לב השיעור: איך הבריאה אומרת שירה?
פתיחה: כתיבה - הטבע שר
נכתוב על הלוח בתפזורת שמות של דברים מהטבע, כיד הדמיון:
- אדמה
- עץ
- פרח
- שמש
- ירח
- כוכבים
- ים
- חול
- אבנים
- עלים
- חיות
- שמיים
- עננים
נבקש מכל תלמיד לבחור דבר אחד מהרשימה, ולכתוב על מה אותו דבר היה שר ומודה אילו רק היה יכול.
נזמין את התלמידים לשתף.
מפגש: סיפור - שקט של טבע
נקרא יחד סיפור:
אלון נכנס בסערה הביתה: “אמא, את לא מאמינה מה קרה היום בבית הספר! בגלל שני ילדים!! כולנו הגענו בזמן. איך היא עשתה לנו את זה?!”
“רגע, רגע, אלוני, אני לא מצליחה להבין מה קרה. למה אתה כל כך כועס ונסער.”
אלון ניסה להסביר לאמא מה קרה אבל שוב ושוב שכח להתחיל מהתחלה ואמא לא הצליחה להבין.
אלון חמוד, אתה חייב להירגע כדי שנוכל לדבר. מה דעתך להירגע כמה דקות, לבד, ולחזור אליי לספר מה קרה היום בבית הספר?”
אלון הנהן בראשו. הוא הבין שאמא צודקת. הוא לא הצליח לחשוב מרוב כעס ותסכול. הוא הביט לכל הצדדים וניסה להחליט היכן כדאי לו להיות כדי להירגע ולחשוב,
- אולי יש לכם רעיון בשבילו?
- לאן אתם הייתם הולכים כדי להירגע?
נקשיב לתשובות של הילדים ונחשוב איתם יחד האם יש מכנה משותף בתשובות שלהם. נדבר על הטבע כמקום שאפשר להרגע בו. אפשר להקריא את סוף הסיפור או להשאיר אותו פתוח:
אלון יצא מהבית והתחיל לשוטט ברחוב. הוא ראה שביל קטן וצדדי שהוביל לחורשה ירוקה. אלון הגיע לחורשה, מצא עץ זקן ורחב וישב למרגלותיו. הוא הסתכל אל השמים בין העלים והענפים הצפופים והרגיש כיצד השלווה מתחילה להגיע אליו. הוא נשם נשימות עמוקות ואיטיות והתחיל להיזכר במה שקרה בבית הספר. הוא חשב על כל מה שקרה באותו היום אבל כבר לא היה נסער כמו לפני שעה קלה. הוא פיזם לעצמו שיר שקט שאהב, עצם את עיניו וחייך לעצמו. אחרי כמה דקות נעמד ופסע לאיטו חזרה הביתה.
- מי מכם הרגיש פעם בטיול או סתם בחוץ שהטבע מרגיע אותו?
- למה לדעתכם זה קורה?
התבוננות: דמיון ושיר - שירת העשבים
נזמין את התלמידים לדמיון מודרך בו נתאר טבע, אפשר בליווי מוזיקה.
לחילופין ניתן גם להקרין סרטון טבע (לשיקול דעת המורה: בסרטון המצורף יש קטעים שונים וסוגים שונים של נוף. אפשר לדלג בין הקטעים או להתחיל באמצע הסרטון. מה שחשוב הוא מצד אחד לתת לתלמידים להיכנס לאווירה (לפחות 2 דקות) ומצד שני לא להלאות (עד 5 דקות)).
- מה הרגשתם כשדמיינתם/ ראיתם את הטבע?
- אילו תחושות הטבע יכול לייצר?
התלמידים יספרו ואנחנו נכתוב: שלווה, רוגע, יופי, זמן לחשוב.
- אם היתה אפשרות לצאת עכשיו לטבע, לשדה ירוק, מה הייתם עושים?
- מה כיף לעשות כשנמצאים בחוץ?
יש משהו בטבע שגורם לנו לעצור, להירגע, לחשוב ו…להודות, לשיר, להאמין. לא סתם הרבה מאיתנו רוצים לשחק, לשיר, לרקוד, לשכב על העשב ולגעת בטבע כשאנחנו יוצאים אליו. הוא לרוב מזמן תחושות טובות וחיוביות.
חכמים מספרים שלא רק שהטבע גורם לאדם להרגע ולשיר, גם הבריאה בעצמה: העצים, הפרחים ובעלי החיים שמחים בבריאה ושרים (רק שאנחנו לא שומעים).
בכל שבת אנחנו אומרים את המזמור הבא שמספר איך כל הבריאה משתתפת בחגיגה- חגיגת הודיה ושירה לה’. נקריא את הפסוקים ונדגיש את השמחה והריקוד שיש בהם:
שִׁירוּ לַה’ שִׁיר חָדָשׁ שִׁירוּ לַיקֹוָק כָּל הָאָרֶץ; יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל (גיל) הָאָרֶץ יִרְעַם הַיָּם (ישמיע קול גדול) וּמְלֹאוֹ: יַעֲלֹז ש-די וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ אָז יְרַנְּנוּ כָּל עֲצֵי יָעַר: לִפְנֵי ה’ כִּי בָא כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בֶּאֱמוּנָתוֹ. (תהילים צו).
נחזור לתרגיל שעשינו בתחילת השיעור.
- איך הדברים בטבע שרים?
- מה הם אומרים?
- מה לדעתכם היה אומר העץ?
- מה היתה שרה הצפרדע?
נספר בקצרה שר’ נחמן כתב על שירת הטבע, והמילים שלו ברבות הימים, הפכו לשיר.
נחלק לתלמידים דף עם מילות השירעם מילות השיר ‘שירת העשבים‘ ,נשמיע אותו ונשיר יחד.
הפנמה: יצירה - ציור וניגון
נבקש מהתלמידים להוסיף “שירה” ולצייר אדם מתפלל או שר, לאייר תווים, כלי נגינה, ולצבוע כמובן.
- מתי בשבוע ישנו זמן מיוחד יותר לתפילה ושירה?
- מתי במשך השבוע אנחנו מאיטים, חושבים ושרים?
כמו הטבע והבריאה, המאפשרים להירגע, להאט, לשיר ולהתפלל, כך גם השבת. בשבת עוצרים הכל, מאיטים, מתבוננים, ומקדישים את הזמן לתפילה ולשירה.
לסיום, נכין עם התלמידים כלי נגינה.
מקל הרמוניקה
תוף
חליל
אסיף:
פתחנו בכתיבה על מה היו שרים ומודים דברים שבטבע אילו יכלו. למדנו דרך הסיפור שהטבע הוא מקום מרגיע שמאפשר להאט ולהתחדש ואף נותן תחושות טובות וחיוביות. התבוננו בטבע ושרנו יחד את שירת העשבים וסיימנו עם שיר וניגון ועם הכרה כי גם בשבת יש נקודות דומות למה שהטבע מאפשר.
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא