ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם

המפתח – בשביס זינגר

  • צוות לב לדעת
  • , עפרה ליפשיץ
צוות לב לדעתעפרה ליפשיץ
יצירה
שימו לב! שיעורי ספרות באתר לב לדעת נכתבו על ידי מורים ומדריכים מנוסים ועיקרם הם הצעות הפנמה והשראה. על כל מורה להפעיל שיקול דעת לגבי הוראת התכנים. מאמרים מוסמכים לתכני הבגרות מופיעים רק באתר הרשמי של מפמ"ר ספרות בחמ"ד ד"ר טלי יניב
שיעור זה יכוון את התלמידים, תוך כדי לימוד הסיפור על בסי פופקין, לזהות בעצמם מקומות שנוח להם לסגור, מקומות שהם מפחדים לפתוח ואולי בזכות הסיפור והשיעור הם ימצאו את המפתח לפתיחות בתוכם. שימו לב- לפניכם מהלך המכיל מתודות רבות, ומתאים לפריסת הלמידה במספר שיעורים.
לב השיעור: פתחים לשינויים
פתיחה:

נרשום בגדול את השורש פ.ת.ח.

א. נבקש מהתלמידים לרשום אסוציאציות למילה “פתח” (סביר שבהתחלה יעלו דברים חיוביים ואח”כ גם מורכבים יותר- אי ודאות. פחד. מעבר קשה וכדומה…)
ב. נשאל את התלמידים מה מסתתר בתוך השורש הזה ולרשום את דבריהם. (פתח. מפתח. פתיחות. להפתח. להתפתח. פתח. פתוח. נפתח…)
ג. נערוך סבב- כל בוחר מילה אחת מבין אלה שנכתבו על הלוח, הטיה אחת של שורש פ.ת.ח ומוסיף לה עוד מילה שמתקשרת אצלו למשהו אישי. (דוגמאות: מפתח לבית. נפתחתי לכיתה. פתיחות רוחנית…)

מפגש:

נקרא את הסיפור ונעצור לפני שבירת המפתח. נסביר שבסיפור זה ישנה אקספוזיציה היוצרת “כיווץ זמן”. היא מאוד ארוכה ומפורטת, שמתארת את 20 השנה האחרונות בחיי בסי, מאז שבעלה סם נפטר.

בשלב זה ניתן לתת לתלמידים לצייר את בסי. לאחר מכן נראה מספר ציורים לכיתה כולה ונשאל את התלמידים מה גרם להם לצייר אותה כך? מעבר לתיאור של בסי, מציאות חייה המתוארת כבר גורמת לנו לבנות בדמיון שלנו מודל סטראוטיפי מסויים על המראה שלה, שיתאם את מציאות חייה.

דיון:

  • איך בסי הגיעה למצב זה?
  • מה גרם לכך?
  • האם יתכן שבמצבה ובגילה יתחולל שינוי בחייה? (בהמשך נחזור לשאלות אלו ברובד אישי, פנימי)
התבוננות:

נמשיך לקרוא את הסיפור ונסמן את המבנה שלו

ההסתבכות היא גם נקודת המפנה: שבירת המפתח: “בסי תפסה מיד את גודל שברה”.

בעקבות המפנה יש שינוי: יציאה לטבע, גילוי האל, חיבור לטבע, ראייה בעין טובה של החי מסביבה, התגברות על פחדים, הזכרות בעבר ועוד….

שינויים אלה מובילים אותה לנקודת השיא: בשלב בו בסי עושה עם עצמה חשבון נפש ומחליטה להתחיל מחדש בחיים חדשים.

התרה: בעת ההליכה הביתה, בסי עוברת ממונולוגים אישיים לדיאלוגים- עם השרת ועם השכנה. היא מגלה שיש בעולם אנשים טובים.

סיום הסיפורסיום סגור: התחלה מחודשת בירח דבש בחלום. המפתח הנשבר, סגר את העבר ופתח עתיד טוב יותר. “המפתח השבור פתח דלת במוחה, שננעלה מאז מותו של סם” ולכן בחלום בסוף הסיפור נאמר: “אין צורך פה בשום מפתח”. סיום אופטימי.

