נכתוב בגדול על הלוח : פורים.

• מה אתם יודעים על פורים?

נכתוב את תשובות התלמידים על הלוח.

נסביר לתלמידים שאפשר לחלק את התשובות שלהם לכמה קבוצות:

1. סיפור המגילה.
2. הלכות ומנהגים.
3. הרגשות וחוויות.

נזמין ללוח תלמיד אחד, ונבקש ממנו להקיף בעיגול אדום את כל המילים שקשורות לסיפור המגילה. לאחר מכן נזמין תלמיד אחר, ונבקש ממנו להקיף בעיגול כחול את כל המילים שקשורות להרגשות וחוויות. התלמיד השלישי שנזמין יקיף בצבע שלישי את המילים שקשורות להלכות ומנהגים.

התלמידים שנבחרו ללוח יכולים לבקש עזרה מילדי הכיתה, כדי להקיף את כל המילים המתאימות.

בשיעור זה ננסה לגעת בסיפור המגילה דווקא.

נפתח את התנ”ך ונראה לתלמידים היכן נמצאת מגילת אסתר. לאחר מכן נספר את סיפור המגילה בצורה תמציתית. מומלץ- לשלב מדי פעם פסוקים מתוך המגילה.

א. לִפְנֵי הַרְבֵּה שָׁנִים גָר בְּעִיר שׁוֹשַׁן מֶלֶךְ וּשְׁמוֹ אֲחַשְׁוֵרוֹש. פַּעַם עָשָׂה הַמֶלֶךְ מִשְׁתֵה. צִוָה לְהָבִיא אֶת וַשְׁתִי אִשְׁתוֹ. הוּא רָצָה שֶׁכָּל הָאוֹרְחִים יָרְאוּ כַּמָה יָפָה הִיא. הוּא שָׁלַח אֶת עֲבָדָיו לְהָבִיא אוֹתָה אֲבָל וַשְׁתִי אָמְרָה: “גַם אִם הַמֶלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹש צִוָה לֹא אַסְכִּים לָבוֹא לַמְסִבָּה”.

ב. כַּעַס הַמֶלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹש עַל וַשְׁתִי וְגֵרֵשׁ אוֹתָה. רָצָה הַמֶלֶךְ מַלְכָּה חֲדָשָׁה. הָלְכוּ שְׁלִיחֵי הַמֶלֶךְ בְּכָל הָאָרֶץ, חִפְּשׂוּ וְקָרְאוּ: “אֲדוֹנֵנוּ הַמֶלֶךְ מְחַפֵּשׂ אִשָׁה אֲשֶׁר כֶּתֶר מַלְכוּת יָשִׂים עַל רֹאשָׁה”.

ג. בַּשׁוֹשָׁן גָר יְהוּדִי וּשְׁמוֹ מָרְדְכַי. הוּא הָיָה הַדוֹד שֶׁל אֶסְתֵר. אֶסְתֵר הָיְתָה יְפַת תֹאַר, טוֹבַת מַרְאֶה וְגָרָה בְּבֵיתוֹ שֶׁל מָרְדְכַי. הַשְׁלִיחִים שֶׁל אֲחַשְׁוֵרוֹש הֵבִיאוּ הַרְבֵּה נְעָרוֹת לְאַרְמוֹן הַמֶלֶךְ וְגַם אֶת אֶסְתֵר. הַמֶלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹש אָהַב אֶת אֶסְתֵר מִכָּל הַנָשִׁים, וְשָׂם כֶּתֶר מַלְכוּת עַל רֹאשָׁה.

ד. לַמֶלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹש הָיָה שַׂר וּשְׁמוֹ הַמָן. הוּא הָיָה אִישׁ רַע מְאֹד. הַמָן צִוָה עַל כָּל הָאֲנָשִׁים להְשִׁתְחַווֹת לוֹ. מָרְדְכַי הַיְהוּדִי לֹא רָצָה לִכְרוֹעַ בֶּרֶךְ לִפְנֵי הַמָן. כַּעַס הַמָן הָרָשָׁע וְרָצָה לַהֲרוֹג אֶת מָרְדְכַי וְאֶת כָּל הַיְהוּדִים.

ה. הָלַךְ הַמָן אֶל הַמֶלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹש וְאָמַר לוֹ: “הַיְהוּדִים אֵינָם מְקַיְמִים אֶת מִצְוַת הַמֶלֶךְ, צָרִיךְ לְהַשְׁמִיד אֶת כֻּלָם”. הַמֶלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹש הִסְכִּים. הָמָן הִפִּיל פּוּר – הוּא הַגוֹרָל. בַּיוֹם י”ג בְּחֹדֶשׁ אֶדֶר צָרִיךְ לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְהוּדִים.

ו. מָרְדְכַי הַיְהוּדִי שָׁמַע שֶׁהַמָן רוֹצֶה לַהֲרוֹג אֶת הַיְהוּדִים. לָבַשׁ שַׂק וְהָלַךְ אַל אֶסְתֵר הַמַלְכָּה וְסִפֵּר לָה. הַמַלְכָּה אֶסְתֵר הָיְתָה עֲצוּבָה מְאֹד. הִיא בָּכְתָה וְצַמָה שְׁלֹשָׁה יָמִים.

ז. בַּלַיְלָה נָדְדָה שְׁנָתוֹ שֶׁל הַמֶלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹש, וְלֹא יָכֹל הָיָה לְהֵרָדֵם. שָׁכַב בַּמִטָה וְקָרָא בְּסֵפֶר הַזִכְרוֹנוֹת, עַל כָּךְ שֶׁמָרְדְכַי הִצִיל אוֹתוֹ פַּעַם מִמָוֶת. מָרְדְכַי הַיְהוּדִי סִפֵּר אָז לְמֶלֶךְ שֶׁשֵׁנִי שׁוֹמְרִים תִכְנְנוּ לַהֲרוֹג אוֹתוֹ. הַמֶלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹש צִוָה לִתְלוֹת אוֹתָם עַל עָץ וְכָתַב אֶת הַדָבָר בְּסֵפֶר הַזִכְרוֹנוֹת.

ח. חָשַׁב הַמֶלֶךְ: “אֵיךְ אֹכֶל לִגְמוֹל לְמָרְדְכַי עַל מַעֲשֵׂהוּ הַטוֹב?”. אֶל הַמֶלֶךְ אֶת הַמָן: “מַה לַעֲשׂוֹת לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶלֶךְ חֵפֶץ בִּיקָרוֹ?”. חַשַׁב הַמָן בְּלִבּוֹ: “בְּוַדַאי הַמֶלֶךְ מִתְכַּוֵן אֱלֵי”. אָמַר הַמָן: “יַלְבִּישׁוּ אֶת הָאִישׁ בְּבִגְדֵי מַלְכוּת, יַרְכִּיבוּ אוֹתוֹ עַל סוּס בָּעִיר וְיִקְרְאוּ בְּקוֹל גָדוֹל: “כָּכָה יַעֲשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶלֶךְ חֵפֶץ בִּיקָרוֹ”. אָמַר הַמֶלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹש: “קַח אֶת מָרְדְכַי הַיְהוּדִי וַעֲשֵׂה לוֹ כָּל מַה שֶׁאָמַרְתָ”. הַמָן עָשָׂה כְּמִצְוַת הַמֶלֶךְ.

ט. אֶסְתֵר הַמְלָכָה עָשְׂתָה מִשְׁתֶה. הִיא הִזְמִינָה אֶת הַמֶלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹש וְאֶת הַמָן. אָמַר הַמֶלֶךְ לְאֶסְתֵר: “אֶסְתֵר הַגִידִי לִי, מַה לְךָ? מָה אֶת מְבַקֶשֶׁת וְאַתֶן לְךָ עַד חֲצִי הַמַלְכוּת”. אָמְרָה אֶסְתֵר: “אִישׁ רַע רוֹצֶה לַהֲרוֹג אוֹתִי וְאֶת עַמִי”. שָׁאַל הַמֶלֶךְ: “מִי זֶה? מִי הָאִישׁ?”. אָמְרָה אֶסָתֵר: “הַמָן הָרַע הַזֶה”.

כַּעַס הַמֶלֶךְ עַל הַמָן וְצִוָה לִתְלוֹת אוֹתוֹ עַל הָעֵץ שֶׁהֵכִין לְמָרְדְכַי. הַמֶלֶךְ שָׁלַח שְׁלִיחִים בְּכָל הָאָרֶץ וְצִוָה לֹא לַהֲרוֹג אֶת הַיְהוּדִים. מֵאָז בְּכָל שָׁנָה חוֹגְגִים הַיְהוּדִים בי”ד בָּאֶדֶר אֶת חַג הַפּוֹרִים. הֵם אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וְשׁוֹלְחִים מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת.

בסיום הסיפור נזמין מתנדבים לבחור קטע אחד מתוך המגילה ולהציג אותו בפנטומימה. על האחרים יהיה לזהות איזה קטע הם מציגים.

נצפה יחד בסרטון על בחירת שם המגילה.

• מדוע לדעתכם קראו למגילה דווקא על שם אסתר?
• מדוע בסופו של דבר הכל התחיל לנוע בזכותה?
• אילו תכונות לדעתכם היא היתה צריכה בשביל להצליח במשימה?

אסתר קיבלה על עצמה את השליחות הגדולה, לעזור ולהושיע את עמ”י מהגזירה הקשה. היא היתה צריכה להיאזר באומץ רב ובבטחון גדול בה’ שיושיע ויעזור לה במלאכתה.

נכתוב על הלוח את מה שאומר מרדכי לאסתר בפרק ד’, יד’ כשמנסה להסביר לה את חומרת המצב ולשכנע אותה ללכת לפרעה:

“מי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות”

• מה הכוונה במילים אלו?
• איזו אחריות מעביר מרדכי לאסתר?
• במה זה עזר לה להחליט ללכת לפרעה לדעתכם?

מרדכי מסביר לאסתר שיש לה הזדמנות לקיים את שליחותה. היא נמצאת במצב בו היא בעצמה יכולה להציל את עמ”י! הוא בטוח שה’ יעזור ויושיע אך היא יכולה להיות השליחה שהעזרה והנס קורים בעזרתה. הקב’ה שם כל אחד מאיתנו במקום מסויים כי הוא מאמין שיש ביכלתו לקיים שליחות במקום הזה.

נבקש מהתלמידים להשלים את המשפטים:

שליח אמיתי יכול לעזור ב_______________

כשאני אהיה שליח אני אוכל_____________

נסכם ונסביר שכל אחד מאיתנו, ממש כמו אסתר יכול להיות שליח בעצמו. עלינו לחפש ולראות במה אנחנו יכולים לעזור ולהוסיף טוב במקומות בהם אנחנו נמצאים (בבית, בבית הספר וכו’).

פתחנו את השיעור בחלוקה של מושגי החג להלכות, סיפור המגילה וחוויות. הכרנו את סיפור המגילה, בסרטון למדנו מקצת על גדולתה של אסתר וסיימנו בהבנה שכל אחד מאיתנו יכול להיות שליח בעצמו במקום בו הוא נמצא.