נציג בפני התלמידים תמונות המבטאות עוני, ונבקש מהם לתאר סוגים שונים של עוני שמבטאות התמונות.

נלמד את המקור הבא:

ויקרא רבה (וילנא) פרשה לד, ו

שמונה שמות נקראו לעני: עני, אביון, מסכן, רש, דל, דך, מך, הלך, עני כמשמעו. אביון – שמתאב לכל. מסכן – שהוא בזוי לכל, שנאמר (קהלת ט) “וחכמת המסכן בזויה”. רש- מן הנכסים. דל – מדולדל מן הנכסים. דך – מדוכדך. רואה דבר ואינו אוכל, רואה דבר ואינו טועם ואינו שותה. מך שהוא מך לפני כל עשוי כמין סקופה התחתונה. לפיכך משה מזהיר לישראל וכי ימוך אחיך.

נשאל את התלמידים:

• איזו מילה המופיעה במדרש אפשר לצוות לכל תמונה?
• כיצד הייתם מדרגים את סוגי העוני השונים המופיעים?

שמות רבה (וילנא) פרשה לא, יב

אין בעולם קשה מן העניות שהוא קשה מכל יסורין שבעולם, אמרו רבותינו כל היסורין לצד אחד והעניות לצד אחד

• מדוע אומר זאת המדרש? למה הוא מתכוון? קשור לפיזי? קשור להרגשה? מה קשה ממה?
• איך אתם מרגישים עם קביעת המדרש?
• האם עשית או מישהו בסביבתך מתמודד עם הסוגיה בצורה כלשהי? האם יש לכם רעיונות איך אפשר לסייע?

נלמד בכיתה את המדרשים. את המדרש הראשון נלמד לאט, משפט אחרי משפט, כדי לעורר את התלמידים למחשבה מה יקרה בהמשך.

תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף י עמוד א

תניא: היה רבי מאיר אומר, יש לו לבעל הדין להשיבך ולומר לך: אם אלהיכם אוהב עניים הוא, מפני מה אינו מפרנסן?

• מה השאלה?
• מה הייתם עונים לו?

אמור לו: כדי שניצול אנו בהן מדינה של גיהנם.

• איך זה שישנם עניים מציל אותנו מדין גיהנום?

וזו שאלה שאל טורנוסרופוס הרשע את ר’ עקיבא:

• (באמת במציאות השאלה נשאלת מבפנים ומבחוץ)

אם אלהיכם אוהב עניים הוא, מפני מה אינו מפרנסם? אמר לו: כדי שניצול אנו בהן מדינה של גיהנם.

אמר לו: [אדרבה,] זו שמחייבתן לגיהנם!

• איך?

אמשול לך משל, למה הדבר דומה? למלך בשר ודם שכעס על עבדו וחבשו בבית האסורין,

וצוה עליו שלא להאכילו ושלא להשקותו, והלך אדם אחד והאכילו והשקהו, כששמע המלך לא כועס עליו? ואתם קרוין עבדים, שנאמר: “כי לי בני ישראל עבדים” (ויקרא כה, נה)!

• מה היא ההסתכלות של טרונרופוס הרשע ? (על עוני, צדקה, רבש”ע)

אמר לו ר’ עקיבא: אמשול לך משל, למה הדבר דומה? למלך בשר ודם שכעס על בנו וחבשו בבית האסורין, וצוה עליו שלא להאכילו ושלא להשקותו, והלך אדם אחד והאכילו והשקהו, כששמע המלך לא דורון משגר לו? ואנן קרוין בנים, דכתיב: “בנים אתם לה’ אלהיכם” (דברים יד, א).

• מה ההבדל בהסתכלות של רבי עקיבא?

אמר לו: אתם קרוים בנים וקרוין עבדים, בזמן שאתם עושין רצונו של מקום אתם קרוין בנים, ובזמן שאין אתם עושין רצונו של מקום אתם קרוין עבדים, ועכשיו אין אתם עושים רצונו של מקום!

אמר לו, הרי הוא אומר: “הלא פרוס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית” (ישעיהו נח, ז), אימתי “עניים מרודים תביא בית”? האידנא, וקאמר: “הלא פרוס לרעב לחמך”.

כנגד הטענה, שהעוני בא כעונש משמים על העניים ולכן אל לנו להתערב ולדאוג להם, עונה ר’ עקיבא שאין הדבר כן, אלא העוני ניתן בעולם “כדי שניצול אנו בהן מדינה של גיהנם”. ננסה להתבונן במציאות של העוני בעולם – האם היא תוצר של פגם וחטא של היחיד והחברה, או שמא זו מציאות מכוונת שתפקידה להביא לתיקון היחיד, ולפיתוח הצדדים המוסריים והרוחניים שבחברה.

נעמוד על שורשיו של עימות אידיאולוגי זה על ידי הקבלה לויכוח נוסף בין טורנוסרופוס הרשע ור’ עקיבא, ובכך נעמיק בהבנת תפיסת עולמו הרחבה של ר’ עקיבא כלפי הבריאה ותפקידו של האדם בתוכה.