מוטיב המפתח: נבקש מהתלמידים לסמן את הופעותיו השונות של מוטיב המפתח. נגלה יחד איתם איך המוטיב עובר שינוי ביחד עם השינוי שעוברת בסי. המפתח, שבתחילת הסיפור היה יותר מוחשי, מפתח ממש, נהפך בסיום למפתח מטאפורי לפתח.

נחזור לאקספוזיציה: נציין את הפרטים המטרימים, שמבטאים את ההזנחה בחייה של בסי:

  • הזנחה של סדר ונקיון.
  • הזנחת הבריאות והמראה.
  • הזנחה כספית.
  • הזנחה של קשרים עם חברים ומשפחה.
  • החרדה של בסי מתבטאת במלוא עוצמתה כשהיא אומרת: “הכל נגדי”

מה המסר העולה מהסיפור בעניין זה?

סביר שיהיו תלמידים שיגידו שאם אדם רוצה לחיות לבד, מופנם, מבודד וכו… צריך להניח לו ולא להתערב בחייו. אך מהסיפור עולה שאם החברה היתה קצת יותר מתערבת, לבסי היו חיים טובים בהרבה.

לפעמים אדם בוחר בחירות לא טובות (או נמשך אליהם בצורה בלתי מודעת. כך נראה שעולה מהסיפור. מותו של סם גרם לבסי להיות מסוגרת ומפוחדת) אך אנו יכולים בזהירות וברגישות להתערב ולעזור לו לבחור בטוב ולשנות את כל מציאות חייו.

הפנמה:

נשמיע את השיר “פארנויה” של אחינועם ניני. (יש להראות לתלמידים את מילות השיר תוך כדי שהם מאזינים)

  • איזו תחושה עולה מהשיר?
  • האם המוסיקה מתאימה למילים?

הקצביות של השיר נותנת תחושה של צעירות. לא רק אצל זקנים יש סגירות, פחדים, פארנויה. כשאדם סוגר, נועל, מפחד- הוא מחמיץ הזדמנויות לדברים טובים.

בסי עברה שינוי בחייה. מסגירות לעולם, משהו בה נפתח. ננסה לזהות דבר זה גם בתוכנו ע”י כך שנענה על השאלה הבאה:

  • מהם הדברים שבהם אני נעול?
  • מה יעזור לי להפתח?

בכיתות שבהם הכתיבה לא קלה לתלמידים, אפשר לרשום על הלוח משפטים שאותם (או את חלקם) עליהם לשלב בכתיבה. דוגמאות למשפטים:

  • אני מחמיץ בחיים שלי דברים כמו…. כי אני…. אני כזה בגלל ש….
  • בשביל להתגבר על כך ולהשתנות עלי ל….. ואז אני ארוויח…..

לאחר הכתיבה ניתן אפשרות לשתף את הכיתה, או לשבת בזוגות, וכל אחד מבני הזוג משתף את חברו במה שכתב.

נערוך סבב בכיתה:

  • איזו שאלה מעולם לא שאלתי את סבא או סבתא שלי?
  • למה לא שאלתי אותם? (אני נרתע מהם, הקשר איתם לא מספיק חשוב לי….)

כמשימה אפשר לבקש מהתלמידים לגשת לסבא או סבתא ולשאול אותם את השאלה, או לשאול אותם: מה היה היחס לזקנים בצעירותם? כיצד הם זוכרים את הקשר שלהם עם סביהם וסבתותיהם. לתת דוגמאות בכיתה . על התלמידים לכתוב את הדברים הנאמרים ולהביאם לכיתה לשיתוף של כולם.

אסיף:

פתחנו את השיעור בהעלאת אסוציאציות לשורש פ.ת.ח, וראינו האם עלו אסוציאציות חיוביות או שליליות לשורש זה. משם יצאנו לקריאת הסיפור ‘המפתח’ של בשביס זינגר, קראנו את האקספוזיציה וציירנו את דמותה של בסי, בתום הציור התבוננו בתמונות ודנו מדוע כך תיארנו את דמותה בעיני רוחנו. לאחר מכן המשכנו בקריאת הסיפור, שמנו לב למבנה הסיפור, לנקודת המפנה, להתרה,  ולמוטיב המפתח שעובר שינוי- ממשהו גשמי ופיזי שנשבר למפתח מטפורי. סגרנו את השיעור במשימות הפנמה שונות- האזנה למוזיקה ו/או תרגיל כתיבה ו/או שאלות לסבא וסבתא.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!