ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
רקע למורה:
הלל נולד בבבל, הוא עלה ארצה בהיותו בן 40, וחי בארץ תחת שלטון הרומאים, כמאה שנים לפני חורבן הבית השני. הלל היה נשיא הסנהדרין הראשון בשושלת של 15 נשיאים שכיהנו במשך 450 שנה. בשיעור זה נכיר את דמותו ואת מסירותו ללימוד תורה בהיותו חוטב עצים. מכיוון שהסיפור על הלל מוכר ומפורסם, נחיל את השיעור “בעילום שם”, נתוודע לאורחותיו של הלל ורק לאחר מכן נציג את התנא בו אנו עוסקים.
נשאל את התלמידים:
נמשיך ונשאל את התלמידים:
נספר לתלמידים:
היום נלמד על חוטב עצים עני שחי בארץ ישראל לפני אלפיים שנה. חוטב העצים היה צועד כל יום אל היער, חוטב עצים ומוכר אותם, בשכר עבודתו הוא היה משתכר בכל יום מטבע אחד בלבד. חוטב העצים היה חוזר עם המטבע אותו הרוויח ובחצי מערכו היה קונה אוכל לבני משפחתו. ואת החצי השני הוא היה נותן לשומר בית-המדרש כדי שיאפשר לו להיכנס וללמוד תורה. (באותם ימים היה צריך לשלם כדי להיכנס לבית המדרש). כך היה נוהג חוטב העצים לעשות בכל יום.
נעצור ונשאל את התלמידים:
נמשיך בסיפור:
ביום ששי אחד באמצע החורף, הרוח נשבה, היה קר מאוד ופתיתי שלג החלו לרדת וכיסו את הארץ במרבד לבן. הלך חוטב העצים אל היער, אבל למרבה הצער הוא לא הצליח לחטוב ולו עץ אחד. חזר החוטב לביתו והצטער שאינו יכול לקנות יין לקידוש וקמח לחלות, אבל עוד יותר מכך, הוא הצטער על שלא יוכל לשלם לשומר כדי להיכנס וללמוד בבית המדרש.
אחרי סעודת שבת צנועה, בה בני המשפחה אכלו מעט לחם מיום אתמול ומרק דליל, יצא החוטב מביתו, קר מאוד היה בחוץ, אבל בתוך בית המדרש היה חם ונעים, תלמידים הצטופפו ולמדו תורה מפי רבותיהם שמעיה ואבטליון. ניגש החוטב אל שומר בית המדרש וביקש להיכנס, ענה לו השומר:” מדוע לא באת לפני השבת כדי לשלם עבור הכניסה לבית המדרש”? השיב לו החוטב: “לצערי, היום לא הרווחתי כסף ולכן לא היה בידי כדי לשלם לך”. השיב השומר: “אם כך, לא תוכל להיכנס, תבוא ביום ראשון, אולי אז תצליח להרוויח מעט כסף”.
נשאל את התלמידים:
עמד חוטב העצים מחוץ לבית המדרש וליבו נמלא געגוע, הוא התאווה לשמוע את דברי התורה, הוא רצה כל-כך להתמלא בחכמת רבותיו, והנה הוא נזכר כי יש על הגג חלון שדרכו האור חודר לבית המדרש- משם הוא יוכל להקשיב! מיהר וטיפס על הגג מבלי שהשומר הבחין בו, נשען על החלון ודרכו שמע את דברי התורה, והוא אפילו יכול לראות את החכמים היושבים ומלמדים ליד התנור החם. כך הוא שכב כל הלילה הקשיב, למד ושמח.
בינתיים החל לרדת שלג כבד, השלג ירד וירד עד שהחוטב כוסה כולו בשלג ולא נותר בו כוח לקום, ומרוב חולשה וקור- הוא התעלף…
התלמידים והחכמים בבית המדרש כלל לא ידעו ששוכב לו אדם על הגג ומאזין לדבריהם, הם המשיכו ולמדו כל הלילה, כשעלה הבוקר, שמעיה ואבטליון שמו לב כי אור לא חודר מבעד לחלון וחשוך בבית המדרש, הביטו לעבר החלון ולתדהמתם הם ראו איש מעולף, שוכב על החלון. נבהלו כל האנשים, מיד עלו אל הגג ומצאו שם את חוטב העצים, הסתכלו בו וראו שזה חברם. מיהרו והורידו אותו לבית המדרש, שפשפו את גופו והושיבו אותו ליד התנור עד שהתחמם וחזר להכרתו. חוטב העצים העני, המשיך והתמיד ללמוד עד שנעשה חכם גדול ולבסוף התמנה לנשיא ישראל.
מעובד מתוך תלמוד בבלי מסכת יומא דף ל”ה עמוד ב’, “כה עשו חכמינו” כרך א’ עמ’ 153.
נשאל את התלמידים:
נסכם את התשובות ונוסיף:
הסיפור הוא סיפור על הלל הזקן, נשיא ישראל ורב גדול שאת תורותיו אנחנו לומדים עד היום. התכונה הבולטת בהלל, חוטב העצים, היא הרצון העז שלו ללימוד תורה. הסיפור מבטא את חשיבות הרצון. אם תרצו- שום דבר איננו אגדה… הלל רצה מאוד ללמוד תורה, הוא היה מוכן לוותר בכל יום על חצי מכספו כדי ללמוד תורה, הוא התגבר על הגירוש משערי בית המדרש בזכות הרצון העז שלו, והרצון שלו ללמוד תורה לבסוף הביא אותו לגדול עוד ועוד בתורה עד שהתמנה לנשיא ישראל.
חלפו שנים והלל גדל בתורה והתמנה לנשיא ישראל. בואו נדמיין שהוא הולך ברחוב ופוגש איש אחד עני שחייב לעבוד כל הזמן ואיננו יכול להקדיש זמן ללימוד תורה, ואיש שני שלומד תורה אבל לא מצליח להבין ולהתקדם.
נבחר שלושה שחקנים שיציגו את הלל, האיש העני, והאיש שלא מצליח ללמוד.
נבקש מהשחקנים:
קיימו ביניכם שיחה בה הלל מעודד אתכם ללמוד תורה.
נבקש מכל תלמיד לכתוב לעצמו מה הדברים שלפעמים מקשים עליו ללמוד (לדוגמא: קשה לשבת, קשה לקום בבוקר ולהגיע לבית הספר, קשה להתרכז, אולי גם חלקנו לא מבין את החומר הנלמד). לאחר שכל אחד כתב, נבקש מהם לכתוב מה ה”תבלין” שיכול לעזור להם בהתגברות על הקשיים בלמידה.
אחרי שכל תלמיד יכתוב לעצמו, נבקש מכל התלמידים לכתוב את מה שעוזר להם ללמוד על פתק נאסוף את הפתקים ונניח אותם במרכז הכיתה.
נזמין את התלמידים להסתובב בין הפתקים ולאסוף לעצמם את הפתקים שיכולים להיות להם ל’תבלינים’ נוספים בהתמודדות האישית שלהם.
לעיתים אנו נתקלים ב”שומרים”- קשיים שמונעים מאתנו להשיג את מבוקשנו ולהיכנס אל “בית המדרש” שלנו. הלל מלמד אותנו כיצד הרצון חזק יותר מכל מניעה. השלג, העוני והשומר מתמוססים נוכח רצונו העז של הלל. הרצון הוא הכוח שלנו לרוץ קדימה ולכבוש את היעדים שבנפשנו, והלוואי ויהיו אלה יעדים ערכיים ומרוממים.
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא