מפגש: קריאה והבנה ראושנית
נקרא את הסיפור ונסביר אותו באופן ראשוני:
תלמוד בבלי תענית דף כ עמוד א – עמוד ב:
מעשה שבא רבי אלעזר ברבי שמעון ממגדל גדור מבית רבו,
והיה רכוב על חמור ומטייל על שפת נהר, ושמח שמחה גדולה,
והיתה דעתו גסה עליו מפני שלמד תורה הרבה.
נזדמן לו אדם אחד שהיה מכוער ביותר.
אמר לו: שלום עליך רבי! ולא החזיר לו.
אמר לו: ריקה, כמה מכוער אותו האיש! שמא כל בני עירך מכוערין כמותך?
אמר לו: איני יודע, אלא לך ואמור לאומן שעשאני כמה מכוער כלי זה שעשית.
כיון שידע בעצמו שחטא ירד מן החמור ונשתטח לפניו, ואמר לו: נעניתי לך, מחול לי!
אמר לו: איני מוחל לך עד שתלך לאומן שעשאני ואמור לו כמה מכוער כלי זה שעשית.
היה מטייל אחריו עד שהגיע לעירו.
יצאו בני עירו לקראתו, והיו אומרים לו: שלום עליך רבי רבי, מורי מורי!
אמר להם: למי אתם קורין רבי רבי?
אמרו לו: לזה שמטייל אחריך.
אמר להם: אם זה רבי, אל ירבו כמותו בישראל.
אמרו לו: מפני מה?
אמר להם: כך וכך עשה לי.
אמרו לו: אף על פי כן, מחול לו, שאדם גדול בתורה הוא.
אמר להם: בשבילכם הריני מוחל לו. ובלבד שלא יהא רגיל לעשות כן.
מיד נכנס רבי אלעזר בן רבי שמעון ודרש: “לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז”.
התבוננות: עבודה בקבוצות + מבנה הסיפור
נחלק את הכיתה לארבע קבוצות, כל קבוצה תעבוד על נושא אחר מתוך הסיפור (הכרטיסיות ודף הלימוד מצורפות להלן) ולאחר מכן נציגה מכל קבוצה תציג בפני הכיתה את תמצית הלימוד.
קבוצה א’: מיקומו הגיאוגרפי של סיפורנו
קבוצה ב’: החמור
קבוצה ג: המפגש
קבוצה ד: הארז והקנה
לאחר מכן נלמד את דף מקורות, ונערוך על הלוח השוואה בין שני חלקי הסיפור על מנת לראות את התבנית החצויה שלו ואת ההיפוך המתרחש במהלכו.
אסיף:
פתחנו בשאלה על מידת הגאווה- כיצד אנו נהיים גאוותנים ומה התכונה הזו מעוררת בנו כאשר אנו נפגשים עימה? המשכנו לקריאת המדרש על רבי אלעזר והמכוער, למדנו בקבוצות מוטיבים שעלו בסיפור, ודנו במשמעות הביטוי “לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז”. בסוף הלימוד בחנו את המבנה המתהפך של העלילה, וחתמנו בשאלה המזמינה את התלמידים להתבוננות עצמית.
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא