נקריא משפטים ונבקש מתלמידים שמסכימים, להרים יד. נזמין בכל פעם תלמיד או שניים לנמק את הסכמתם:

1. בעידן הטכנולוגי קשה שלמור על צנעת הפרט, הכל גלוי לכולם.
2. אני לא מעלה הכל לססטוס שלי, זה לא העסק של כולם לדעת עלי הכל ברגע נתון.
3. אני אוהב לשתף את כולם במה שאני מרגיש.
4. כשאני מקבל הרבה לייקים אני מרגיש שאוהבים ומבינים אותי.
5. אני יכול להקריא פוסט שכתבתי גם מול קהל של 600 איש.
6. זה לא העסק שלי מה אחרים עושים ומה דעתם הפוליטית.
7. אם חבר לא משתתף במשהו חברתי אני רוצה לדעת בדיוק את הסיבה.
8. יש דברים שלא חייבים לדעת על החבר.

נסביר כי סוגיית ‘היזק ראיה’ דנה בפגיעה בפרטיות הזולת באמצעות הצצה לתוך רשותו.

נחלק דף מקורות. נבקש מהתלמידים להתחלק לחברותות, ללמוד יחד סוגיה ולענות על השאלות לאחריה.

לאחר לימוד ה’נימוקי יוסף’  ננסה לעורר דיון בכיתה, בעקבות עיון קצר בדברי רבי חנן במסכת ברכות. נציג בפני התלמידים את הציטוט הבא:

אמר רבי חנן, שלש שלומות הן: נהר, צפור, וקדרה .  (ברכות, נ”ו, ע”ב)

• מדוע מסמלת הקדרה את השלום ?

נענה יחד: שלום אמיתי מוגדר כשילוב “הרמוני” של כוחות שונים ומנוגדים. בקדרה מתבשלים כמה מיני אוכלים שיוצרים יחדיו מאכל משובח. שלום אמיתי אינו פשרה אלא שילוב כוחות , סינרגיה. בנוסף, האש והמים אינם יכולים לדור יחדיו . האש מאדה את המים והמים מכבים את האש. רק הקדירה המבדילה ביניהם , גורמת לכך שהם יכולים להיות שותפים בהכנת התבשיל ולהביא תועלת לעולם מחייהם המשותפים. (על פי דברי הגאון מוילנא).

נלמד יחד את דברי הגר”א על הקדרה ככותל מפריד – מחבר בין אש למים:

“פעמים שהרצון להיות קשורים ומאוחדים מצריך הפרדה , שרק על ידה יש אפשרות לחיים משותפים . כך בחצר – רק כאשר כל אחד עושה את ענייניו הפרטיים בחלקו , מאחורי הכותל , יכולים הם להמשיך ולהיות שכנים” (הגר’א, מיטב הארץ עמ’ 461 הערה 9)

• מה לומד הגר’א מהקדרה?
• מדוע ההפרדה חשובה גם אצל שכנים?

  מצד אחד הכותל מפריד בין החצרות , ומצד שני הוא משותף לשני השכנים ואין אחד מהם רשאי לכנוס לתוך שלו בגלל שהוא פוגע בזכות חברו לכותל משותף ! דברי הרא”ה והראב”ד מלמדים על כוונת חז”ל בתקנתם. מטרת הכותל אינה מניעת היזק ראייה גרידא. אם הדבר היה כך, היה מותר לכנוס לתוך שלו ולהסיר את ההיזק. מטרת בניית הכותל היא לאפשר שימוש מלא בחצר. שימוש מלא כולל אפשרות לשימושים צנועים , וכולל שימוש בכותל שבינו לבין שכנו. “צורת החצר” כוללת כותל מחבר. 

נזמין את התלמידים לחשוב על גבולות מפרידים-מחברים מהחיים שלהם. (נשב במעגל בו כל אחד ישתף/נערוך שיתוף בזוגות/ נקיים זו כמשימת כתיבה).

נעזור בדוגמאות לגבולות מפרידים-מחברים בחיים שלנו:

1.      גבולות בין חברים –  בגלל  שחברך לא “מחטט” בפרטים לא נעימים ושואל בעדינות , אתה מרגיש בטוח לספר לו דברים אישיים קשים. לחבר “חטטן” תספר פחות.

2.      גבולות בין אחים – המעבר לחדר השני  שיפר את הקשר עם אחיך.

3.      גבולות  בין  חניכים  למדריכים – מאז ש “שמתי גבול” והבהרתי לחניכים ש”עד כאן” , אנחנו “חברים” הרבה יותר טובים…  

נחלק דפים ונבקש מהתלמידים לצייר איך נראה גבול מחבר-מפריד. ניתן לצייר גבול שהעלינו בחלק הקודם או לתת דימוי לגבול ולצייר אותו. 

פתחנו בתרגיל על צנעת הפרט. למדנו בחברותות על היזק ראיה וקראנו את דברי הגר’א והרא’ה. למדנו על גדר שהיא מפרידה ומחברת בו בעת וניסינו להשליך את זה על גבולות זהים בחייינו. סיימנו בציור של גבול/ דימויו כזה.