ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נפתח את השיעור במשחק- קווים על הלוח.
(הערה למורה: המשחק מבוסס על “הניסוי של אש“).
נבקש מאחד התלמידים לצאת מחוץ לכיתה (נבחר תלמיד בעל ביטחון עצמי גבוה). בזמן הזה נצייר על הלוח 4 קווים לא שווים באורכם אך דומים. נאמר לחברי הכיתה שכשנשאל מהו הקו הארוך ביותר, יבחרו דווקא בקו אחר ולא בקו שהוא באמת ארוך ביותר.
נזמין את התלמיד לחזור לכיתה ונצייר על הלוח את הקווים. נשאל מהו הקו הארוך ביותר ונתבונן בתשובת התלמיד שהיה בחוץ ונפתח דיון על תשובתו. במידה ויאמר תשובה כמו שאר חברי הכיתה, נשאל מדוע? מה גרם לו לא לומר על הקו הארוך ביותר שהוא הקו. במידה ואמר תשובה שונה מהכיתה, את התשובה הנכונה, נשאל מה גרם לו להביע דעה שונה מכולם, מה נתן לו את הכוח. נדון בכך שאנו בטוחים בדבר מסוים אנו מוכנים גם ללכת נגד הדעה הרווחת מתוקף אמונה וביטחון בו.
כאשר מאמינים בדבר מה באופן חזק, הוא מעניק כוח ללכת בדרך אחרת מהמקובלת ומעניק משמעות לדרך זו.
כפי שלמדנו בשיעור הקודם, הנצי”ב היה פעיל בתנועת “חובבי ציון”, תנועה שעודדה עלייה והתיישבות בארץ ישראל. תנועת חובבי ציון הייתה מורכבת מאנשים שונים ומגוונים, חלק מהאנשים היו שומרי תורה ומצוות כמו הנצי”ב. גם העולים לארץ היו מורכבים משומרי מצוות ושאינם שומרים. נתון זה גרם לרבנים שונים להתנגד לתנועת חובבי ציון ולא לתמוך בעלייה לארץ ובהתיישבות היהודית. הנצי”ב, מתוקף אהבת הארץ וההבנה שיש כאן דבר ייחודי, בחר לתמוך ולעודד את מפעל ההתיישבות וכך אמר:
“ועלינו להעיר ולהפיח רוח אהבת הארץ, ולמלא אחר רצון ה’, בכל אופן שיזדמן לפנינו, אם בפעולה חומרית, בעבודת האדמה, או בחרשת המעשה או במסחר, ואם בפעולה רוחנית, היינו הדפסת ספרים מועילים לעניין הנשגב, ואין לנו לחשוב מחשבות, כי ראוי היה הדבר הגדול הזה באופנים אחרים, כאשר מצויר בדעות בני האדם”.
בשיעור הקרוב נראה את נלמד את תפיסתו של הנצי”ב לגבי ארץ ישראל ונראה כיצד הוא הלך נגד הזרם הרבני של אותה תקופה.
נפתח את השיעור במשחק- קווים על הלוח.
(הערה למורה: המשחק מבוסס על “הניסוי של אש“).
נבקש מאחד התלמידים לצאת מחוץ לכיתה (נבחר תלמיד בעל ביטחון עצמי גבוה). בזמן הזה נצייר על הלוח 4 קווים לא שווים באורכם אך דומים. נאמר לחברי הכיתה שכשנשאל מהו הקו הארוך ביותר, יבחרו דווקא בקו אחר ולא בקו שהוא באמת ארוך ביותר.
נזמין את התלמיד לחזור לכיתה ונצייר על הלוח את הקווים. נשאל מהו הקו הארוך ביותר ונתבונן בתשובת התלמיד שהיה בחוץ ונפתח דיון על תשובתו. במידה ויאמר תשובה כמו שאר חברי הכיתה, נשאל מדוע? מה גרם לו לא לומר על הקו הארוך ביותר שהוא הקו. במידה ואמר תשובה שונה מהכיתה, את התשובה הנכונה, נשאל מה גרם לו להביע דעה שונה מכולם, מה נתן לו את הכוח. נדון בכך שאנו בטוחים בדבר מסוים אנו מוכנים גם ללכת נגד הדעה הרווחת מתוקף אמונה וביטחון בו.
כאשר מאמינים בדבר מה באופן חזק, הוא מעניק כוח ללכת בדרך אחרת מהמקובלת ומעניק משמעות לדרך זו.
כפי שלמדנו בשיעור הקודם, הנצי”ב היה פעיל בתנועת “חובבי ציון”, תנועה שעודדה עלייה והתיישבות בארץ ישראל. תנועת חובבי ציון הייתה מורכבת מאנשים שונים ומגוונים, חלק מהאנשים היו שומרי תורה ומצוות כמו הנצי”ב. גם העולים לארץ היו מורכבים משומרי מצוות ושאינם שומרים. נתון זה גרם לרבנים שונים להתנגד לתנועת חובבי ציון ולא לתמוך בעלייה לארץ ובהתיישבות היהודית. הנצי”ב, מתוקף אהבת הארץ וההבנה שיש כאן דבר ייחודי, בחר לתמוך ולעודד את מפעל ההתיישבות וכך אמר:
“ועלינו להעיר ולהפיח רוח אהבת הארץ, ולמלא אחר רצון ה’, בכל אופן שיזדמן לפנינו, אם בפעולה חומרית, בעבודת האדמה, או בחרשת המעשה או במסחר, ואם בפעולה רוחנית, היינו הדפסת ספרים מועילים לעניין הנשגב, ואין לנו לחשוב מחשבות, כי ראוי היה הדבר הגדול הזה באופנים אחרים, כאשר מצויר בדעות בני האדם”.
בשיעור הקרוב נראה את נלמד את תפיסתו של הנצי”ב לגבי ארץ ישראל ונראה כיצד הוא הלך נגד הזרם הרבני של אותה תקופה.
נקרא ביחד את דברי הנצי”ב:
נסביר את הקטע ונבאר מילים קשות. הנצי”ב מסביר שאחד מן הכוחות שיש בארץ ישראל שהיא מהווה מקום של חיבור ואחדות. הנצי”ב מדמה את ארץ ישראל לבריח. בריח הוא מנגנון המצמיד שני עצמים או יותר זה לזה, כך שניתוקם מתאפשר רק באופן יזום בדרך שהמנגנון קובע.
נחלק את התלמידים לעבודה בזוגות ונבקש מכל זוג לענות על השאלות הבאות:
נאסוף את תשובות התלמידים ונדון בתשובותיהם. נדגיש את המסר- ייחודה של ארץ ישראל הוא בכך שהיא מהווה גורם מאחד, כמקום שיש לו כוח מיוחד לאחד את כולם סביב מטרה משותפת, סביב חלום בניית הארץ.
נשאל כיצד לדעתכם הגיבו רבנים אחרים לתפיסה זו של הנצי”ב? מה נתן לו את הכוח ללכת נגד הזרם ולעודד עליה לארץ?
נקריא את אחד מהקטעים הבאים של הנצי”ב בו הוא קורא לכולם, מכל סוגי בני ישראל, לעלות ולהתיישב בארץ:
אפשרות א’:
אפשרות ב’:
הנצי”ב בוחר להשתמש בדימוי של מבריח עבור ארץ ישראל.
נזמין את התלמידים לחזור לזוגות מהמשימה הקודמת ונבקש:
נזמין את התלמידים להתבונן בדימויים שבמרכז הכיתה ובכל פעם נבקש מתלמיד לבחור דימוי שמעניין אותו (לא דימוי שהוא צייר) ונבקש מהתלמיד שצייר את הדימוי להסביר אותו ואחר כך לבחור דימוי של תלמיד אחר וכך הלאה.
לסיכום, נבקש מהתלמידים לשתף בחוויה שבה הם הלכו נגד הזרם ונשאל:
פתחנו את השיעור במשחק המזמין התבוננות על הליכה נגד הזרם. לאחר מכן עיינו בדבריו של הנצי”ב על ייחודה של הארץ כמקום מאחד ומקרב. לבסוף חשבנו מהו הדימוי המתאים לארץ עבורינו והיכן הליכה נגד הזרם פוגשת אותנו.
הערה למורה:
נציין שהנצי”ב ניסה מאוד להוביל את שמירת המצוות בכלל ומצווות התלויות בארץ בפרט וניסה לשכנע לא להקל ראש במצוות אלו. הוא הכיל את השוני וחשב שעל אף אי קיום המצוות יש להיות חבר בתנועת חובבי ציון ולעודד עליה לארץ אך בד בבד חתר לשמירה על המצוות ווקיום ההלכה כפי שניתן לראות בקטע הבא:
“ועל דבר להרחיב חוג העסק בקרב ישראל, לא חדל אני להגיד למע”כ נ”י, כי רואה אני שלא זכיתי להנות עצה ותושייה בזה, ודעותי שונות ומבוטלות לדעת חברי, הגבאים הגאונים יצ”ו, כי מאז הנני חושב אשר אם נקדיש במעשינו סדרי הישוב, להנהיג בה מנהגי מצוות התורה, והיינו מרבים להביא מתנדבים להחזיק הישוב, כלשון הכתוב בנחמיה י”ב, כי שמחת יהודה על הכוהנים ועל הלוויים העומדים, והלוואי לא היינו מקילים בקדושת שביעית, ובלי ספק היה גם הנדיב ממלא אחרינו, אזי היה מוחזק בישראל כי א”י מקובצת היא עוד היום, ורוח התורה היא קיומה כמו קיום ישראל בעמים, אשר אך רוח התורה היא קיומם – – – ואז היה נמשכים המון עם ה’ לכלכל את האיכרים בשנה זו, ואין מעצור לה’ ועמו, לא כן עתה שנוהגים בה חול וטבע חו”ל, אזי רוב גדולי ישראל, הרבנים שי’ מהרהרים אחרינו, ובתר רישא גופא אזיל, והדברים עתיקים”. |
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא