ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
הקדמה למורה: בהרבה מובנים העיסוק במצוות עונה וביחסי אישות בין איש לאשה הוא מוקדם ועדיין לא רלוונטי לתלמידות כיתות י”ב. נקודה אחת משמעותית שכדאי לקחת מתוך נושא זה ולהקדיש לה זמן בשיעור, היא היחס אל הגוף שלנו. מחקרים רבים מראים שהיחס של בחורות צעירות אל גופן ובאופן קיצוני עוד יותר, היחס של בחורות דתיות אל גופן, מלווה בלא מעט בעיות. המורכבות הזו מתעצמת בגיל ההתבגרות כאשר הגוף של הבנות משתנה והשינוי מוליד הרבה פעמים מבוכה וכמובן גם היכרות וקבלה מחודשת של הגוף. העבודה על הדימוי העצמי ועל הקשר שלנו עם הגוף נמשכת לאורך כל החיים.
פתיחה:
ניתן לכל אחת דף ועליו כתובה המילה: גוף ונבקש ממנה לכתוב לעצמה באסוציאציות מה המילה הזו מעוררת בתוכה. לאחר שהתלמידות מסיימות, נבקש מתלמידות שמוכנות לומר בקול משהו מתוך הרשימה שכתבו ונכתוב על הלוח את המילים שנאמרו.
נביא איתנו מראה לכיתה – במידה ואפשרי להביא מראה גדולה ולשים אותה בחדר ליד כיתת הלימוד, נכניס את התלמידותבזו אחר זו לחדר עם המראה וניתן לכל אחת כחמש עשרה שניות להביט במראה ולנסות להרגיש מה הדמות הפיזית שניבטת אליה מבעד למראה מעוררת בה: האם היא אוהבת את מה שהיא רואה? האם היא שמחה במה שהיא רואה? האם היתה רוצה לשנות את מה שהיא רואה? וכו’.. במידה ולא אפשרי להביא מראה גדולה, ניתן להביא מראה בגודל של פני אדם ולהעביר בין התלמידות שיושבות במעגל בכיתה.
נבקש מכל אחת מהתלמידות לחשוב על איבר בגוף שלה שהיא אוהבת ועל איבר בגוף שלה שהיא היתה שמחה אילו היה נראה או מתנהג אחרת. נבקש מהתלמידות לכתוב דו שיח בין שני האיברים הללו: מה האיבר האהוב אומר לאיבר האהוב פחות וכן להיפך.. במידה והמשימה מורכבת מידי, אפשר להסתפק במשימה פשוטה יותר: מה את אומרת לכל אחד משני האיברים הללו.
נשאל את התלמידות-
ניתן לדיון להתפתח ולהתגלגל. סביר להניח ששני הקצוות של המנעד ישמעו בכיתה: כדאי לתת מקום של ממש לכל אחד מהקצוות ולבקש מהתלמידות לחדד ולבטא את מה שהן חושבות שעולה מהמסר של העולם היהודי, ההלכתי והתורני אל הגוף שלנו. חשוב לחלק את הדיון לשאלה מה עולם התורה כשלעצמו חושב על הגוף ומה המסרים שהרבה פעמים אנחנו מקבלים בחברה הדתית ביחס אל הגוף.
נלמד את המדרש על הלל ושמאי:
המדרש מתאר שתי קצוות של יחס לעובדה שנולדנו בתוך גוף: בית שמאי שמתייחסים לכך כהכרח מגונה שאין ברירה אלא להתייחס אליו ולתת לו את המקום שהוא תובע, ובית הלל שמתייחסים לכך כברכה המקשרת ומחברת בעוד מימד את האדם אל הקב”ה. דרך המדרש נעמיק בשתי התפיסות המוצעות בו, וננסה לחשוב על הדוגמאות שמביא הלל שכולן לקוחות מתוך חיי היום יום של כל אחד מאיתנו:
נביא לכיתה חומרי יצירה ונבקש מהתלמידות לחשוב כיצד הן מסתכלות על הגוף של עצמן: דרך המשקפיים שמציע הלל במדרש או דרך המשקפיים שמציע שמאי במדרש. לאחר שהתלמידות מנסות לחשוב מעט על שאלה זו, נבקש מהן ליצור את שני זוגות המשקפיים הללו: מה המבט שנשקף מכל אחד מהן? מה המסגרת דרכה העיניים רואות את העולם בכל אחד מהם?
על מנת לפתוח עוד את הנושא אנחנו מציעים לסיים את השיעור בתרגיל תנועה. במידה ובבי”ס קיימת מורה לתנועה או דמות אחרת שיכולה להפעיל את הסדנא הקצרה – כדאי להיעזר בה. ניקח את התלמידות לחדר חשוך ונשים מוזיקת רקע. נבקש מהן לנוע עם הגוף של עצמן באופן חופשי. ולנסות להרגיש מה הן חוות ומרגישות. כדאי בסוף התרגיל להציע לכתוב לעצמן מחשבות והרגשות שיתעוררו אצלן במהלך התרגיל.
פתחנו בתרגילים שונים המזמינים אותנו להתבוננות על היחס שלנו אל הגוף, המשכנו לדיון סביב השאלה מהו יחסה של היהדות אל הגוף? וניסנו ליצור אבחנה בין היחס של עולם התורה לסוגיו השונים, לבין היחס של החברה הדתית לגוף. לאחר מכן פנינו ללמוד את המדרש על הלל ושמאי וכיצד כל אחד מהם מייצג התייחסות שונה לגוף- כהכרח או כברכה. סיימנו ביצירה או בתרגיל תנועה המזמינים את התלמידות לעבודה עם הגוף.
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא