ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נפתח בשאלות:
לכאורה נדמה שברוב המקרים די בלהגיד תודה מיד כשמקבלים ולא לאחר השימוש בדבר (סביר להניח שזו תהיה תשובתם של התלמידים. יתכן והתלמידים יתנו דוגמאות למקרים בהם נאמרה תודה גם אחרי וזה יכול להיות, אולם בלא מעט מצבים התודה נאמרת לפני. נוכל לכוון לדוגמאות בהם התודה וודאי נאמרת לפני בלבד: השאלת חפץ מחבר, מוצר מזון משכנה, קבלת מתנה וכיוצא בזה).
נכתוב על הלוח את מילות הפסוק:
נראה לומר שהציווי נצרך דווקא מפני שזה לא היה ברור מאליו שיש להודות אחרי האכילה. לכאורה היינו יכולים להסתפק בהודאה שלפני האכילה. על כן נצרכה התורה לצוות על כך.
נסכם בכך שראינו שההודאה על האוכל שונה מההודאה על כל דבר אחר שאנו מקבלים. על האוכל אנו מודים גם לאחר השימוש בו ובגלל שסביר להניח שאנו מעצמינו לא היינו חושבים לעשות כן נצרכה התורה לצוות על כך.
סביר להניח שנתייחס לדבר עצמו, נציין את מעלותיו וכיוצא בזה. גם בנקודה זו ברכת המזון שונה. בברכת המזון מודים לא רק על האוכל, אלא על עוד דברים, ובנוסף גם מנצלים את הברכה לבקשות.
כדי להשיב על כך נעיין תחילה במקור חיים פרק ל”ז סעיפים א’-ב’ ואחר כך בברכת המזון עצמה. נקרא יחד את הסעיפים ונענה: מודים גם על ארץ א”י הטובה, על הברית עם ה’ וקבלת התורה ומבקשים על חידוש מלכות בית דויד. בימים מיוחדים מוסיפים על עניינו של אותו יום (בקשה, הודאה או שניהם).
בשלב זה נחלק לכל תלמיד דף דו צדדי עם ברכת המזון (נשים לב לחלק לכל תלמיד על פי הנוסח שלו). נבקש מהתלמידים לזהות בתוך ברכת המזון את הדברים שמודים עליהם. ניתן לבקש מן התלמידים לכתוב לעצמם רשימה מתומצתת של הדברים. לאחר עיון קצר זה נתייחס למבנה של ברכת המזון ואחר כך נמשיך ביחד את העיון בברכה.
בברכת המזון יש שלוש ברכות ראשונות מהתורה. לכל ברכה יש שם לפי עיקר העניין המוזכר בה:
נפנה את התלמידים לזהות כל חלק, נציין שכל חלק חותם בברוך. נבקש מהתלמידים לקרוא כל חלק ולומר:
נכתוב את הדברים שעולים על הלוח.
לאחר סקירה של הברכה הבסיסית, נתייחס גם לתוספות שיש להוסיף בימים טובים. על מנת שהמשך הסקירה לא יהיה מייגע נעבור אותו דרך חידות עם התלמידים, נגיד את היום והם יגידו את התוספת וכן להפך. (שימו של, אין חובה לעבור על כל התוספות, אפשר להתמקד בתוספות השכיחות יותר). נחזור ונחדד שהברכות בברכת המזון יכולות להיות הודאה (זה העיקר) וגם בקשה. דבר נוסף שנחזור ונדגיש הוא ההבדל בין הברכות השונות, ששלוש הברכות הראשונות מדאורייתא וכל היתר מדרבנן.
נפנה את התלמידים לקריאה דמומה מחדש של סעיף א’ ונענה יחד: יש לברך בנחת, מילה במילה כדי לא לדלג בטעות על עניינים שחייב להזכירם בברכה על מנת לצאת ידי חובת ברכת המזון מדאורייתא, אחרת נכנסים לספק האם ברכנו.
הכתוב הוראות על הלוח ונבקש מהתלמידים לסמן על פי ההוראות את מה שצריך בנוסח ברכת המזון:
נזמין את התלמידים לקשט את ברכת המזון בעזרת חומרים שונים ויפים. את הברכה נניילן לכל תלמיד לשימוש יומיומי או לברכונים שיישארו בכיתה במקום מרוכז.
נשלח את התלמידים עם שאלה הביתה, כהכנה לשיעור הבא:
נגיד לתלמידים שתשובה לשאלה זו ניתן למצוא בבספרו של הרב אליעזר מלמד “פניני הלכה” בחלק העוסק בברכות, פרק י’ בברכה אחרונה, סעיף א’.
למדנו שיש חיוב להודות לה’ מהתורה גם לאחר האכילה, בברכת המזון. בנוסף להודאה אנו גם מוסיפים בקשות. בימים מיוחדים אנו מוסיפים ברכות הקשורות לאותו יום. הבחנו בין הברכות בברכת המזון שהן מהתורה לבין אלו שלא. עיינו קצת במשמעות העיקרית של כל אחת משלוש הברכות. סיימנו בעיון וקישוט נוסח הברכה.
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא