ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נקרא את המכתב הבא וניעזר בו כדי להבין את הרקע ההיסטורי מתוכו צומח הלל הזקן:
ציר זמן לדוגמה:1
נפתח וניתן רקע כללי:
בשיעור זה נלמד את הרקע לתקופתו של הלל ונמקם אותו על ציר הזמן ההיסטורי ועל ציר השתלשלות התושב”ע. נתחיל להכיר את דמותו דרך אמירות על אישיותו וכוחותיו, נלמד מדרש על ראשית דרכו עם דגש מיוחד על עמלו ומסירות נפשו.
הלל הזקן חי כמאה שנה לפני חורבן הבית השני תחת שלטונו של הורדוס. עלה מבבל בגיל ארבעים, היה עני מרוד ולמד במסירות נפש ומתוך עוני רב. לאחר לימוד ושימוש של גדולי הדור שמעיה ואבטליון, מונה לנשיא הסנהדרין. לצדו כאב בית הדין כיהן שמאי.
מצאצאי דוד מצד אימו, הקים את שושלת הנשיאות שנמשכה 15 דורות אחריו.
הלל ושמאי היו שונים זה מזה באופיים. הלל קיבל כל אחד בסבלנות אין קץ ופתח את שערי בית המדרש בפני כל המבקש ללמוד. שמאי לעומתו, הקפיד על הלומדים ועל הדרישות הגבוהות מהם. את תכונותיו הוריש הלל לבית מדרשו, שנקראו: “בית הלל” שהיו עלובים ונוחים. גדולתו של הלל, אופיו ושיטתו השפיעו רבות על התורה שבעל פה שבידינו. בין הלל ושמאי היו רק מחלוקות ספורות, אך תלמידיהם בית שמאי ובית הלל שהמשיכו את תפיסתם מוזכרים כחולקים במאות מחלוקות תנאיות. בשיעורים הקרובים נעמוד על דמותו של הלל הזקן, וכן על דרכו של שמאי, ובתיהם.
נפתח וניתן רקע כללי:
בשיעור זה נלמד את הרקע לתקופתו של הלל ונמקם אותו על ציר הזמן ההיסטורי ועל ציר השתלשלות התושב”ע. נתחיל להכיר את דמותו דרך אמירות על אישיותו וכוחותיו, נלמד מדרש על ראשית דרכו עם דגש מיוחד על עמלו ומסירות נפשו.
הלל הזקן חי כמאה שנה לפני חורבן הבית השני תחת שלטונו של הורדוס. עלה מבבל בגיל ארבעים, היה עני מרוד ולמד במסירות נפש ומתוך עוני רב. לאחר לימוד ושימוש של גדולי הדור שמעיה ואבטליון, מונה לנשיא הסנהדרין. לצדו כאב בית הדין כיהן שמאי.
מצאצאי דוד מצד אימו, הקים את שושלת הנשיאות שנמשכה 15 דורות אחריו.
המורה יתלה על הלוח/יצייר דמות של אדם שמייצגת את הלל.
הכיתה תתחלק לארבע קבוצות. כל קבוצה תקבל מקור אחד ותבצע את המשימות:
גדולתו של הלל בתורה, ומסירות נפשו ללימוד תורה:
נאסוף את התשובות, ‘נתלה’ את הפריטים על הדמות.
נפתח וניתן רקע כללי:
בשיעור זה נלמד את הרקע לתקופתו של הלל ונמקם אותו על ציר הזמן ההיסטורי ועל ציר השתלשלות התושב”ע. נתחיל להכיר את דמותו דרך אמירות על אישיותו וכוחותיו, נלמד מדרש על ראשית דרכו עם דגש מיוחד על עמלו ומסירות נפשו.
הלל הזקן חי כמאה שנה לפני חורבן הבית השני תחת שלטונו של הורדוס. עלה מבבל בגיל ארבעים, היה עני מרוד ולמד במסירות נפש ומתוך עוני רב. לאחר לימוד ושימוש של גדולי הדור שמעיה ואבטליון, מונה לנשיא הסנהדרין. לצדו כאב בית הדין כיהן שמאי.
מצאצאי דוד מצד אימו, הקים את שושלת הנשיאות שנמשכה 15 דורות אחריו.
הלל ושמאי היו שונים זה מזה באופיים. הלל קיבל כל אחד בסבלנות אין קץ ופתח את שערי בית המדרש בפני כל המבקש ללמוד. שמאי לעומתו, הקפיד על הלומדים ועל הדרישות הגבוהות מהם. את תכונותיו הוריש הלל לבית מדרשו, שנקראו: “בית הלל” שהיו עלובים ונוחים. גדולתו של הלל, אופיו ושיטתו השפיעו רבות על התורה שבעל פה שבידינו. בין הלל ושמאי היו רק מחלוקות ספורות, אך תלמידיהם בית שמאי ובית הלל שהמשיכו את תפיסתם מוזכרים כחולקים במאות מחלוקות תנאיות. בשיעורים הקרובים נעמוד על דמותו של הלל הזקן, וכן על דרכו של שמאי, ובתיהם
אחד הדברים הבולטים בדמותו של הלל הוא ההתייחסות שלו לעמל- הלל לא חשש להתאמץ על מנת להשיג דברים..
אפשר להרחיב את ההתייחסות לעמל של הלל באופן הבא:
נתלה תעודות שונות על הלוח: רישיון, תעודת נישואין, תעודת בגרות, תואר ועוד…
נדון עם התלמידים:
נמשיך בהיכרות עם דמותו של הלל דרך מדרש אגדה.
*בכיתות בהם לא מורגלים בלימוד מדרש כדאי שהמורה ייתן הקדמה קצרה למאפייני המדרש ודרך לימודו. [סיפורי מעשי חכמים, הם סוג של סיפורים מתוך ספרות המדרש. אלו סיפורים שמתארים אירועים שקרו לחכמים בזמן המשנה והתלמוד. במרכזם של סיפורים אלו עומדת עלילה שמתארת את מעשים וקונפליקטים אנושיים, במטרה ללמוד מהם ערכים רוחניים ומוסריים. לפעמים הסיפור מכיל מספר רבדים, וירידה לעומק הסיפור, מעמידה אותנו מול שאלות ערכיות נוספות.
כדאי לקרוא בקול פעם אחת את המקור. ולאחר מכן לקרוא שוב ולהסביר במילים שלכם כל משפט בנפרד. צורת קריאה זו מסייעת לכך שלא יישארו במקור ביטויים או מילים לא מובנים לתלמידים. יש לשים לב לבאר רק את המילים ולא להשלים את הפערים המובנים בתוך האגדה.
(בכיתה שמתאים אפשר לערוך קודם לימוד בחברותות על פי שאלות הדיון) :
*אפשר בשלב זה לבקש מתלמיד שיוסיף פריטים או איורים מתוך התכונות שעלו, על ה’דמות’ של הלל שתלויה על הלוח.
לפרטים רבים במדרש אגדה ישנה משמעות סמלית:
יש ניגודיות חזקה בין שני המקומות. בעיקר בולט הניגוד בין חום וקור ובין אור וחושך הניגוד מדגיש את מסירות נפשו של הלל.
נסמן עם התלמידים את מוטיב העלייה, שמופיע שלוש פעמים בהקשר של המקום והזמן:
המוטיב מופיע בכל אחד משלבי הסיפור ומדגיש את רצונו של הלל להתעלות “כדי שישמע דברי אלוקים חיים”, את ה’עליונות’ של דמותו על יושבי בית המדרש במסירות נפשו.
באופן מנוגד למוטיב העלייה מופיעה ירידת השלג שמעצימה את מסירות הנפש של הלל עד כמעט מוות תחת השלג. ו’פריקתו’ מהגג שהיא בעצם חזרתו לכתלי בית המדרש וקבלת הכרה והערכה למעשהו וגדולתו: ” ראוי זה לחלל עליו את השבת.” (כדאי להדגיש שלפי ההלכה בוודאי על כל אדם צריך לחלל שבת במקרה כזה, משמעות האמירה היא הכרה במעלתו הייחודית ש’מצדיקה’ חילול זה מעבר למקרה רגיל).
למדנו את הרקע לתקופתו של הלל, מיקמנו אותו על ציר הזמן ההיסטורי ועל ציר השתלשלות התושב”ע. התחלנו להכיר את דמותו דרך אמירות על אישיותו וכוחותיו, למדנו מדרש על ראשית דרכו עם דגש מיוחד על עמלו ומסירות נפשו. ניסינו לחשוב איזה מתכונותיו היינו רוצים לאמץ, וכיצד ניתן לעשות זאת.
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא