ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נפתח ונספר על אדם ששאל את הרב מדוע יש צורך לדייק בכל פרט מפרטי המצוות, ולא מספיק לקיימן ‘בערך’. הרב השיב שישלח לו התייחסות לשאלה דרך המייל. לאחר שעברו כמה שבועות ללא מענה הזכיר השואל לרב את שאלתו, והרב השיב בתמיהה – האם לא קיבלת את המייל ששלחתי? לאחר בדיקה הסתבר שהיתה טעות של אות אחת בכתובת המייל. כאן שאל הרב בתמימות – לא ידעתי שצריך כתובת מדוייקת, חשבתי שמספיק ‘בערך’…
נניח בשלב זה את הסיפור, ונעבור ללימוד ההלכות.
נלמד את הלכות ספירת העומר מתוך דף מקורות בחברותות.
נבקש מכל חברותא לסכם במשפט בצד כל סעיף את מה שרשום בו.
(הרקע להלכות הוא הפסוקים בתורה, והם נלמדו בשיעור ההקדמה להלכות ספירת העומר.)
נבקש מהתלמידים לסכם את כל המקרים בהם אדם אינו יכול לברך על ספירתו:
נשאל:
בעקבות שאלות אלו נגדיר ונכתוב על הלוח את העיקרון ההלכתי: מי שיום אחד לא קיים את מצוות הספירה, מתוך חיוב במצווה זו – ממשיך לספור בשאר הימים ללא ברכה.
כדי להבין את טעם ההכרעה לספור אך לא לברך, נלמד את המקור השני בדף המקורות, מתוך ‘פניני הלכה’. מקור זה מציג את טעמי המחלוקת בשאלה האם לברך או לברך. נציג את הטעמים באופן פשוט ונרחיב בהם בחלק הבא.
ראינו במקור הקודם את מחלוקת הפוסקים בשאלה האם מצוות הספירה של כל יום עומדת בפני עצמה (דעת הרא”ש ורוב הפוסקים), או שמצוות הספירה חייבת להתקיים בשלמות, כלשון התורה ‘שבע שבתות תמימות’ (דעת בעל הלכות גדולות). כעת נבקש לעמוד על משמעות אחת של המחלוקת (נוכל לפני כן להציע לתלמידים להעלות טעמים לשתי הדעות).
נציע לפני התלמידים רשימת פריטים של דברים שאינם מושלמים ונבקשם למיינם לשתי קבוצות: פריטים בעלי ערך ופריטים חסרי ערך. רצוי שהרשימה תכלול פריטים שבהם התשובה ברורה לכאן או לכאן, ופריטים בהם יש מקום לדעות שונות:
נשים לב לכך שיש דברים שללא שלמות הם חסרי ערך, ויש דברים שבהם גם לדבר חלקי יש ערך. גם במערכת המצוות יש פרטים כאלו שבהעדרם מפסידים את המצווה כולה, ויש פרטים שגם בהיעדרם יש ערך למצוה.
נשאל:
נשים לב שהתשובה לכך תלויה למעשה במחלוקת הפוסקים שראינו.
נציע גם טעם למחלוקת: כאמור לדעת הרא”ש ורוב הפוסקים, הספירה בכל יום היא מצווה בפני עצמה וקיומה אינו תלוי בקיום המצווה בימים האחרים. שיטתו מובנת היטב לאור טעמי מצוות הספירה שראינו בשיעור ההקדמה – כציפייה למתן תורה, או כתהליך של לקיחת אחריות על העולם המתבטאת בתשובה ותפילה על התבואה. השיטה הטעונה הסבר היא שיטת בעל הלכות גדולות, שאי קיום המצווה באחד הימים מביא להפסד המצווה כולה.
ב’פניני הלכה’ מוצע כי טעמה של שיטה זו הוא שספירת העומר מבטאת את החיבור בין פסח – החירות הלאומית – עם מתן תורה, החירות הרוחנית. על כן כל קטיעה של חיבור זה דומה לחבל שמחבר בין שני דברים ונקטע רק במקום אחד, שאז אין לחבל כל ערך.
נספר לתלמידים שבבית הספר נערך מסע רגלי לירושלים, עם רכב צמוד המיועד למי שיתעייף באמצע הדרך.
נבקש לכתוב לחבר שאינו מתכוון להשתתף במסע כי הוא חושש שיתעייף באמצע.
נזמין לשיתוף.
לסיום נשאל כשאלה אישית למחשבה, ללא צורך לשתף:
נספר לתלמידים שבבית הספר נערך מסע רגלי לירושלים, עם רכב צמוד המיועד למי שיתעייף באמצע הדרך.
נבקש לכתוב לחבר שמתכוון לשמור רק על חלק מכללי הבטיחות בטיול, כי ‘לא חייבים להיות מושלמים!’
נזמין לשיתוף.
לסיום נשאל כשאלה אישית למחשבה, ללא צורך לשתף:
פתחנו במקרה ודיברנו על דיוק והתמדה. דרך דפי המקורות וההלכות למדנו על המחלוקת האם מצווה זו צריכה להתקיים בשלמות או בחלקיות וניסינו להבין למה בכלל המחלוקת הזו נולדה. סיימנו עם כתיבה לחבר על התמדה בדרך ועל דביקות במשימה גם כשהיא לא מושלמת.
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא