נפתח ונשאל:

• איזה פרי אהוב עליכם?

נכתוב על הלוח את רשימת הפירות האהובים.

נספר על יעקב שבשעה ארבע אחר הצהרים נוהג לאכול פירות. בקערה שהגישה לו אמו היו 2 סוגי פירות, אגס שהוא הכי אוהב וצימוקים.

נשאל את התלמידים:

• על מה לדעתכם יעקב יברך קודם?

נאמר לתלמידים שגם במצב כזה ובמצבים דומים לו מדריכה אותנו ההלכה כיצד לנהוג (כאן יש לציין בלי להיכנס לפרטים שיש הגיון להלכה בעיסוק בפרטים אלו ואולי נתייחס לכך בהמשך). כדי לדעת כיצד נהג יעקב וכיצד יש לנהוג במצבים דומים נפנה לספר מקור חיים פרק מ”ה עמ’ 92.

נחלק את הפירות לשלושה סוגים:

1. פירות משבעת המינים. (נמנה אותן יחד על הלוח, לא כולל חיטה ושעורה, שאינן פירות)
2. פירות שאינם משבעת המינים ושהם חביבים על האדם במיוחד (כרשימת הפירות שעל הלוח).
3. והסוג השלישי הוא גם פירות שאינם משבעת המינים שהאדם אוכל אך הם לא נחשבים בעיניו לחביבים במיוחד.

לפני קריאת הסעיפים הרלוונטיים ניתן לתלמידים משימה מנחת קריאה: נבקש מהתלמידים תוך כדי קריאת הסעיפים לזהות שלושה מקרים (בכל סעיף מקרה חוץ מסעיף ה’ שמהווה המשך לסעיף ד’) בהם יש לפני האדם פירות משלושת הסוגים שמנינו או מחלקם. נציע לתלמידים לסמן מקרים אלה בטוש זוהר.

נקרא את סעיפים א’, ב’ וד-ה’ בקול רם.

נענה יחד על השאלה ששאלנו על פי הסעיפים:

1. סעיף א’- פירות משבעת המינים ופירות חביבים.
2. סעיף ב’- פירות חביבים שאינם משבעת המינים המינים ופירות שאינם נחשבים לחביבים במיוחד ושגם הם אינם משבעת המינים.
3. סעיף ד- פירות שונים שכולם משבעת המינים, שאחד מהם חביב במיוחד.

נחלק לתלמידים דף עבודה בו מאויירים שלושת המצבים עם פירות שנשתבחה בהן הארץ, התלמידים יזהו אותם. נבדוק ביחד מה ההלכה בכל אחד מהם. (ניתן למלא את הדף יחדתוך כדי לימוד הדברים, יחד לאחר הלימוד, עצמאית בסוף הלימוד או עצמאית לפני הלימוד וסיכום משותף דרך הדף).

נתעכב במקרה השלישי, העוסק בפירות שהם רק משבעת המינים. נבין דרך מקרה זה כיצד קובעים מי מפירות שבעת המינים קודם.

נכתוב על הלוח את הפסוק:

“ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון ארץ זית שמן ודבש” (דברים, ח’, ז-ח)

נדגיש את המילים ארץ ונסביר ע”פ העקרונות שמופיעים בסעיפים ד’-ה’. ניתן בשיתוף התלמידים להגיע לעקרונות ובעיון חוזר בסעיפים הנ”ל.

נדייק בהלכות:

1. הקדימות מתייחסת רק למצב בו בכוונת האדם לאכול מכל הפירות שלפניו.
2. הקדימות מתייחסת רק לברכה ולא לאכילה. זאת אומרת לאחר שהאדם ברך ע”פ ההלכה מעתה יאכל איזה פרי שיחפוץ.
3. בפירות משבעת המינים מדובר רק בפירות עץ ולא בפירות האדמה: חיטה ושעורה.
4. כללי הקדימות נוגעים גם לפירות האדמה בינם לבין עצמם (נברך על החביב יותר. לעניין חיטה ושעורה, שהם פירות אדמה משבעת המינים, יש בהם קדימות רק במקרה שישנו מאכל שברכתו אדמה והוא בעל טעם מענג כמו שלווה).
5. התייחסות להגיון העומד מאחורי ההלכה של פרי חביב קודם, ניתן למצוא בספרו של הרב אליעזר מלמד ב”פניני הלכה”  בכרך העוסק בברכות בפרק א’ פתיחה, חלק ג’ יסוד הברכה (ההיגיון מובא בתמצות  גם במקור חיים בלימוד הלכות ברכות אחרות (ראה בין היתר: פרק מ’ סעיף א’) והוא חוזר על עצמו ויכול להיות ההיגיון שמלווה את לימוד הלכות ברכות על האוכל או חלקן).

נבקש מהתלמידים להתחלק לזוגות. כל אחד יכתוב סיפור קצר, על עצמו או סיפור דמיוני, המציג את אחד המקרים שעסקנו בהם באכילת פירות. את הסיפור נבקש לסיים במשפט- באיזה סדר עליי לברך על הפירות?

ניתן לכתוב על כל שלושת המקרים אולם זה תלוי בזמן ובכוח. לאחר הכתיבה יחליפו התלמידים את הסיפורים ביניהם וכל אחד יכתוב לחברו כיצד עליו לנהוג במקרה זה.

לסיום, נחלק לילדים פרוסות משני סוגי פירות שיבחר ויכין מראש, הילדים יתכבדו לפי רצונם ויברכו ע”פ ההלכה.

למדנו שכשאדם רוצה לאכול כמה פירות ההלכה מכוונת אותו על איזה פרי עליו לברך ראשון. חילקנו את הפירות לשלושה סוגים. אחר כך למדנו על שלושה מקרים שונים בהם מופיעים כמה מסוגי פירות אלה, וראינו מה ההלכה בכל מקרה. במקרה בו מופיעים לנו רק פירות משבעת המינים למדנו שני עקרונות על פיהם קבעו חז”ל מי הקודם והערנו שחיטה ושעורה אינם חלק מהקדימות לעניין פירות.