נקרא קטע מיומנו של נער המתאר את חווייתו במהלך שנת הלימודים. נבחן את הטקסט מתוך הזדהות שלנו עם תחושותיו ותחושות התלמידים, ככל הנראה ברובם חווים רגשות מעין אלו בתקופת זמן הנ”ל (נוכל להתייחס בע”פ גם לאתגרים ותחושות עומס שעשויים להיות כמו: נסיעות, עזרה בבית וכיוצא בזה).

נשאל:

• האם גם אתם מרגישים כך או דומה למתואר ביומן?

נזמין את התלמידים לספר על חוויותיהם, חשוב לשמר אווירה עניינית.

נשוחח עם התלמידים על כך שלאחר שנה מאומצת הם ככל הנראה מצפים לחופש והפוגה. נשאל מה השאיפה שיקרה בחופש ומדוע הוא כל כך חשוב להם? מתוך המידע שיעלה נתמקד בשיח בצורך לנוח מהלימודים בלבד.

נציין שגם התורה מכירה בצורך לנוח לאחר תקופת זמן של עבודה מאומצת, נפנה למקורות לקרוא ולדון בכך.

נחלק דף מקורות (מצורף לדף המקורות לתלמיד גם דף עם הסברים נוספים למורה).

נקרא ונדון בכל מקור. נבחן בכל אחד מהקטעים: על מי מדובר/ מי מצווה להפסיק את עבודתו ולאחר כמה זמן. נשים לב לבחירת המילים המבטאות את הציווי ומטרות הדרישה, אם מצוינות.
נסכם, נתינת האפשרות לשבות מעבודה מאומצת וממושכת לא החלה במשרד החינוך, אלא מוזכרת כבר בתורה. האל ברא את האדם ועל כן מבין לנפשו ויודע את צרכיו, המקורות מתארים את חשיבות המנוחה כחלק מצרכיי האדם.
הערה: יש לציין כי בעיון במקורות אין רצוננו להשוות בין אופי העבודה המתוארת למטלות התלמידים במהלך השנה (דוגמת עבודת האדמה). אלא, להתייחס לצורך במנוחה לאחר עבודה מאומצת ממושכת כלשהי. למונח מלאכה משמעות רחבה של עשייה מכל סוג שיש בה עמל ומחויבות, לאו דווקא עבודת כפיים

נבקש מהתלמידים לבצע את משימות הסימון שבתחתית דף המקורות.

משימת ההפנמה תהיה מיועדת כעבודת בית לקראת השיעור הבא. במשימה התלמידים יפגשו צדדים נוספים למושג המנוחה והקשר בן עבודה- נופש- נפש.
נבקש מהתלמידים לראיין לפחות שניים מהמכרים שלהם בנוגע לעבודתם ולזמני מנוחתם ממנה.
אחת ממטרות המשימה לבית הינה להציג סדר חברתי של עבודה ומנוחה ממנה (משמשת גם כהכנה להמשך, הרצון להיות בעשייה גם במנוחה, לא בבטלה).

נסכם, למדנו על הצורך הטבעי שקיים אצל כל אדם לנוח לאחר תקופה מאומצת. זיהינו שגם בתורה יש ציווי לכך במצבים שונים, ושצורך זה הוא חלק מסדר המציאות התקין של העמל.
לאחר שדיברנו רבות על חיוניות המנוחה, נבקש מהתלמידים לחשוב מהו מושג החופש בעיניהם. לשם כך נבקש מהם לכתוב מספר מילים תחת הכותרת ‘מה זה חופש בשבילי’