ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נשמר באזור האישי

המגירה השלישית של סבא

  • צוות לב לדעת
צוות לב לדעת
תצוגת כיתה מלאה
המגירה השלישית של סבא
לב השיעור
פתיחה
הצפה - מושגים
מפגש
התבוננות
כתיבה - אם הייתי החפץ..
הפנמה
דיון ועיבוד - שיח עם סבא וסבתא
אסיף
והיא שעמדה
מילים: מתוך ההגדה לחן: יונתן רזאל ביצוע: עקיבא תורג'מן, נתן גושן ויונתן רזאל
והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותנו והקב'ה מצילנו מידם
דרמה
שימו לב! יש להוציא את הספר מהספריה לפני השיעור. יש להכין/ להביא חפצים בהתאם לסיפור. הספר לא מעומד.
בשיעור זה נעסוק בחלק ממושגי השואה דרך ספרה של ג'ודי טל קופלמן: "המגירה השלישית של סבא". הסיפור כתוב מנקודת מבטו של ילד, נכד לסבא וסבתא ניצולי שואה. ספר זה מבקש להנגיש ולתווך את נושא השואה לילדים ולגילאי יסודי.
לב השיעור: מה החפצים מזכירים לנו?
פתיחה: הצפה - מושגים

נכתוב על הלוח את הפסוק:

“והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותנו
והקב’ה מצילנו מידם”.
(מתוך ההגדה)
  • מתי אנחנו אומרים פסוק זה?
  • מה ההסבר שלו?
  • תנו דוגמא לעמים שניסו ‘לכלות’ את עמ”י במהלך ההסטוריה.

נסביר: לכל אורך ההסטוריה של עמ’י מופיעים עמים שמנסים לרדוף את עמ”י (לבן, פרעה, אחשוורוש, אנטיוכוס ועוד). בספר שנקרא היום, נעסוק בתקופת השואה בה גרמניה ניסתה לכלות את העם היהודי.

  • אתם יודעים מה היה בשואה?
  • איך קראו למנהיג של הגרמנים?
  • איפה היהודים היו גרים?
  • מה היהודים התבקשו לשים על בגדיהם?

בכדי לייצר בטחון סביב קיראת הסיפור ולמנוע זרות, פחד וחוסר וודאות סביב מושגים שיעלו, נכתוב על הלוח רשימה של מושגים בסיסיים ונסביר אותם יחד:

  1. היטלר – היה כמו ראש הממשלה בגרמניה. רצה להרוג את כל היהודים בעזרת המפלגה שלו. תכנן לעשות את זה לאט לאט כדי שלא יהיו לו יותר מדי מתנגדים.
  2. גטו – שכונה אליה כינסו את כל היהודים כשלב ראשוני בתהליך.
  3. טלאי צהוב – טלאי הוא בד שתופרים על בגד. בזמן השואה היהודים היו צריכים לענוד טלאי צהוב שכתוב עליו “יהודי”, שמטרתו היה לסמן מי יהודי.
מפגש: סיפור - המגרה השלישית של סבא

נקרא יחד את הסיפור “המגרה השלישית של סבא”.

נקרא את העמוד הראשון ונשאל:

  • האם אתם אוהבים להיות בבית של סבא וסבתא?
  • מה כיף אצלם בבית?
  • מה לא כיף?

לאחר העמוד שמתחיל ב”בביקור האחרון שלי”, נשאל:

  • מה לדעתכם יש במגירה השלישית של סבא?
  • מדוע זה כ”כ מסקרן?
  • האם גם לכם יש מגירה סודית עם דברים אישיים?

לפני פתיחת המגירה אפשר לחלק לכל ילד קצת פלסטלינה ולבקש מהם ליצור את המשחק שלדעתם מתחבא במגירה השלישית, ולבקש ממספר תלמידים לשתף.

עם הקריאה על פתיחת המגירה, נעצור ונראה את החפצים בהתאמה (בובת גרב, טלאי צהוב, קוביות מעץ, תמונה מהשואה, תלושי אוכל).

  • למה לדעתכם סבא הסתיר את החפצים הללו מאורי?
  • מדוע הוא שומר עליהם?

נסכם: הסיפור מתאר מצב מעניין בין נכד וסבו. אורי, מלא סקרנות ועניין, פונה אל סבו ורוצה לשמוע את סיפור חייו.

התבוננות: כתיבה - אם הייתי החפץ..

נערוך יחד עם התלמידים רשימה על הלוח של החפצים המופיעים בסיפור (לאו דווקא מהמגרה עצמה):

כלים יפים, מפיות רקמה, צבעים, מגרה, טלאי צהוב, בובת גרב, תלושי אוכל, קוביות דומינו מעץ, תמונות מהשואה וכו’.

נבקש מהתלמידים לבחור חפץ ולכתוב מכתב/ קטע / קומיקס מנקודת מבטו של החפץ, על הסיפור של סבא.

(נשמיע בזמן הכתיבה ביצוע של השיר “והיא שעמדה“. )

לאחר הכתיבה, נזמין מתנדבים להקריא את מה שכתבו.

את שאר הסיפורים אפשר לתלות על לוח קיר שנכין יחד סביב נושא השואה.

הפנמה: דיון ועיבוד - שיח עם סבא וסבתא

במקום להתעמק בזוועות שפקדו את היהודים במהלך השואה, ננווט את השיח בכיתה לנושא המשפחתיות ושאילת השאלות:

  • מתי בפעם האחרונה סבא או סבתא סיפרו לכם סיפור על חייהם?
  • האם למשהו יש סיפור מעניין שעבר על סבא ו/או סבתא שלו? אפשר לשתף.
  • מדוע חשוב בעיניכם לשמוע את סיפורם של סבא וסבתא?

נסביר לתלמידים על החשיבות של הדיבור עם סבא וסבתא ושמיעת הסיפורים שלהם.

נכתוב על הלוח את המילים: “לא הביישן למד” (אבות ב’, ה’)

  • מה אתם מבינים מהמשפט?
  • מה מונע ממישהו שמתבייש ללמוד?
  • איך אפשר להתגבר על הבושה ולשאול?

נחלק לתלמידים דף שכתוב עליו “לא הביישן למד” ונזמין אותם לצבוע אותו ולצייר ביישן שמצליח לשאול שאלות.

במקום להתעמק בזוועות שפקדו את היהודים במהלך השואה, ננווט את השיח בכיתה לנושא המשפחתיות ושאילת השאלות:

  • מתי בפעם האחרונה סבא או סבתא סיפרו לכם סיפור על חייהם?
  • האם למשהו יש סיפור מעניין שעבר על סבא ו/או סבתא שלו? אפשר לשתף.
  • מדוע חשוב בעיניכם לשמוע את סיפורם של סבא וסבתא?

נסביר לתלמידים על החשיבות של הדיבור עם סבא וסבתא ושמיעת הסיפורים שלהם.

נתבונן שוב ברשימת החפצים שערכנו ונשים לב שהחפצים מעוררים זכרונות.

נקרא יחד מתוך הבלוג של טל שרת העוסקת בסדנאות כתיבה:

“חפצים הם חלק בלתי נפרד מנוף חיינו החל מרגע לידתנו ולאורך כל החיים.
הם מעצבים את האווירה שסביבנו הם משמשים אותנו, הם מהווים דרך להביע רגשות ולשמור על קשר,
אם מזכירים לנו רגעים, אנשים וחוויות.
יש חפצים שהיו שימושיים בעבר ולא עוד. ויש חפצים שמזכירים לנו אדם, מקום או תקופה.
את חלקם יצרנו,אחרים  שרכשנו או קיבלנו במתנה.
מכיוון שכך יכולים החפצים להוות גירוי נפלא לכתיבת זכרונותוסיפורים מחיינו.”

נבקש מהתלמידים לערוך רשימת חפצים מחייהם שמאחוריהם עומד / יכול לעמוד זכרון.

ניתן גם להציע לכתוב לסבא וסבתא רשימת שאלות על חפצים שנמצאים אצלם בבית.

אסיף:

פתחנו את השיעור במילים מההגדה על שבכל דור מבקשים לכלות את העם היהודי. התמקדנו בתקופת השואה וביהרנו מושגים בסיסיים סביב תקופה זו. דרך הסיפור שמענו על אירועים שסבא של אורי חווה ומתוך כך התמקדנו בחשיבות של שאילת שאלות ובמשמעות של חפצים והזכרונות שהם צופנים. סיימנו ביצירה על היכולת לשאול ולא להתבייש ובמחשבה על חפצים מחיינו שעומד מאחוריהם סיפור או זכרון.

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של לב לדעת לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.

אני מעוניין להירשם לאתר
אשמח לקבל פרסומים וניוזלטרים של לב לדעת

היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא

ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!