ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
נחלק לתלמידים פלסטלינה ונבקש מהם ליצור משהו שמבטא אהבה – זה יכול להיות בצורת סמל, דימוי או כל צורה שתעלה בדעתם. בשלב זה כל אחד יציג ויסביר את יצירתו. מן הסתם יהיו ציורים רבים, סמלים ודימויים שונים זה מזה.
נחלק את מילות השיר “הכניסיני תחת כנפך” של ביאליק”, ונשמיע את הלחן של אריק איינשטיין (הוא ידוע ופחות רגשי ולכן טוב להתחלת הדיון)
כאשר הם יביאו ציטוטים מן השיר אפשר יהיה להזכיר גם כמה אמצעים אומנותיים המדגישים את הרגשתו הקשה של המשורר כגון:
נשאל-
הבית הראשון של הכניסני תחת כנפך ביאליק כאמור פונה אל דמות נשית הבאה לידי ביטוי במטאפורה של הציפור בעלת הכנף שבכוחה לגונן עליו. בשלב זה לא ידוע זהותה של הדמות הנשית והיא יכולה להיות אם (ואז הבקשה לחסות תחת כנפה יכולה להתפרש כבקשה לחזור אל ימי הילדות התמימים והמוגנים), אהובה (על כך מרמז השימוש ב”אחות” שיכול להתקשר לשיר השירים) וכן ייתכן כי זוהי השכינה (ההשגחה האלוהית) שהיא מושא לפניות רבות בשיריו של ביאליק. הסיטואציה המתעצבת היא סיטואציה של מצוקה ואף יאוש מהם מבקש ביאליק מפלט ונחמה.
אפשר לבחון את אפשרויות הפירוש לזהות הנמענת בשיר גם דרך הארמזים המופיעים בו:
ציפיותיו של הדובר מהנמענת:
הדובר בשיר פונה אל דמות נשית ומתוודה בפניה וידוי אינטימי. הדובר פונה אליה ומבקש בקשת חסות – “הכניסיני תחת כנפך”. הבית הראשון והבית האחרון מהווים את מסגרת השיר. בבית הראשון פונה הדובר אל הנמענת ומבקש להתכנס תחת כנפה. בהמשך יתוודה הדובר בפניה של הנמענת, ובסוף השיר יחזור ויפציר בה לקבל אותו שוב תחת חסותה. השאלה המתבקשת היא:
בעייתו של הדובר מתגלה בבקשותיו: תפילותיו לא התקבלו, הוא חש מגורש, אובד, תועה, בודד, והוא פונה אליה בתקווה שתקבלו.
המבנה המעגלי ומשמעותו:
לשיר יש מבנה מעגלי – בתים א’ וה’ חוזרים על עצמם וסוגרים את השיר בצורה מעגלית. הבית הראשון והבית האחרון בשיר זהים. זהות זו יוצרת מבנה מעגלי, שמשמעותו תחושה של אין מוצא. הדובר, אחרי כל המהֲלך שמתואר בשיר, מגיע לנקודת הבראשית. אין לבעייתו ולייסוריו פתרון, ולכן המוצא היחיד הוא בנכונות של הנמענת לאפשר לו להיכנס תחת כנפיה ולהיות מחסה לתפילותיו הנידחות.
מבט אחר על המבנה המעגלי יכול להתפרש כמהלך הגיוני: בבית הראשון מבקש הדובר חסות מהנמענת. בקשה זו, נואשת ככל שתהיה, נשמעת מעט חידתית, והרמז למצוקתו בבית זה הוא במילים “מקלט ראשי” ו”קן תפילותיי הנידחות”, שמשאירות את הנמענת וגם את הקורא עם אינפורמציה חסרה. במהלך השיר מתבררים הסיבה וההיגיון לבקשה הזאת – הוידוי בביתים ב’ ו-ג’, וכן הגורמים שהביאו אותו לייאוש (בית ד’). כעת, בסוף השיר, מבינים גם הנמענת וגם הקורא מה עומד מאחורי הבקשה הזאת. הבית האחרון, על פי פירוש זה, הוא תוצאה טבעית ומתבקשת מכל מהלך השיר. ובקריאה שנייה אנחנו מבינים יותר לעומק את הבקשה בבית הראשון.
לסיום נשמיע את הלחן ששרה ריטה. נבקש מהתלמידים לעצום עיניים ולהאזין היטב לשיר. ואז נשאל:
פתחנו ביצירת דימוי בפלסטלינה לאהבה, וראינו את נקודות המבט השונות שיש לתלמידים על אהבה. לאחר מכן קראנו את השיר ‘הכניסני תחת כנפך’ של ביאליק והאזנו לביצוע של השיר ע”י אריק אינשטיין, משם המשכנו להעמקה בשיר- ניסינו להבין מי היא הנמענת של דובר השיר? מהן ציפיותיו ממנה? ומה משמעות המבנה המעגלי של השיר? סיימנו בהאזנה לביצוע השיר ע”י ריטה, וערכנו השוואה בין שני הביצועים ששמענו.
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא