח בשאלות על התכוננות לאירוע. נשאל בכיתה:

• האם יש אירוע\מפגש\מבחן קרוב שאתם מחכים לו ומצפים לו?
• איך אנו מרגישים תוך כדי הציפייה? (שמחה? חשש?)
• מה אנחנו עושים לקראתו?
• מה אנחנו חושבים?

נפתח את הלימוד בקריאה דמומה של התלמידים את פסוקי התורה בפרשת אמור המופיעים בדף המקורות::

(ט) וַיְדַבֵּר ה’ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: (י) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן… (יד) וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה עַד הֲבִיאֲכֶם אֶת קָרְבַּן אֱלֹהֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם: (טו) וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה: (טז) עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה’: (יז) מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה שְׁתַּיִם שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת תִּהְיֶינָה חָמֵץ תֵּאָפֶינָה בִּכּוּרִים לַה’:

נבקש מכל תלמיד לכתוב אילו מצוות מוזכרות בפסוקים? (זה יהיה קצת קשה ובכל זאת נבקש מהם לתאר במילים שלהם מה אנו מצווים לעשות). נאסוף את התשובות השונות ונערוך רשימות מצוות על הלוח בהתאמה לפסוקים (ניתן כמובן להרחיב בכמה מילים על כל אחת מהמצוות):

1. פסוק י’ – הקרבת העומר.
2. פסוק יד – איסור תבואה חדשה.
3. פסוק טו – ספירת העומר.
4. פס’ טז-יז – הקרבת מנחה חדשה בחג השבועות.

נחבר ונסביר לתלמידים את המצוות על רצף סיפורי אחד המתרחש בחמישים ימים שבין פסח לשבועות, בימי הקציר.נספר לתלמידים שהיום נתמקד במצווה אחת מתוך מצוות אלה- ספירת העומר. נשאל:

• למה סופרים את ספירת העומר?

נקרא את טעמי מצוות ספירת העומר כפי שהם עולים ממקור 2, בספר אבודרהם (הספר כולל הלכות, מנהגים ופירושים על התפילה, לרבי דוד אבודרהם. חי בספרד לפני כשבע מאוות שנה):

(במהלך הקריאה נפגוש שני טעמים לספירת העומר. נבקש מהתלמידים במהלך הקריאה לסמן בצבעים שונים כל אחד מהטעמים)

הטעם שצוה הקדוש ברוך הוא לספור את העומר… במדרש משל לאחד שהיה חבוש בבית האסורים וצעק למלך להתירו ולתת לו בתו והיה מונה והולך עד בא הזמן כך עשו ישראל בצאתם ממצרים, שאמר להם שיהיו בני חורין ויתן להם התורה. ויש אומרים טעם אחר מפני שהעולם בצער מפסח עד שבועות על התבואות והאילנות… ומפני שעצרת זמן פירות הוא, אמר הקדוש ברוך הוא הקריבו לפני שתי הלחם בעצרת כדי שיתברכו לכם פירות אילן… ולפיכך צוה הקדוש ברוך הוא לספור ימים אלו כדי שנזכור צער העולם ולשוב לפניו בתשובה שלימה ולהתחנן לו לרחם עלינו שיהיו התבואות כתקנן.

טעם ראשון– ביטוי של ציפייה למעמד מתן תורה, הנמשל במדרש לחתונה עם בתו של הקב”ה.

• מדוע לדעתכם התורה נמשלת לבתו של הקב”ה?
• לפי המשל, מה מסמלת הספירה? איזה אוירה יש בספירה זו?

טעם שני– אמצעי שנועד לכך “שנזכור צער העולם ולשוב לפניו בתשובה שלימה ולהתחנן לו לרחם עלינו שיהיו התבואות כתקנן”. בתקופה זו אנו נקראים לשוב בתשובה לפני הקב”ה. תשובה זו כוללת בתוכה בקשה ותפילה על התבואה.

• כמה מטרות יש לספירת העומר לפי הטעם השני?
• מהו המכנה המשותף למטרות אלו?

נחבר את שני הטעמים ברעיון אחד:  שני הטעמים עוסקים בציפיה שלנו לסיום התקופה, ציפיה לראות כמה תבואה תצמיח האדמה, וציפיה רוחנית לקבלת התורה. שתי ציפיות אלה מתחברות זו לזו ומחדדות את הקשר עם הקב”ה בתקופת ספירת העומר. הרגשת הציפייה וחוסר הידיעה על סוף התהליך מלווה בחשש ובתפילה לסיום טוב וחגיגי.

נתמקד בשני הטעמים שראינו בספר אבודרהם.

• אלו רגשות ותחושות מתאימים לימי ספירת העומר לפי כל אחד מהם?

נוכל לבקש מהתלמידים שיעלו רגשות ותחושות מעצמם או להציע לפניהם רשימה ולבקשם לשייכם לטעמים המתאימים (יתכן שחלק מהרשימה מתאים לשני הטעמים, או שאינו מתאים לאף טעם).

נכין עם התלמידים לוח ספירת העומר אישי לכל אחד, ולוח אחד כיתתי. הלוח יכיל את הימים השונים (כפי שמתאים כמובן באותה השנה). נבקש מהתלמידים בכל יום/ בסוף כל שבוע של ספירת העומר, לרשום משהו שהיו רוצים לקבל על עצמם לקראת חג מתן תורה ולקראת ימי קציר התבואה. נכוון את התלמידים לקשט את הלוח בהתאם לרגשות והתחושות שהם מרגישים במהלך ימי ספירת העומר.

במהלך ימי הספירה נקיים ‘טקס ספירת העומר כיתתי’. כל יום נספור יחד את העומר בכיתה ונסמן את היום בלוח. בסוף כל שבוע נחליט מה אנחנו בתור כיתה מקבלים על עצמנו בשבוע זה לקראת חג מתן תורה ולקראת ימי קציר התבואה.

פתחנו וראינו שכשמחכים למשהו לעיתים סופרים את הימים אליו. למדנו את הפסוקים וההקשר בו מופיעה מצוות ספירת העומר, העמקנו בטעמי המצווה וסיימנו בהכנת לוח ספירת העומר.