משימת הכנה לשיעור: נפנה את התלמידים לחפש מידע על ביאליק. ניתן להפנות למקורות מידע על הביוגרפיה של ביאליק או על התקופה. כמו כן ניתן להביא את השיר “לבדי” כדי להשוות ולהציג את תחושותיו של הדובר ביחס לעולם היהדות (השיר “לבדי” מובא בהרחבה שבסוף המערך).

המשימה: השיר “הכניסיני” נכתב בשנת 1905. מה מתרחש בעולם היהודי באירופה בתקופה זו? חפשו פרטים על הקשר בין עולם היהדות לביאליק. חפשו ציטוטים שונים, מכתביו ושיריו שיוכיחו את הקשר שלו לעולם היהדות.

רקע: ביאליק השתייך לתקופת דור ההשכלה. תנועה שפעלה בעיקר מאמצע המאה ה- 18 ועד המחצית השנייה של המאה ה- 19. בחורי ישיבות נשבו בקסמה של הקידמה וההשכלה החילונית והתנתקו מעולם בית המדרש. השינוי כלל סממנים חיצוניים כגון: שפה, לבוש, עזיבת המצוות והרחבת השכלת ידע ה”חול” באוניברסיטאות באירופה. מסתבר שביאליק לא חבש יותר את ספסלי ישיבת וולז’ין אך אהבתו לעולם הזה לא פסקה. הנסיון לשוב כשל והוא נותר קרוע ותלוש.

פתיחה:

לאור הביוגרפיה ותיאור דורו של ביאליק ניתן לפרש את השיר בפרשנות נוספת:  נתאר את המקרה הבא- קמתי בבוקר, התארגנתי במהירות ויצאתי מהבית כדי שאספיק להגיע לבית הספר בזמן. על אף זריזותי, איחרתי את האוטובוס גם הפעם, אך למזלי יכולתי לחזור הביתה ולקחת את ארוחת הצהריים שנשכחה.

נבקש מהתלמידים לכתוב פרשנות למקרה זה מכמה נקודות מבט שונות: (ניתן להוסיף פרשנויות נוספות).

• הצדקות של התלמיד/ה שאיחר את האוטובוס וטענה שזה לא באשמתה.
• המורה שמחכה בכיתה, וכל בוקר הסיפור חוזר על עצמו.
• האם שזירזה את התלמיד/ה לקום לפני שיצאה.
• חבר ששומע את המקרה וחושב שטוב שפספס את האוטובוס אחרת היה מפגש לא נעים.

כפי שלמקרה אחד ניתן לתת פרשנויות שונות, דרך נקודות מבט שונות, נשוב גם אנחנו היום לשיר בו פתחנו בשיעור הקודם, ונלמד דרך פרשנות נוספת ששופכת אור חדש על השיר.

נחזור למשימת ההכנה לשיעור, ונציף יחד עם התלמידים את הרקע ההיסטורי של התקופה.

לאור משימת ההכנה לשיעור, נפגשנו עם שני סוגי פרשנות עד כה. פרשנות בהיבט אישי או לאומי: יש המפרשים את השיר במשמעות הלאומית. שיר זה עוסק ברצון של הדובר המיצג את בני דורו שנטשו את עולם היהדות, לחזור ולהיכנס שוב תחת כנפי האמונה. ביאליק כבני דורו חשו שפעולה זו היא בלתי אפשרית. פרשנות זו עוסקת בנושא האמוני וביחס אל הקב”ה.

נחלק את הכיתה למספר קבוצות. כל קבוצה תקבל כרטיסיה עם מקור המקיים זיקה עם השיר. התלמידים יתבקשו לזהות את הקשר ואת משמעותו. בהמשך ינסו כולם במליאת הכיתה לחפש רמזים נוספים (הסבר למקורות בהמשך):

מקור 1:

מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי אמר לו: גיירני על מנת שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת. דחפו באמת הבנין שבידו. בא לפני הלל – גייריה, אמר לו: דעלך סני לחברך לא תעביד זו היא כל התורה כולה ואידך פירושה הוא זיל גמור.

שוב מעשה בנכרי אחד שהיה עובר אחורי בית המדרש ושמע קול סופר שהיה אומר וְאֵלֶּה הַבְּגָדִים אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ חֹשֶׁן וְאֵפוֹד אמר: הללו למי? אמרו לו: לכהן גדול. אמר אותו נכרי בעצמו: אלך ואתגייר בשביל שישימוני כהן גדול. בא לפני שמאי אמר ליה: גיירני על מנת שתשימני כהן גדול. דחפו באמת הבנין שבידו. בא לפני הלל – גייריה, אמר לו: כלום מעמידין מלך אלא מי שיודע טכסיסי מלכות לך למוד טכסיסי מלכות. הלך וקרא, כיון שהגיע וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת אמר ליה: מקרא זה על מי נאמר? אמר לו: אפילו על דוד מלך ישראל. נשא אותו גר קל וחומר בעצמו ומה ישראל שנקראו בנים למקום ומתוך אהבה שאהבם קרא להם בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל כתיב עליהם וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת גר הקל שבא במקלו ובתרמילו על אחת כמה וכמה! בא לפני שמאי אמר לו: כלום ראוי אני להיות כהן גדול? והלא כתיב בתורה וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת! בא לפני הלל אמר לו: ענוותן הלל ינוחו לך ברכות על ראשך שהקרבתני תחת כנפי השכינה. לימים נזדווגו שלשתן למקום אחד, אמרו: קפדנותו של שמאי בקשה לטורדנו מן העולם ענוותנותו של הלל קרבנו תחת כנפי השכינה (תלמוד בבלי, שבת לא.).

מקור 2:

אֵל מָלֵא רַחֲמִים, שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים,

הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה, עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה,

בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, כְּזוֹהַר הָרָקִיעַ מַזְהִירִים,

אֶת נִשְׁמַת פלוני בן פלוני שֶׁהָלַךְ לְעוֹלָמוֹ, בַּעֲבוּר שֶׁנָּדְבוּ צְדָקָה בְּעַד הַזְכָּרַת נִשְׁמָתוֹ,

בְּגַן עֵדֶן תְּהֵא מְנוּחָתוֹ

לָכֵן בַּעַל הָרַחֲמִים יַסְתִּירֵהוּ בְּסֵתֶר כְּנָפָיו לְעוֹלָמִים,

וְיִצְרֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמָתוֹ.

יְיָ הוּא נַחֲלָתוֹ, וְיָנוּחַ בְּשָׁלוֹם עַל מִשְׁכָּבוֹ, וְנֹאמַר אָמֵן (תפילת אל מלא רחמים).

מקור 3:

שאל ר’ שמעון בן יוחאי את ר’ אלעזר בר’ יוסי, אפשר ששמעת מאביך מהו ‘בעטרה שעטרה לו אמו’? א”ל למלך שהיה לו בת והיה אוהבה יותר מדי, לא זז מחבבה עד שקראה אחותי, לא זז מחבבה עד שקראה אמי. כך בתחילה חיבב הברוך הוא את ישראל וקראן בתי, “שמעי בת וראי ” (תהלים מה,יא). לא זז מחבבה עד שקרא אותן אחותי, שנא’ “אחותי רעייתי” (שיר ה,ב). לא זז מחבבה עד שקרא אותן אמי, שנאמר ‘שמעו אלי עמי ולאומי’ (ישעיהו נ”א,ד), ‘ולאמי’ כתיב. עמד ר’ שמעון בן יוחאי ונשקו על ראשו. אמר לו: אילו לא באתי אלא לשמוע דבר זה דיי.  (פסיקתא דרב כהנא א).

הסבר המקורות:

• “הכניסיני תחת כנפך” – רומז לביטוי המופיע במקורות חז”ל ופירושו כניסה תחת כנפי השכינה. למשל אדם שמתגייר נכנס תחת כנפי השכינה. בבלי, שבת לא.: “…ענוותנותו של הלל קירבנו תחת כנפי השכינה“. כך אומרים גרים שזכו להתגייר. להבדיל, נאמר גם על נפטר שנכנס תחת כנפי השכינה: “אל מלא רחמים המצא מנוחה נכונה תחת כנפי השכינה” (מופיע גם בשיר “לבדי”).
• המילים :”...וַהֲיִי לִי אֵם וְאָחוֹת” רומזות למדרש המופיע במקור 3. המדרש מלמד על הקשר החזק בין ה’ לישראל. למרות שאנו ילדיו, הוא רוצה לקרוא לנו “אחותי” או “אימי”. זוהי בקשתו של הדובר בשיר – הוא מבקש שה’ ישמש עבורו קשר קרוב ואוהב.
• “וּבְעֵת רַחֲמִים, בֵּין-הַשְּׁמָשׁוֹת,” – שעה זו נחשבת ביהדות כשעת רצון. הדמות אליה פונה המוען היא הדמות האלוקית. הדובר מחפש בה הגנה וחסות. הדמות הנמענת לא מגיבה, כיון שאין היא דמות אנושית.
• “קן תפילותי הנידחות” – כל התפילות שלו מגיעות למקום כלשהו. התפילה היא בהחלט רומזת למשמעות אמונית-דתית.

דיון:

• מה דעתכם על האמירה הזו של הדובר?
• האם אתם  מזדהים עם טענת השיר?
• האם תוכלו לכתוב שיר שמתכתב עם תפיסה זו מנקודת המבט שלכם?

• אמדרש גלויה
• במכתב תגובה לביאליק
• גלחנים והשוואה ביניהם

נתנו תרגיל מקדים לתלמידים בו הם נדרשו לקרוא רקע היסטורי על ביאליק ותקופתו. לאחר מכן פתחנו את השיעור בתרגיל פרשנות, המציע כי לארוע אחד יכולות להיות כמה משמעויות ופרשנויות, וכן גם בשירו של ביאליק- מלבד הפרשנות האישית ישנה גם פרשנות לאומית, המיצגת את השאיפה של בני דורו של ביאליק שעזבו את בית המדרש לשוב ולהתכנס תחת כנפי השכינה. משם המשכנו למקורות שונים שיש להם חפיפה עם השיר, וראינו רמזים שונים לכך שזהו מעין שיר תפילה הפונה לשכינה. סיימנו בתגובה ועיבוד של השיר דרך התבוננות בגלויה / כתיבת מכתב/ השוואה בין לחנים שונים של השיר.