 שמות רבה (וילנא) פרשת משפטים פרשה לא, ג

אשרי אדם שהוא עומד בנסיונו, שאין בריה שאין הקדוש ברוך הוא מנסה אותה. העשיר מנסהו אם תהא ידו פתוחה לעניים, ומנסה העני אם יכול לקבל יסורין ואינו כועס, שנאמר: “ועניים מרודים תביא בית” (ישעיהו נח, ז).

ואם עמד העשיר בנסיונו ועושה צדקות, הרי הוא אוכל ממונו בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא, והקב”ה מצילו מדינה של גיהנם, שנאמר: “אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו ה'” (תהלים מא, ב); ואם עמד העני בנסיונו ואינו מבעט, הרי הוא נוטל כפלים לעתיד לבוא, שנאמר:  “כי אתה עם עני תושיע” (תהילים יח, כח). ממי אתה למד? מאיוב שנתייסר בעולם הזה ושלם לו הקדוש ברוך הוא כפלים, שנאמר: “ויוסף ה’ את כל אשר לאיוב למשנה” (איוב מב, י).

אבל העשיר שעינו רעה, הולך הוא וממונו מן העוה”ז, שנאמר: “ואבד העושר ההוא בענין רע” (קהלת ה, יג), שעינו רעה כנגד גבאי צדקה. למה? שגלגל הוא בעולם, לא מי שהוא עשיר היום עשיר למחר, ומי שהוא עני היום עני למחר? אלא לזה מוריד ולזה מעלה, שנאמר: “כי אלוקים שופט זה ישפיל וזה ירים” (תהילים עה, ה).

• כיצד ניתן להבין את מציאות העוני על פי דברי המדרש?
• מה התשובה במדרש לטיעונו של טורנוסרופוס הרשע? האם היא שונה מהתשובה במדרש הקודם?
• לדעתך, של מי הנסיון גדול יותר, של העשיר או של העני, לפי המדרש, ולפי המציאות שאתם מכירים?

נלמד בחברותות את המקורות הבאים:

ספר החינוך, מצווה סו – מצוות הלואה לעני

שורש המצווה, שרצה האל להיות ברואיו מלומדים ומורגלים במידת החסד והרחמים, כי היא מדה משובחת, ומתוך הכשר גופם במידות הטובות יהיו ראויים לקבלת הטובה, כמו שאמרנו שחלות הטוב והברכה לעולם על הטוב לא בהפכו, ובהיטיב השם יתברך לטובים יושלם חפצו שחפץ להיטיב לעולם.

ואם לאו מצד שורש זה, הלא הוא ברוך הוא יספיק לעני די מחסורו זולתנו, אלא שהיה מחסדו ברוך הוא שנעשינו שלוחים לו לזכותנו.

ועוד טעם אחר בדבר, שרצה האל ברוך הוא לפרנס העני על ידי בני אדם מגודל חטאו, כדי שיוכח במכאוב בשני פנים, בקבלת הבושת מאשר כגילו ובצמצום מזונו.

וכענין זה שאמרנו כדי לזכותנו, השיב חכם מחכמינו למין אחד ששאלו, אם אלוקים אוהב עניים שהרי ציוה עליהם, למה אינו מפרנסן, וכו’, כמו שבא במסכת בבא בתרא דף י’ ע”א.

• מהם שני ההסברים המובאים בספר החינוך לכך שהקב”ה אינו מספק לעני את צרכיו באופן ישיר?
• איזה הסבר תואם לדברי ר’ עקיבא, ומה ההבדל בין שני תירוצים אלו?

 הרב יהודה ליוא, מהר”ל, נתיב הצדקה פרק ג

השואל היה סובר כי אין עניות בלא חטא. ומפני כך שאל כיון שהעניות הוא בשביל חטא, אם כן אין לפרנס העניים כמו שהוא יתברך אין רוצה לפרנס אותם בשביל חטא. אבל ר׳ עקיבא סבר “בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מילתא אלא במזלא תליא” (מועד קטן כח ע”א). ולפיכך יש עניות בלא חטא.  ואפילו אם היה העניות בשביל חטא כך גזר הקב״ה עליו שלא יהיה מתפרנס מן השם יתברך, אבל יתפרנס מן האדם בשר ודם. ודומה לו החולה אע״ג שנגזר עליו מן השם יתברך שיחלה, מכל מקום מצוה לרפאותו. ולפיכך המפרנס את העני עושה רצון המקום.

• מהי נק’ המחלוקת בין ר’ עקיבא וטרונוסרופוס לפי המהר”ל?
•  מה זאת אומרת “בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מילתא אלא במזלא תליא”? מה חושב על משפט זה כל אחד מהמקורות שפגשתם? ומה דעתכם?

נבקש מהתלמידים לשוטט ברחבי גוגל, ולחפש עמותות (לא רק ישראליות) המתמודדות עם סוגיית העוני.

• לפי איזו תפיסה שפגשנו פועלת העמותה?
• לאיזו פעולה של עמותה הכי התחברתם?
• מה אתם יכולים לעשות בשביל סוגיה חשובה זו?

בשיעור זה דנו בנושא אחריות החברה כלפי העני- האם זוהי גזירה, או שלאדם היחיד יש אחריות לשנות את המציאות.

מיומנוויות שנרכשו בשיעור:

• למידה בחברותות
• חשיבה בקורתית על טקסט נלמד
• חיבור הטקסטים הנלמדים למקרים עכשוויים