בתחילת השיעור, נבקש מכל התלמידים להניח את שני הפריטים שהביאו, על השולחן. תלמיד שלא הביא 2-3 יתבקש לחשוב על פריטים כלשהם ולכתוב את שמם במחברת.

נתעסק עם הפריטים בהמשך השיעור.

• נבקש מתלמידים שיהיו מעוניינים בכך, לספר בכיתה על ארוע בו הם רצו להזיז משהו בשבת אך לא יכלו מחמת היותו מוקצה. ניתן להפנות שאלות מנחות כמו:
  עד כמה הדבר היה חשוב לכם?
• איך הרגשתם?

נספר גם מעצמנו סיפור אישי בעניין.

בשיעור הקרוב נעסוק בשאלה:

• למה בעצם אסור לטלטל מוקצה?

תחילה, נלמד את ההלכות העיקריות ולאחר מכן נעסוק בטעמים המרכזיים לאיסור.

נבקש מהתלמידים לומר את ההלכות, המושגים והדוגמאות הידועים להם על איסור מוקצה. נכתוב על הלוח את הדברים הנכונים שיאמרו.

לאחר מכן נעשה בדברים סדר על ביאור המילה ‘מוקצה’. נגדיר עם התלמידים ונכתוב על הלוח:

‘מוקצה’ הוא דבר שאדם מבדיל ומפריש מדעתו.

נבקש מהתלמידים לכתוב במחברת את ההגדרה הזו.

לאחר ההגדרה נחלק את דברי התלמידים לפי ארבעת העקרונות ההלכתיים הבאים, תוך שימוש בדוגמאות שיאמרו התלמידים:

1. מוקצה הוא חומר גלם שעדיין אינו מוכן לשימוש בשבת – אסור בטלטול לכל מטרה שהיא. סוג של זה מוקצה קרוי בהלכה ‘מוקצה מחמת גופו’. דוגמא: אבן, קליפות של גרעינים.
2. סוג נוסף של מוקצה הם דברים יקרי ערך, שמקפידים לא להזיזם ממקומם שלא לצורך שימושם המיוחד כדי שלא ינזקו – אסורים בטלטול לגמרי. סוג זה קרוי ‘מוקצה מחמת חסרון כיס’. דוגמא: מצלמה.
3. כלי שעיקר יעודו הוא למלאכה האסורה בשבת – מותר בטלטול לצורך שימוש בו, או לצורך פינוי המקום עליו הוא מונח, אך לא לצורך שמירה על הכלי, כגון להעבירו מהשמש כדי שלא ינזק. סוג זה קרוי ‘כלי שמלאכתו לאיסור’. דוגמא: פטיש.
4. אם בכל זאת יש צורך להזיז מוקצה, ניתן לעשות זאת בשינוי, כגון על ידי הרגל או כל איבר אחר בגוף, חוץ מהידים.

מושגים נוספים שיעלו בעניין איסור מוקצה נדחה לשיעור הבא.

נחלק דף עם עיקרי הלכות מוקצה..

נבקש מכל תלמיד לכתוב בטבלה שבדף, בטור המתאים, את שמות הפריטים שהביא.

לאחר מכן יַראה כל תלמיד לכל הכיתה את שני הפריטים שהביא, ויאמר לאיזה טור הם שייכים. במקביל, שאר התלמידים יכתבו את שמות הפריטים הללו בטור המתאים.

בטבלה לא ערכנו הבחנה בין כלי שמלאכתו להיתר (שמותר בטלטול לכל צורך שהוא, אך אסור בטלטול שלא לצורך כלל) לבין דברי מאכל וכיו”ב שאינם מוקצה כלל. כדי לדייק בניסוח, כותרת הטור המתאים לשתי הקבוצות הללו היא ‘דברים המותרים בטלטול לכל צורך’. לשיקול דעת המורה, ניתן להוסיף את ההבחנה בין הסוגים בעל פה.

• אדף מקורות
• בקבוצות

פתחנו בדיון על המושג: מוקצה, הגדרנו אותו וחילקנו את ההגדרה לארבעה חלקים מהותיים. למדנו על טעמי הלכות אלו וסיימנו במשימה הביתה, לחפש אחר דברים בבית ולחשוב על איזו הגדרה הם עונים בהלכות מוקצה.