נבקש מהתלמידים להסתדר בשורה על פי סדר ימי ההולדת העבריים שלהם כאשר הראשון הוא הילד שנולד בסמוך לא’ תשרי והאחרון בשורה נולד בסוף אלול.

• מי נולד בה’ באייר? (מדינת ישראל),
• מי נולד בז’ אדר? (משה רבנו),
• ומה נולד בא’ תשרי? ( העולם נברא בא’ תשרי).

נתבונן בתאריך העברי המצוין ביומנים, נסביר את משמעות ספירת השנים: לדוגמא: התשע”ז- בגימטרייה ה’ אלפים, ת”ש מאות, ע”ז שנים. (5777 שנים) מה לוח השנה העברי מונה? (את השנים שחלפו מיום בריאת העולם). נחשב ביחד לפני כמה שנים העולם נברא. התשע”ו למשל הוא  5776 שנים לבריאת העולם.

נקרא את הפיוט: “היום הרת עולם”, ונאזין לו בביצועו של מרדכי בן דוד. כמובן שגם אפשר ומומלץ לבקש מהתלמידים לשתף את הכיתה במנגינות שהם מכירים לפיוט.

הַיּוֹם הֲרַת עוֹלָם

הַיּוֹם יַעֲמִיד בַּמִּשְׁפָּט כָּל יְצוּרֵי עוֹלָמִים

אִם כְּבָנִים אִם כַּעֲבָדִים

אִם כְּבָנִים רַחֲמֵנוּ כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים

וְאִם כַּעֲבָדִים עֵינֵינוּ לְךָ תְלוּיוֹת

עַד שֶׁתְּחָנֵּנוּ וְתוֹצִיא כָאוֹר מִשְׁפָּטֵנוּ

אָיוֹם קָדוֹשׁ

הפיוט מתאר את ראש השנה כיום בו העולם נולד.

• מה משמעות ‘יום הולדת לעולם’?
• מה המשמעות של ‘יום הולדת לעולם’?
• מה ‘יום ההולדת של הבריאה’ אומר לנו?

יום הולדת הוא יום חג ושמחה ומצד שני גם יום של חשבון נפש: האם התקדמתי? האם נהגתי כשורה? בכל יום הולדת העולם גדל קצת, העולם מתקדם עוד צעד.

נספר לתלמידים שהפיוט נסמך על דברי המשנה:

“בארבעה פרקים [=תקופות] העולם נידון [=נשפט].

בפסח על התבואה.

בעצרת [=שבועות] על פירות האילן.

בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון [=כעדר כבשים או כחיילים]

שנאמר (תהלים ל”ג) “היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם”.

ובחג [סוכות]  נידונין על המים [=הגשמים]”.

נבקש מהתלמידים לעיין שוב בפיוט ולמצוא ממנו את ההקבלות והרמיזות למדרש.

הפיוט מתאר את ראש השנה כיום בו נידונים כל באי העולם.

• מהו היחס שבין “היום הרת עולם” ל”היום יעמיד במשפט”? (ניגוד? הקבלה? השלמה?)
• בפיוט חוזרים דימויים אימהיים, נסו למצוא אותם. אלו תחושות הדימויים הללו מעוררים בכם?
• אלו רגשות מלווים מי שעומד למשפט? האם זה יום שמח?
• מדוע לדעתכם אנחנו שמחים גם ביום דין זה?

נערוך יחד עם התלמידים טבלה על הלוח, בצד אחד בטבלה יופיעו ביטויים לכך שראש השנה הוא יום שמח ובצד השני יופיעו ביטויים לכך שזהו יום דין.

בראש השנה, על אף השמח שיש לנו ביום זה, איננו אומרים את ההלל.

• מה לדעתכם הסיבה לכך?
• האם השמחה היא קצת אחרת משחה של חג רגיל?

המדרש מסביר: “ספרי חיים ומתים פתוחים לפני, ואתם אומרים שירה?!”. יש בראש השנה מימד של כובד ראש, רצינות ותשובה. המצווה הבולטת בראש השנה היא תקיעת שופר ומטרת השופר היא להזכיר לנו להשתפר- לחזור בתשובה ולהיחתם לחיים טובים. זו גם הסיבה שאנו מברכים זה את זה “כתיבה וחתימה טובה”. ועם זאת, אנחנו לובשים בגדים חגיגיים ואוכלים סעודה משמחת. עם מורכבות זו אנו שמחים מכיוון שאנחנו יודעים שמי שדן אותנו הוא אבא שלנו- שאוהב  אותנו ומרחם עלינו ‘כרחם אב על בנים’.

נאזין לשיר “היום הרת עולם” בביצועו של אודי דוידי,

במהלך שמיעת השיר נזמין את התלמידים לחשוב על השאלות הבאות:

• מה הזמר הוסיף לפיוט?
• מה הוא גרע ממנו?
• מדוע?

לאחר השיר, נחשוב יחד עם התלמידים, מה ההבדל בין הביצוע הקלאסי ל’היום הרת עולם’ ששמענו בתחילת השיעור לבין השיר של אודי דווידי.

נבקש מכל תלמיד לכתוב את התחושות שמלוות אותו לקראת ראש השנה:

• אלו הרגשות מלוות אותו לקראת ראש השנה?
• מה הוא מאחל לעצמו, לבני ביתו ולעולם בכלל.

בעזרת הפיוט “היום הרת עולם” נחשפנו לשני פנים של ראש השנה- האחד הוא ראש השנה כיום דין, ‘היום יעמיד במשפט’. יום שיש בו כובד ראש ולא אומרים בו הלל, יום של תשובה, תקיעת שופר ואיחולי ‘כתיבה וחתימה טובה’. ומאידך זהו יום חגיגי, יום שאנו לובשים בו בגדים חגיגיים ושמחים וזאת מתוך ביטחון שה’ יחוננו וירחם עלינו כרחם אב על בנים.

פתחנו במשחק ימי הולדת וראינו שגם לשנה שלנו יש יום הולדת, ראש השנה. למדנו את הפיוט ‘היום הרת עולם’ וראינו שיום זה מצד אחד חשבון נפש וכובד ראש ומצד שני שמחה וחגיגיות. סיימנו בכתיבת איחול לשנה טובה ומשמעותית.