נפתח את השיעור בסבב בין התלמידים בו כל תלמיד יתבקש לומר את הרגש שצף בו בצורה החזקה והמיידית ביותר כאשר הוא חושב על החופש הגדול המתקרב ובא. חשוב לבקש שכל תלמיד ישתתף בסבב, גם אם יבחר לומר רק מילה אחת וכן להדגיש שאין צורך לחפש רגש מקורי שלא נאמר כבר, אלא אפשר לחזור על רגשות ובתנאי שזהו הרגש שצף אצל התלמיד בצורה החזקה ביותר. סביר להניח שהרגשות המרכזיים שיושמעו בכיתה יהיה רגשות חיובים של כיף, התרגשות, ציפייה ותקווה.

נספר לתלמידים מעט על אריך פרום: פסיכולוג ופילוסוף יהודי שחי באירופה במאה העשרים. אריך פרום תבע בתורותיו שני ביטויים משמעותיים מאד: ביטוי ראשון שאיננו קשור אל נושא השיעור שלנו (אבל כדאי בכ”ז להזכיר אותו) הוא “אומנות האהבה”, כלומר טענה שאהבה, ממש כמו כל אומנות אחרת, היא משהו שצריך ללמוד ולהתאמן בו בשביל להשתמש בו באופן בריא ונכון המשחרר ופותח את החיים.

ביטוי שני שבו נבקש להתמקד הוא “המנוס מחופש”. בביטוי זה ביקש אריך פרום לטעון שרוב בני האדם אינם יודעים ליהנות ולהשתמש בחופש ומחפשים בדרך כלל לברוח מהחופש. (במידה ובמסגרת הכיתה שלך ניתן להרחיב עוד קצת, אפשר להזכיר את המנגנונים בהם משתמש האדם בשביל לברוח מהחופש, על פי התיאוריה של פרום). טענתו של פרום היא שאת מה שהוא הגדיר כ”חירות שלילית”, כלומר החופש ממשהו – אנשים מחפשים היטב, אך “חירות חיובית”, כלומר החופש בשביל משהו – אנשים לא מכירים. [כדאי מאד לקרוא ולעיין קצת יותר בהגותו של אריך פרום לפני השיעור, גם אם בשיעור עצמו נביא רק בדל מהדברים. תוכלו לקרוא את הערכים “אריך פרום” ו”חופש” בוויקיפדיה]

לאחר שנציג בקצרה לתלמידים את המושגים הבסיסיים שבתורתו של אריך פרום- נשאל את התלמידים:

• האם אתם מצליחים להבין  למה התכוון פרום בטענתו?
• מדוע בסבב הפתיחה עלו בעיקר רגשות חיוביים?

ניתן לתלמידים להציף את המחשבות שעוברות אצלם ביחס למושג “מנוס מחופש”.

כדי להתחבר למושג נקיים משחק של כניסה לדמות: נפזר על רצפת הכיתה מגוון של שלטים שיתארו חששות שונים היכולים להיות לתלמידים לקראת החופש הגדול: “אני חושש להרגיש בודד ובלי חברים”, “אני חושש למצוא את עצמי בסיטואציות שלא רציתי”, “אני חושש שלא אצליח לנצל את הזמן”, “אני חושש להיות בבית לבד כל כך הרבה שעות” ,”אני חושש לגלות שכל מיני התקדמויות והחלטות שעשיתי השנה לא מצליחות להחזיק מעמד” וכו’..

נבקש מהתלמידים להסתובב קצת בין השלטים ולאחר מכן נבקש מתלמידים שמוכנים לבחור את אחד השלטים ולנסות להיכנס אל הדמות שכתבה את השלט, להרגיש מה החששות המדויקים שלה לתת צבע וגוון למילים ולדבר כאילו בשם הדמות לפני הכיתה ולשתף ולהסביר את החשש. במידה ונראה לך שיקל על התלמידים שלך, אפשר לצרף לכל שלט עוד פרטים על הדמות הדוברת כמו שם, גיל, תחביבים וכו’ בכדי לסייע להם להיכנס אל הדמות) חשוב לנסות ולהצליח להיכנס לדמות בלי שהעניין יגרור תגובות ציניות שיהפכו את התרגיל לבדיחה.. לאחר שתלמידים נותנים מילים וצבע לעולם הדמויות השונות שבשלטים – נבקש מהכיתה להגיב אל התלמיד ולנסות ולהציע לו כיצד להתגבר על הפחד ולעבור את החופש נכון יותר. אפשר לבנות את התרגיל כמשחק תפקידים ולבקש מתלמיד אחר להיות האמא/האבא/האחות/המדריך של הדמות שמגיבה אל החששות והפחדים.

לסיכום חלק זה, ניתן לבצע תרגיל כתיבה: לאחר ששני השלבים הקודמים חשפו את התלמידים דרך דיון תיאורטי ודרך מפגש עם דמויות להבנה שפחדים וחששות גם הם חלק מארסנל הרגשות איתם אנחנו מגיעים אל החופש הגדול, נבקש מהתלמידים לכתוב לעצמם מכתב אישי החושף בינם לבינם את הפחדים והחששות הספציפיים שלהם. חשוב להתעקש עם התלמידים, בנועם ועדינות, על הכתיבה הממשית שנותנת סדר ודיוק בתוך מערבולת הפחדים שאיננה תמיד נגישה בבלאגן שבה לעצמנו.

נקרא עם התלמידים את הפסוקים הבאים שאמר הקב”ה לאחר המבול. בפסוקים הללו נשבע הקב”ה שלא יביא עוד מבול על הארץ, כאשר הדגש הוא באמירה שעונות השנה כביטוי לשגרת החיים הרגילה ימשיכו להתקיים לנצח ללא הפוגות של יציאה לחופש.

נשאל את התלמידים:

• האם גם בחיי האדם נכון להמשיך בשגרה ולא להפסיק אותה לחופש (שהוא מעין “מבול”)?
• מה מעניקה לנו השגרה בחיים?
• מה השגרה נוטלת מאיתנו?

אפשר לקרוא עם התלמידים גם את המשנה הבאה שעוסקת לא בעולם הטבע, אלא באדם, וקובעת שיש עניין לעבוד ולהיות עסוק במלאכה- שכן בטלה וחופש עלולות להביא איתם תוצאות קשות.

נשאל את התלמידים:

• האם העולם שלנו אוהב את המלאכה?
• מה המשמעות שבכל זאת יש שבת בכל שבוע? האם נכון חופש כ”כ גדול או די בשבת שהיא חופש קטן אחת לשבוע?
• האם בטלה יכולה להביא גם לדברים טובים?

נחלק לכל תלמיד לוח של תמרורים אפשר כמובן לבחור לשים בדף רק חלק מהתמרורים. נבקש מכל תלמיד לבחור את התמרור שהוא היה רוצה להציב לעצמו בכניסה אל החופש: כל שלט מחביא מאחוריו מגוון של אסוציאציות וסימבוליקה של חוויה פנימית.

במידה והתלמידים לא מורגלים בסוג חשיבה כזו, כדאי להדגים להם מגוון של רעיונות, כמו: “עצור – אני רוצה לעצור ולעשות חושבים רציניים לפני החופש”, “כניסה לכביש מהיר – אני רוצה להתחיל להיכנס לרצף של משימות ועשייה בחופש”, “זהירות מפולת – אני מפחד מהמפולת של החופש ורוצה להיזהר ממנה”, “תן זכות קדימה – אני מעדיף למצוא מישהו שייקח עלי אחריות בחופש” וכו’..

לאחר שכל תלמיד בוחר את התמרור המתאים לו, נבקש מהתלמידים לשתף בבחירה שלהם ובמשמעות שלה.

*ניתן לבחור תמרורים מהלוח הבא:

בשיעור פתחנו עם הרגשות שעולים בנו ביחס לחופש. למדנו על המושג “מנוס מחופש” שטבע אריך פרום וניסינו להעלאות גם תחושות שליליות ומורכבות יותר ביחס לחופש. למדנו מקורות העוסקים בחשיבותה של השגרה והמלאכה ודנו בהם, ולבסוף שיתפנו בחששות האישיים שלנו מהחופש הגדול.

לפי אריך פרום ישנה חשיבות לשים לב לחירות החיובית, ל”חופש ל..” (ולא רק לחירות השלילית, “החופש מ..”). בתור דוגמא לחירות חיובית ניתן להשמיע את שירו של הרב מנחם פרומן זצ”ל- חופש עד הקצה, מומלץ להקריא את המילים:

חופש! חופש! לא לעצר שום דבר. לא לדכא שום כוח.

ללבש צורה ועוד צורה. להגיע לעוד מקום ועוד מקום.

לזרם לכל הכוונים.

לאן נעלמים כוחותי

הנה אבדתי את צורתי. אינני מגיע לשום דבר.

אני נשפך אל האין.

העיפות מטילה עלי רשת. הזמן שלי נגמר.

האם יש אפיק אחד עמק וחפשי?