נפתח בתרגילים שמצריכים חשיבה וזיכרון.

1. תרגיל זיכרון: נקריא רשימה של כחמש עשרה מילים, התלמידים יתבקשו לפני כן לנסות לזכור כמה שיותר מהן. מיד עם סיום קריאתן ניתן להם מס’ דקות לכתוב את כל המילים שהם מצליחים לזכור. לאחר מכן נבדוק עד כמה הם הצליחו.
2. נחלק דף עם תרגיל חשיבה..

• איך הרגשתם במהלך התרגילים?
• כמה מאמץ נדרש מכם בביצועם?

נברר ביחד עם התלמידים, איזו מסקנה ניתן להסיק מהניסיון הקטן שעשינו להחכים ולזכור על היכולת לרכוש חכמה כלשהי. לפני שנשמע את דבריהם, נעיר, שלמעשה כדי לומר את המסקנה אפשר להשתמש גם בניסיוננו היומיומי ללמוד, להבין ולזכור דברים במקצועות השונים. כעת, נשמע את תשובותיהם ונגדיר את המסקנה: רכישת חכמה בכל תחום מצריכה התאמצות להבין ולזכור ויכולת להשתמש במה שרכשנו ביומיום. למעשה, להיות חכם זה לא מובן מאליו וכדי לזכות לכך צריך לעמול ולהתאמץ.

עתה נעבור למצווה שנעסוק בה היום. נתאר אותה בקצרה ולאחר מכן נשאל עליה מס’ שאלות. נספר לתלמידים שישנה מצווה לברך את ה’ כשרואים חכם בתורה מחכמי ישראל או חכם מאומות העולם. נציין שהברכה על כל אחד מסוגי החכמים היא שונה.

לפני שנפנה לעיין במקור, נרשום על הלוח את השאלות שנברר במהלך קריאת ההלכות:

• מהן הברכות?
• מיהם החכמים שעליהם מברכים?
• האם יש תנאים נוספים לברכות אלו?
• למה לברך?
• מה ההבדל בין הברכות ומה משמעותו?

נקרא את הההלכות מתוך קיצו”ש מקור חיים פרק נ”א סעיפים ד’, ח’, ונשיב על השאלות ע”פ סדרן:

שאלה 1: הברכה בראיית חכם בתורה מחכמי ישראל היא “ברוך שחלק מחכמתו ליראיו” (בלי שם ומלכות). הברכה בראיית חכם מאומות העולם היא “ברוך שחלק מחכמתו לבשר ודם”. נשאל את התלמידים מה לדעתם יכולה להיות החלוקה בין החכמים. נציע שהחלוקה היא בין חכמת התורה לחכמות הכלליות. נברר יותר מהי חכמת התורה ומהי חכמת כללית. נצייר טבלה על הלוח. בצידה הימני נכתוב חכמת התורה ובצידה האחר חוכמות כלליות. נבקש מהתלמידים לעזור בתיאור מפורט קצת יותר של כל חכמה (חכמת התורה: תורה, נביאים וכתובים, פרשנויות על ספרים אלו, משנה, גמרא, ראשונים ואחרונים בהלכה, ספרי מוסר ואמונה ועוד. חוכמות כלליות: המדעים השונים, גיאוגרפיה, ביולוגיה, מתמטיקה, פיזיקה, כימיה ועוד).

שאלה 2: סביבנו יש ב”ה הרבה תלמידי חכמים. כל אחד ותפקידו החשוב וחכמתו המיוחדת לו. על מי מהם נברך? נשמע את תשובותיהם ונוסיף שמדובר בחכמים יוצאי דופן בגאונותם ובתרומתם לחברה בכתיבת ספרים, חידושים והמצאות.

שאלה 3: נעיר שמדובר בתנאי אחד שמשותף לכל ברכות הראייה והזכרנו אותו בלימוד על ראיית התיישבות חדשה. התנאי הוא: נוכל לברך על ראיית חכם אם עברו שלושים יום מהפעם אחרונה שראינו אותו.

שאלה 4: הסיבה לברכה היא כדי לזכור שמקור החכמה היא מאת ה’. יחד עם הוקרת החכמה והערצת החכם אנו עלולים לשכוח זאת.

שאלה 5: על ההבדל בין שתי הברכות. בברכה על חכמי התורה מכונים החכמים יראיו, ובברכה על חכמי הגויים מכונים החכמים בשר ודם. לכיתה מתקדמת אפשר להתמקד גם בהבדל נוסף בברכות- שימוש במילה חלק לעומת המילה נתן. נראה לומר שה’יראים’ שותפים יותר לחכמה, ולכן חלק מחכמתו. לעומת חכמי אומות העולם להם ניתנת החכמה.

נחלק את התלמידים לזוגות ונבקש מהם לענות יחד על דף עבודה.

נדון:

• מיהם חכמי ישראל וגדולי ישראל שלאורם אנו הולכים?
• האם יש גדול ישראל ששמעתם עליו הרבה סיפורים בבית?

נבקש מכל זוג תלמידים לבחור תלמיד חכם אחד שלאורו אנחנו הולכים (במהלך הבחירה כדאי להסתובב בין התלמידים ולהציע שמות. מומלץ לכוון את התלמידים לבחור מגוון של דמויות).

נבקש מכל כל זוג להכין כרטיס זהות, לחכם בו בחרו.

נכין לוח קיר עליו נכתוב את הברכה שלמדנו. מתחתיה נתלה את כרטיסי הזהות שהתלמידים יכינו.

פתחנו במפגש עם מעלת החכמה בכלל. המאמץ והכישרון הנדרשים כדי לרכוש אותה והתועלת שיש בה. לאחר הוקרת החכמה עברנו ללימוד המצווה לברך בעת ראיית חכם מופלג בתורה מחכמי ישראל מאומות העולם. דיברנו על התזכורת שהברכה נותנת לנו לגבי מי הוא מקור החכמה. ציינו שני תנאים לקיום המצווה.סיימנו בהכנת כרטיסי זהות של חלק מחכמי ישראל.