נקשר לשני השיעורים הקודמים: לאחר שלמדנו על כל מה שפוטר ולא פוטר הלחם, נעסוק כעת בשאלתו השלישית של ניסן – הדמות מהסיפור, והיא:

• מדוע קיבל הלחם מעמד כזה מרכזי?

נזמין תלמידים לשתף בתשובות שמצאו.

נציג שוב את התמונה של האריה.

• מי יכול לשער כיצד תמונת האריה קשורה לנושא (נאמר שרמז לכך יש בשאלתו השלישית והאחרונה של ניסן שזה עתה הזכרנו)?

בהתאם לתשובותיהם נוסיף ונסביר גם אנו, כשם שהאריה הוא מלך החיות כך הלחם הוא מעין מלך כל המאכלים וכדברי הגמרא:ראש לכל האוכלין.

נחלק דף מקורות, שמוכיחים שללחם מעמד מיוחד.

• האם במקורות הכוונה היא רק ללחם?
• מה כולל השם לחם?

נבקש מהתלמידים למרקר את המילה לחם בכל מקור. נסביר כי בכל המקורות כשמדובר על לחם הכוונה לכל מה שהאדם צריך כדי לשבוע ולהתקיים – יוצא שהלחם נבחר להיות שם כולל לכל אותם מאכלים.

• מדוע קיבל הלחם מעמד כזה?

נפגיש את התלמידים עם תשובה שנושאת בחובה רעיון חדש ועמוק ושמובא במקור נוסף קצר של הרב חרל”פ אותו נקרא ונסביר. תקציר התשובה – ע”פ דעה מסוימת עץ הדעת ממנו אכלו האדם וחווה ללא רשות היה חיטה. יוצא שהחטא של נטילת דבר ללא רשות נעשה בחיטה ממנה מפיקים לחם. כתוצאה מהחטא ירדה החיטה ממדרגתה והפכה לצמוח כעשב. אכילת הלחם עם ברכה לפני והיותו פוטר את יתר המאכלים המשביעים שנאכלים איתו באותה סעודה מהווים תיקון לחטא.

נכתוב שאלות על הלוח ונבקש מהתלמידים לענות עליהן במחברת.

• איזה עץ היה עץ הדעת?
• איזה חטא נעשה באותו עץ?
• מה גרם אותו חטא לאותו עץ?
• כיצד אותו חטא מתוקן היום?

נדון במליאה:

• מדוע קיבל הלחם מעמד מרכזי זה של היותו פוטר את יתר המאכלים הנאכלים בסעודה?

נבקש מהתלמידים להביא כסיכום ללימוד ארוך ורציני, מתכון לאפיית לחם מכל סוג שהוא כגון: חלה, לחמנייה, פיתה וכיוצא בזה. ניתן למלא את המשימה מס’ תלמידים ביחד. (את המתכון יש לכתוב על גבי חצי דף של A4) את כל המתכונים נצרף לחוברת קטנה. ניתן לערוך כריכה יפה משולבת בקישוטים ובמשפטים בעלי מסר. את החוברת נצלם ונחלק לכל אחד מן התלמידים.

ניתן גם לשיעור הבא לבקש מכל קבוצת תלמידים לאפות את אחד הסוגים של הלחם

נסכם: במהלך ארוך תוך הכרת מושגים חדשים, למדנו על שני סוגי מאכלים שנפטרים בברכת המוציא. מכאן נפגשנו עם סוג נוסף שמוגש בתוך הסעודה אך אינו נחשב חלק ממנה ולכן מצריך ברכה ראשונה בפני עצמו. עסקנו גם בדינם של שני דברים נוספים שמוגשים בתוך הסעודה: פירות וסוגים שונים של שתייה. בלימוד על פירות ראינו שההלכות מורכבות יותר.

כמו כן, למדנו על דינים נוספים הקשורים לנושא. מתחילת הלימוד ובמהלכו ליוותה אותנו השאלה מדוע קיבל הלחם מעמד כזה. באמצעות עיון במקורות נוספים נוכחנו יותר במעמדו המיוחד.  במענה לשאלה הנ”ל מצאנו שתי תשובות, האחת על דרך הטבע שנוגעת להיבט הגשמי והשנייה עמוקה ורוחנית יותר שמתייחסת להיבט הרוחני.

נסיים בסיפור חוויה אישית אמיתית קטנה עם שאלה למחשבה בסופה. החוויה: מידי ערב שבת בשעה שכל המשפחה יושבת לסעוד את סעודת השבת מוצאת את עצמה חברתי אומרת שוב ושוב לילדיה להקפיד לאכול כזית לחם כדי ששאר המאכלים בסעודה שיאכלו ייפטרו בברכת המוציא. מה שקורה הוא שילדיה מסתפקים בטעימה קטנה וזהו, אחר כך הם פונים ליתר המאכלים.

• כעת לאחר העיסוק הממושך בתפקידו של הלחם בסעודה מכל הבחינות, אם הייתם נוכחים שם איך הייתם מסבירים ומשכנעים את אותם ילדים לאכול את כמות הלחם הדרושה (ולא רק מהסיבה ההלכתית)?

פתחנו עם תמונת האריה והשווינו אותו ללחם, שהוא מלך המאכלים. דרך המקורות למדנו טעמים שונים לחשיבותו של הלחם וסיימנו עם סיפור ושאלה איך נסביר לאחרים כעת את מעמד הלחם. לסיכום הזמנו תלמידים להביא מתכונים טעימים של לחמים שונים.