נשתף את התלמידים שבשיעור זה נלמד על שלוש תפילות חשובות ונספר את סיפורן.

תפילת משה רבינו על אחותו המצורעת: ” אל נא רפא נא לה”:

ספר במדבר פרק י”ב:
וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה, עַל-אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח: כִּי-אִשָּׁה כֻשִׁית, לָקָח. ב וַיֹּאמְרוּ, הֲרַק אַךְ-בְּמֹשֶׁה דִּבֶּר ה’–הֲלֹא, גַּם-בָּנוּ דִבֵּר; וַיִּשְׁמַע, ה’. ג וְהָאִישׁ מֹשֶׁה, עָנָו מְאֹד–מִכֹּל, הָאָדָם, אֲשֶׁר, עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה. ד וַיֹּאמֶר ה’ פִּתְאֹם, אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן וְאֶל-מִרְיָם, צְאוּ שְׁלָשְׁתְּכֶם, אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד; וַיֵּצְאוּ, שְׁלָשְׁתָּם. ה וַיֵּרֶד ה’ בְּעַמּוּד עָנָן, וַיַּעֲמֹד פֶּתַח הָאֹהֶל; וַיִּקְרָא אַהֲרֹן וּמִרְיָם, וַיֵּצְאוּ שְׁנֵיהֶם. ו וַיֹּאמֶר, שִׁמְעוּ-נָא דְבָרָי; אִם-יִהְיֶה, נְבִיאֲכֶם–ה’ בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע, בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר-בּוֹ. ז לֹא-כֵן, עַבְדִּי מֹשֶׁה: בְּכָל-בֵּיתִי, נֶאֱמָן הוּא. ח פֶּה אֶל-פֶּה אֲדַבֶּר-בּוֹ, וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידֹת, וּתְמֻנַת ה’, יַבִּיט; וּמַדּוּעַ לֹא יְרֵאתֶם, לְדַבֵּר בְּעַבְדִּי בְמֹשֶׁה. ט וַיִּחַר-אַף ה’ בָּם, וַיֵּלַךְ. י וְהֶעָנָן, סָר מֵעַל הָאֹהֶל, וְהִנֵּה מִרְיָם, מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג; וַיִּפֶן אַהֲרֹן אֶל-מִרְיָם, וְהִנֵּה מְצֹרָעַת. יא וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן, אֶל-מֹשֶׁה: בִּי אֲדֹנִי–אַל-נָא תָשֵׁת עָלֵינוּ חַטָּאת, אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָאנוּ. יב אַל-נָא תְהִי, כַּמֵּת, אֲשֶׁר בְּצֵאתוֹ מֵרֶחֶם אִמּוֹ, וַיֵּאָכֵל חֲצִי בְשָׂרוֹ. יג וַיִּצְעַק מֹשֶׁה, אֶל-ה’ לֵאמֹר: אֵל, נָא רְפָא נָא לָהּ.
יד וַיֹּאמֶר ה’ אֶל-מֹשֶׁה, וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק בְּפָנֶיהָ–הֲלֹא תִכָּלֵם, שִׁבְעַת יָמִים; תִּסָּגֵר שִׁבְעַת יָמִים, מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, וְאַחַר, תֵּאָסֵף. טו וַתִּסָּגֵר מִרְיָם מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, שִׁבְעַת יָמִים; וְהָעָם לֹא נָסַע, עַד-הֵאָסֵף מִרְיָם. טז וְאַחַר נָסְעוּ הָעָם, מֵחֲצֵרוֹת; וַיַּחֲנוּ, בְּמִדְבַּר פָּארָן.

• מהם שמות שלושת האחים עליהם מסופר במקור?
• מיהו הצעיר מבין האחים? מי הבכור?
• מדוע משה נושא תפילה?
• מהו אורכה של תפילת משה?
• מה קרה בעקבות תפילתו של משה?
• חשבו, האם כאשר אחד מקרוביכם חולה, אתם מאריכים בתפילה או מקצרים? (כל תשובה היא ראויה, אין תשובה שנחשבת ‘טובה’ יותר)

נסביר: תפילתו של משה, קצרה מאוד ותקיפה.

מסופר במדרש (אבות דרבי נתן): “באותה שעה עג משה עוגה קטנה ועמד בתוכה וביקש רחמים עליה ואמר: איני זז מכאן עד שתרפא מרים אחותי, שנאמר: אל נא רפא נא לה.”

חז”ל אמרו שמי שקרובו חולה, אין צורך להזכיר שמו אלא לומר תפילתו של משה רבינו ” אל נא רפא נא לה”.

בשלב זה, ניתן להתפלל את תפילת משה רבינו:
נבקש מכל אחד מהתלמידים לחשוב על מישהו מקרוביו שזקוק לרפואה ונסביר שהתפילות הבאות ייאמרו לרפואתם. הכיתה עומדת בצורת מעגל ומדקלמת ביחד עם המורה את מילותיו של משה רבינו. ניתן לבקש מן הכיתה לומר את התפילה באופנים שונים: זעקה, לחישה, באיטיות, במהירות. ניתן גם לבקש מכל תלמיד לומר לבדו, האחד אחרי השני, כך התפילה נשמעת ברצף מספר פעמים, ועוד.

תפילת יעקב:

” קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים ….הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו כִּי-יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ “.

נספר את הסיפור בצורה הנוחה לנו ומותאמת לכיתה. לאחר הסיפור, נשאל מספר שאלות שברובן בוחנות את הבנת הנשמע.

בראשית פרק ל”ב פסוקים ד’-יג’:
וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו אֶל-עֵשָׂו אָחִיו אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם. וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר כֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי לְעֵשָׂו כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב עִם-לָבָן גַּרְתִּי וָאֵחַר עַד-עָתָּה. וַיְהִי-לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה וָאֶשְׁלְחָה לְהַגִּיד לַאדֹנִי לִמְצֹא-חֵן בְּעֵינֶיךָ. וַיָּשֻׁבוּ הַמַּלְאָכִים אֶל-יַעֲקֹב לֵאמֹר בָּאנוּ אֶל-אָחִיךָ אֶל-עֵשָׂו וְגַם הֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ וְאַרְבַּע-מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ. וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ וַיַּחַץ אֶת-הָעָם אֲשֶׁר-אִתּוֹ וְאֶת-הַצֹּאן וְאֶת-הַבָּקָר וְהַגְּמַלִּים לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת. וַיֹּאמֶר אִם-יָבוֹא עֵשָׂו אֶל-הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה. וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֱלֹהֵי אָבִי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי אָבִי יִצְחָק ה’ הָאֹמֵר אֵלַי שׁוּב לְאַרְצְךָ וּלְמוֹלַדְתְּךָ וְאֵיטִיבָה עִמָּךְ. קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל-הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת-עַבְדֶּךָ כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת-הַיַּרְדֵּן הַזֶּה וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת. הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו כִּי-יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ פֶּן-יָבוֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל-בָּנִים. י וְאַתָּה אָמַרְתָּ הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ וְשַׂמְתִּי אֶת-זַרְעֲךָ כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא-יִסָּפֵר מֵרֹב.

נסביר את הרקע לתפילת יעקב:
האחים, יעקב ועשיו, לא התראו שנים רבות. זאת מאחר ויעקב נטל במרמה מעשיו את ברכת אביהם יצחק באמצעות תחפושת. בעצת אמו נמלט מאחיו הכועס.

לאחר שנים בהם גר יעקב בחרן, הקים משפחה וצבר נכסים, ה’ מורה לו לשוב לארץ ישראל. יעקב מאוד חושש מהמפגש המחודש, הוא אינו יודע אם פניו של אחיו לשלום או למלחמה.

נשאל,

• מהו פירוש המשפט: “ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה”. במה מעדכן יעקב את אחיו?
• מהי משמעות דברי המלאכים על כך שעשיו “הולך לקראתך וארבע מאות איש עמו”? האם לדעתכם פניו של עשיו למלחמה או לשלום?
• כיצד מסביר יעקב את מעשה חציית כל משפחתו לשני מחנות?
• יעקב מתאר מה היה מצבו בעת שנמלט מאחיו, ומה מצבו כעת. מה השתנה מאז שברח ועד עתה?
• כיצד יעקב מרגיש לדעתכם?
• על מה מתפלל יעקב?

נכתוב על הלוח את מילות השיר “קטונתי”. המילים לקוחות מספר בראשית פרק ל”ב פסוק י’א-י’ב, והלחן מאת יונתן רזאל. בשלב זה הכיתה תשיר את השיר.

קטנתי/ יונתן רזאל

קטנתי מכל החסדים
ומכל האמת
אשר עשית את עבדך

כי במקלי עברתי את הירדן
עתה הייתי לשני מחנות

הצילני נא
הצילני נא
הצילני נא

כי חסדך גדול עלי
והצלת נפשי משאול תחתיה

נשאל,
• מה הרגשתם כששרתם את השיר?
• האם ניתן היה לחוש באימה שבה שרוי יעקב אבינו?

תפילת חנה:

חנה, אם שמואל הנביא ” וחנה היא מדברת אל ליבה שפתיה נעות וקולה לא יישמע. .. וייחשביה עלי (הכהן) לשיכורה”.

גם כאן, נספר את הסיפור בצורה המותאמת לכיתה ולאחר מכן נשאל מספר שאלות.

שמואל א פרק א:
וּלְחַנָּה אֵין יְלָדִים…. ה. וַה’ סָגַר רַחְמָהּ… ט וַתָּקָם חַנָּה, אַחֲרֵי אָכְלָה בְשִׁלֹה וְאַחֲרֵי שָׁתֹה; וְעֵלִי הַכֹּהֵן, יֹשֵׁב עַל-הַכִּסֵּא, עַל-מְזוּזַת, הֵיכַל ה’. יוְהִיא, מָרַת נָפֶשׁ; וַתִּתְפַּלֵּל עַל-ה’, וּבָכֹה תִבְכֶּה. יא וַתִּדֹּר נֶדֶר וַתֹּאמַר, ה’ צְבָאוֹת אִם-רָאֹה תִרְאֶה בָּעֳנִי אֲמָתֶךָ וּזְכַרְתַּנִי וְלֹא-תִשְׁכַּח אֶת-אֲמָתֶךָ, וְנָתַתָּה לַאֲמָתְךָ, זֶרַע אֲנָשִׁים–וּנְתַתִּיו לַה’ כָּל-יְמֵי חַיָּיו, וּמוֹרָה לֹא-יַעֲלֶה עַל-רֹאשׁוֹ. יב וְהָיָה כִּי הִרְבְּתָה, לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי ה’; וְעֵלִי, שֹׁמֵר אֶת-פִּיהָ. יג וְחַנָּה, הִיא מְדַבֶּרֶת עַל-לִבָּהּ–רַק שְׂפָתֶיהָ נָּעוֹת, וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ; וַיַּחְשְׁבֶהָ עֵלִי, לְשִׁכֹּרָה. יד וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ עֵלִי, עַד-מָתַי תִּשְׁתַּכָּרִין; הָסִירִי אֶת-יֵינֵךְ, מֵעָלָיִךְ. טו וַתַּעַן חַנָּה וַתֹּאמֶר, לֹא אֲדֹנִי, אִשָּׁה קְשַׁת-רוּחַ אָנֹכִי, וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא שָׁתִיתִי; וָאֶשְׁפֹּךְ אֶת-נַפְשִׁי, לִפְנֵי ה’. טז אַל-תִּתֵּן, אֶת-אֲמָתְךָ, לִפְנֵי, בַּת-בְּלִיָּעַל: כִּי-מֵרֹב שִׂיחִי וְכַעְסִי, דִּבַּרְתִּי עַד-הֵנָּה. יז וַיַּעַן עֵלִי וַיֹּאמֶר, לְכִי לְשָׁלוֹם; וֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, יִתֵּן אֶת-שֵׁלָתֵךְ, אֲשֶׁר שָׁאַלְתְּ, מֵעִמּוֹ. יח וַתֹּאמֶר, תִּמְצָא שִׁפְחָתְךָ חֵן בְּעֵינֶיךָ; וַתֵּלֶךְ הָאִשָּׁה לְדַרְכָּהּ וַתֹּאכַל, וּפָנֶיהָ לֹא-הָיוּ-לָהּ עוֹד. יט וַיַּשְׁכִּמוּ בַבֹּקֶר, וַיִּשְׁתַּחֲווּ לִפְנֵי ה’, וַיָּשֻׁבוּ וַיָּבֹאוּ אֶל-בֵּיתָם, הָרָמָתָה; וַיֵּדַע אֶלְקָנָה אֶת-חַנָּה אִשְׁתּוֹ, וַיִּזְכְּרֶהָ ה’. כ וַיְהִי לִתְקֻפוֹת הַיָּמִים, וַתַּהַר חַנָּה וַתֵּלֶד בֵּן; וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ שְׁמוּאֵל, כִּי מֵה’ שְׁאִלְתִּיו

נשאל,

• מה היה הנושא עליו חנה “הרבתה להתפלל לפני ה'”?
•  איך מתוארת תפילתה של חנה?
•  מדוע היא נדמתה לעלי הכהן כשיכורה?
•  מהי כוונת המילים “ויזכרה ה'”?

המדרש מספר שחנה חיכתה לילד 19 שנה. במהלך הזמן הזה היה אלקנה בעלה נשוי לאשה נוספת, כפי שהיה נהוג באותה העת. בימינו נישואין לשתי נשים הוא דבר אסור על פי החוק אך כך נהגו בימי קדם (לדוגמא: יעקב היה נשוי לארבע נשים, דוד המלך נשא 18 נשים. שלמה בנו היה נשוי לאלף נשים וכו’). האישה הנוספת בבית חנה ואלקנה נקראה פנינה וילדה צאצאים, הדבר הוסיף לצער של חנה.

בכיתה נלמדו שלוש תפילות, נסכם בקצרה את הנלמד בכיתה. ישנן תפילות רבות שהתפללו אבות ואמהות האומה, לימדו אותנו מה כוחה של תפילה וכיצד יש להתפלל. לתלמידים תינתן רשימה של מתפללים מן התרבות שלנו שהתפללו תפילה מפורסמת. עליהם לבחור דמות אחת וללמוד אודותיה. אפשר לבחור דמות מתוך השלוש בהן עסקנו בשיעור ואפשר לבחור תפילה אחרת מן המקורות שלא הוזכרה בשיעור. ניתן להציג את תוצרי התלמידים במסיבת הסידור.