אפשר ללמוד על המצב החברתי וכו’ דרך הקשרים הלכתיים – אפשר להקריא או להקרין כמה שאלות מהאתרי שו”תים באינטרנט ולשאול אם מישהו היה קורא את זה אחרי שנים רבות, מה הוא היה לומד על היהדות בתקופה שלנו? על החברה שבה אנו חיים? (מצורפת מצגת עם שאלות לדוגמא אבל אפשר לבחור אחרים)

לדוגמא (השאלות במצגת)

מיקרוגל בעבודה: טכנולוגיה; עבודה בחברה מגוונת; חברה עשירה עם יכולת לספק כלים; רצון לתפקד בחברה מגוונת

לימודי יהדות באוניברסיטה: מחקר; הערכה להשכלה; קשר בין עולם ביהמ”ד לעולם המחקר; מצד שני לא מובן מאליו – עצם זה ששואלים (וכמובן אחרים היו עונים אחרת)

יחס לחילונים: קרבה + תוכחה – פער אבל רצון לגשר

אשכנזים וספרדים בפסח: ברור שיש נישואין בין עדתיים, הנחות לגבי גברים ונשים, השימוש במילה “אישי”, …

בית קפה בשבת: כל מה שיש בין השורות על המדינה. התייחסות לסיטואציות של  נהיגה – מלמד על הרגלים; מודעות לשמירת שבת גם אם לא מנדים לגמרי…

על מנת להבין את השיעור, יש להקדים רקע הלכתי למושגים:

א. דמאי

ב. טומאה וטהרה – חגיגה

ג. עם הארץ (להבהיר שהוא יהודי, להסביר על מה הוא מקפיד ועל מה לא..)

בתחילת השיעור נקרא יחד, בלי להתעכב, את האגדה שתהיה מרכז השיעור:

 ויקרא רבה, פרשה ט, ג

מעשה בר’ ינאי שהיה מהלך בדרך וראה אדם אחד שהיה משופע [=לשון שפע. לבוש בגדים יקרים] ביותר.
אמר לו [ר’ ינאי]: ישגיח, רבי, להתקבל אצלנו?
אמר לו: הן.
הכניסו לביתו, האכילהו והשקהו. בדקו במקרא ולא מצאו, במשנה ולא מצאו.
אמר לו: טֹל וברך.
אמר לו: יברך ינאי בביתו.
אמר לו ר’ ינאי: יכול אתה לומר מה שאני אומר לך?
אמר לו: הן.
אמר לו: אמֹר: אכל כלב פתו של ינאי.
עמד האורח ותפסו לר’ ינאי ואמר לו: ירושתי אצלך ואתה מונעה ממני.
אמר לו: מהי ירושתך אצלי?
אמר לו: פעם אחת עברתי לפני בית ספר ושמעתי קול תינוקות שאומרים: “תורה צווה לנו משה מורשה קהלת יעקב” (דברים לד, ג)– מורשה קהילת ינאי, לא נאמר כאן, אלא “קהלת יעקב”.

אמר לו: למה זכית לאכול על שלחני?
אמר לו: מימי לא שמעתי דבר רע והחזרתי לבעליו, ולא ראיתי שניים מריבים זה עם זה ולא עשיתי שלום ביניהם.
אמר לו ר’ ינאי: כל כך דרך ארץ אצלך וקראתיך כלב!

קרא עליה: ” וְשָׂם דֶּרֶךְ אַרְאֶנּוּ בְּיֵשַׁע אֱ-לֹהִים ” (תהילים נ, כג) – דשיים אורחיה סגי שוי. [דרכך שווה לי הרבה].

דאמר ר’ ישמעאל בר רב נחמן: עשרים וששה דורות קדמה דרך ארץ את התורה, הוא שכתוב “לשמור את דרך עץ החיים” (בראשית ג, כד), “דרך” – זו דרך ארץ, ואחר כך “עץ החיים” זו תורה.

• מי הדמות הטובה בסיפור?
• מי הדמות הרעה בסיפור?
• למה רבי ינאי מתנהג כמו שהוא מתנהג?

נלמד בחברותות את המקורות ההלכתיים (ראו דף עבודה):

1. מסכת דמאי, פרק ב משנה ב

המקבל עליו להיות נאמן – מעשר את שהוא אוכל, ואת שהוא מוכר, ואת שהוא לוקח, ואינו מתארח אצל עם הארץ.
ר’ יהודה אומר: אף המתארח אצל עם הארץ נאמן.
אמרו לו: על עצמו אינו נאמן, כיצד יהא נאמן על של אחרים?!

2. מסכת דמאי פרק ז משניות א-ב

א. המזמין את חבירו שיאכל אצלו, והוא אינו מאמינו על המעשרות, אומר מערב שבת: “מה שאני עתיד להפריש מחר – הרי הוא מעשר, ושאר מעשר סמוך לו. זה שעשיתי מעשר עשוי תרומת מעשר עליו, ומעשר שני בצפונו או בדרומו ומחולל על המעות”:

ב. מזגו לו את הכוס, אומר: “מה שאני עתיד לשייר בשולי הכוס הרי הוא מעשר, ושאר מעשר סמוך לו, זה שעשיתי מעשר עשוי תרומת מעשר עליו, ומעשר שני בפיו ומחולל על המעות”:

3. משנה חגיגה פרק ב משנה ז

בגדי עם הארץ – מדרס לפרושין,
בגדי פרושין – מדרס לאוכלי תרומה,
בגדי אוכלי תרומה – מדרס לקודש,

 בגדי קודש – מדרס לחטאת…

4. תלמוד בבלי פסחים, מט עמוד ב

תנו רבנן: לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת תלמיד חכם. לא מצא בת תלמיד חכם – ישא בת גדולי הדור. לא מצא בת גדולי הדור – ישא בת ראשי כנסיות, לא מצא בת ראשי כנסיות – ישא בת גבאי צדקה. לא מצא בת גבאי צדקה – ישא בת מלמדי תינוקות. ולא ישא בת עמי הארץ, מפני שהן שקץ, ונשותיהן שרץ, ועל בנותיהן הוא אומר ארור שכב עם כל בהמה…

תניא, אמר רבי עקיבא: כשהייתי עם הארץ אמרתי: מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור. אמרו לו תלמידיו: רבי, אמור ככלב! – אמר להן: זה – נושך ושובר עצם, וזה – נושך ואינו שובר עצם.

5. מסכת אבות פרק ב משנה ה

הוא [הלל] היה אומר: אין בור ירא חטא, ולא עם הארץ חסיד, ולא הביישן למד, ולא הקפדן מלמד, ולא כל המרבה בסחורה מחכים, ובמקום שאין אנשים השתדל להיות איש.

6. מסכת אבות פרק ה משנה י

ארבע מדות באדם:
האומר שלי שלי, ושלך שלך – זו מדה בינונית, ויש אומרים זו מדת סדום.  שלי שלך, ושלך שלי – עם הארץ. שלי שלך, ושלך שלך – חסיד. שלי שלי, ושלך שלי – רשע:

נחזור לאגדה על רבי ינאי מתחילת השיעור, והפעם נלמד אותה לאט:

 ויקרא רבה, פרשה ט, ג

מעשה בר’ ינאי שהיה מהלך בדרך וראה אדם אחד שהיה משופע [=לשון שפע. לבוש בגדים יקרים] ביותר.
אמר לו [ר’ ינאי]: ישגיח, רבי, להתקבל אצלנו?
אמר לו: הן.
הכניסו לביתו, האכילהו והשקהו. בדקו במקרא ולא מצאו, במשנה ולא מצאו.
אמר לו: טֹל וברך.
אמר לו: יברך ינאי בביתו.
אמר לו ר’ ינאי: יכול אתה לומר מה שאני אומר לך?
אמר לו: הן.
אמר לו: אמֹר: אכל כלב פתו של ינאי.

• עצרו רגע: מדוע ר’ ינאי אומר לאורח שלו לומר דבר כזה?! חשבו הן על המקורות שלמדנו, והן על המידע שניתן בתוך הסיפור

עמד האורח ותפסו לר’ ינאי ואמר לו: ירושתי אצלך ואתה מונעה ממני.
אמר לו: מהי ירושתך אצלי?
אמר לו: פעם אחת עברתי לפני בית ספר ושמעתי קול תינוקות שאומרים: “תורה צווה לנו משה מורשה קהלת יעקב” (דברים לד, ג)– מורשה קהילת ינאי, לא נאמר כאן, אלא “קהלת יעקב”.

• מה מנסה האורח לרמוז או לומר בדרשה זו (“מורשת יעקב” ולא “מורשת ינאי”)?

אמר לו: למה זכית לאכול על שלחני?
אמר לו: מימי לא שמעתי דבר רע והחזרתי לבעליו, ולא ראיתי שניים מריבים זה עם זה ולא עשיתי שלום ביניהם.
אמר לו ר’ ינאי: כל כך דרך ארץ אצלך וקראתיך כלב!

קרא עליה: ” וְשָׂם דֶּרֶךְ אַרְאֶנּוּ בְּיֵשַׁע אֱ-לֹהִים ” (תהילים נ, כג) – דשיים אורחיה סגי שוי. [דרכך שווה לי הרבה].

דאמר ר’ ישמעאל בר רב נחמן: עשרים וששה דורות קדמה דרך ארץ את התורה, הוא שכתוב “לשמור את דרך עץ החיים” (בראשית ג, כד), “דרך” – זו דרך ארץ, ואחר כך “עץ החיים” זו תורה.

שימו לב – הסיפור מסתיים בשתי דרשות. באחת ר’ ינאי דורש ואומר שדרכו של אותו אורח ‘שווה לו’ הרבה; לאחר מכן המדרש מצטט דרשה אחרת ומפורסמת – על דרך ארץ שקדמה לתורה.

• מדוע הדרשה השניה שייכת לכאן?
• מה עולה מסיפור זה לגבי היחס לעם הארץ?
• האם אפשר להבין את היחס הראשון של ר’ ינאי לאורח? מה גרם לו לשנות את עמדתו?

• מה מחדש לנו סיפור זה, על רקע ההכרות עם התקופה והחברה?

בשיעור זה עסקנו במושג עמי הארץ, והיחס של חז”ל אליהם במקורות אגדה והלכה.

מיומנויות שנרכשו בשיעור זה:

• לימוד בחברותות
• עיון בקורתי באגדה מוכרת
• ניתוח היסטורי מתוך מקורות חוק