נערוך כמה עיונים בברכת המפיל וקריאת שמע על המיטה:

ברכת שבח או ברכת נהנין?

האם ‘ברכת המפיל’ היא חלק מברכות השבח או שהיא ברכה על הנאה? מהתשובות לשאלה זו נגזרת מחלוקת הלכתית בשאלה:

האם מותר לדבר לאחר ברכת המפיל? וכיצד ראוי לאומרה עם שם ה’ או ללא?

נקרא מדברי השו”ע והרמ”א (אורח חיים סימן רלט סעיף א):

קורא על מטתו פרשה ראשונה של שמע ומברך: המפיל חבלי שינה על עיני וכו’.

הגה: ויקרא קריאת שמע  סמוך למטתו, ואין אוכלים ושותים ולא מדברים אחר קריאת שמע שעל מטתו, אלא יישן מיד, שנאמר: אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה (תהילים ד, ה) …ואם קרא ק”ש ולא יוכל לישן מיד, אז חוזר וקורא כמה פעמים זה אחר זה עד שישתקע בשינה ושיהיה קריאתו סמוך לשינתו…ואומר:  יושב בסתר עליון … ויאמר ה’ אל השטן יגער ה’ בך השטן וכו’ (זכריה ג) ה’ שומרך וכו’ מעתה ועד עולם (תהילים קכא) בידך אפקיד רוחי וכו’ (תהילים לא) יברכך ה’ וכו’, ואומר: השכיבנו עד סמוך לחתימה.

שני פנים להלכה בעניינים אלו: ישנה מחלוקת ראשונים האם ברכה זו היא ברכת הנהנין (שאדם מברך לפני הנאה כל שהיא, כמו אכילה), או ברכת שבח לה’ (כמו ברכות השחר שלהלכה ניתן לאומרם גם ללא הנאה). ההבדל בין שתי הדעות לגבי ברכת המפיל הוא בשאלה האם יש חובה להצמיד את הברכה לשינה- ולכן אסור לדבר לאחריה, או שאין חובה כזו. לפי הטוען שזו ברכת שבח, מותר לאומרה בשם מלכות וכשצריך, ניתן לדבר לאחריה (שו”ת ציץ אליעזר והרב עובדיה). לעומת זאת לפי מי שחושב שהיא ברכת הנהנין, אסור לדבר בינה לבין השינה, ולכן ראוי לאומרה ללא שם מלכות- פן לא יירדם, או פן יצטרך לקום לצורך אחר (הבן איש חי- והרב מרדכי אליהו).

•      נסו לחשוב מה דינו של מי שלא ישן כל הלילה- האם עליו לומר ברכה זו?

מזיקין

אחת הסיבות לאמירה קריאת-שמע על המיטה היא השמירה שהיא נותנת לאדם מן המזיקין, ועל כן נוספו לה עוד פסוקים. מהם ה’מזיקים’ הללו?

אמר רבי יצחק: כל הקורא קריאת שמע על מטתו, כאלו אוחז חרב של שתי פיות בידו שנאמר: תהלים קמ”ט: “רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם… ” ואמר רבי יצחק: כל הקורא קריאת שמע על מטתו – מזיקין בדילין הימנו…

ברכות דף ה ע”א

ר’ יצחק לומד מן הפסוק בתהילים כי מי שמזכיר שם ה’ בפיו כאילו אוחז חרב נגד המזיקים. אם נשים לב, לדברי ר’ יצחק ייתכן שאחיזת החרב משמשת הרתעה למזיקין שלא להתקרב לאדם, ולא ככלי מלחמה ממשי. אך מהם המזיקים שככל הנראה פוחדים משמע ישראל? והאם ניתן לראותם?

יש שאומרים שאין מזיקים בארץ ישראל, והם היו רק בבל או במקומות לא מיושבים, ויש אומרים שהם קיימים ולא ניתן לראותם כפי שמובא במקומות שונים בגמרא. אך לגבי מי שבכול זאת רוצה לראות משהו מהם אומרת הגמרא הבבלית:

תניא, אבא בנימין אומר: אלמלי נתנה רשות לעין לראות, אין כל בריה יכולה לעמוד מפני המזיקין. … האי מאן דבעי למידע להו (זה שרוצה לדעת אותם)- לייתי קיטמא נהילא ונהדר אפורייה, ובצפרא חזי כי כרעי דתרנגולא… (שיביא אפר ויפרו סביב מיטתו, ובבקר יראה סימני רגלי תרנגולים)

ברכות דף ו ע”א

• מה הגמרא רוצה ללמדנו? האם זו דרך לגילוי מזיק כפשוטו, או שמדובר במשל; לא ניתן לומר חד-משמעית, אך נסו אתם לצייר מזיק עם כפות רגלי תרנגול! (יצא מצחיק או מפחיד?)

לישון עם התורה

נימוק נוסף לפסוקים הנוספים הוא – לישון מתוך דברי תורה ולכן יש מקום לומר את פרשת שמע ישראל (שהיא בסיס בלימוד התורה) ניתן לשאול האם גם תלמדי חכמים או מישהי שלומדת למבחן בתורה עד שעה מאוחרת צריכה לומר קריאת-שמע?

אמר רבי יהושע בן לוי: אף על פי שקרא אדם קריאת שמע בבית הכנסת, מצוה לקרותו על מטתו. אמר רבי יוסי: מאי קרא -תהלים ד’: רגזו ואל תחטאו אמרו בלבבכם על משכבכם ודמו סלה….אם תלמיד חכם הוא אין צריך. אמר אביי: אף תלמיד חכם מיבעי (צריך) ליה למימר חד פסוקא דרחמי, כגון -תהלים ל”א: בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי ה’ אל אמת

מסכת ברכות ד-ה

• מה לדעתך החשיבות של כניסה לישון מתוך דברי-תורה? ומדוע אביי מצריך לפחות פסוק אחד שיש בו הזכרת רחמי שמים?

ייתכן לומר שהחיבור לתורה נותן לאדם חיים, גם במצב “מוות”, שהרי התורה נחשבת כעץ החיים. ובכול זאת לדעת אביי – חיי התורה (אולי) לא נותנים לאדם ביטוח מושלם, פסוק אחד של רחמי שמים ותפילה – חשובים לא פחות.

בנוסף, אם חוזרים לראשונות, ישנם מחקרים המראים שגם בזמן שינה מוחו של האדם פועל ומעבד וממיין את החומר שנקלט במשך היום. שינה מתוך תורה מוסיפה נדבך חשוב בלימודי האדם.

אמונה בלילה

“להגיד בבוקר חסדך, ואמונתך בלילות” (תהילים צב)- משפט זה זכה להתייחסויות רבות, אחד הפרושים המקובלים הוא שבבוקר –רואים את חסדי ה’, ולכן שפתותינו ממללים תודה. לעומת זאת בלילה, יש חושך וקשה לראות את הנהגת ה’, לכן זה זמן לחיזוק האמונה. הבוקר והלילה נקראים גם כמשל לזמנים של אור ושל חשכה במציאות.

עיינו בשיר של שולי רנד המדבר על כך שהמפגש עם הא-לוהים בא דווקא מתוך הערפל (השיר נכתב בהשראת משה רבנו במעמד הר סיני).

ערפל
מילים ולחן:  שולי רנד

הסתכלתי לאחור
עיי חרבות
משמאלי ומימיני
הכל עולה בלהבות
לעיני נגלה שביל מתפתל
בליבו ענן מכוסה בערפל

כל העם אשר איתי
נעמדו מרחוק
בעיינהם לצנינים
הייתי ולשחוק
יהיה אשר יהיה
לעצמי ממלמל
זה הזמן לפסוע
אל תוך הערפל

כי שמה כי שמה
כי שמה האלוקים
כי שמה
כי שמה האלוקים
כי שמה האלוקים

לא לקחתי איתי
רק צידה ליום אחד
לנגדי שויתי את ה’ המיוחד
בליבי קוצים אך בפי הלל
כגיבור עתיק פסעתי
אל תוך הערפל

קידמוני חצופים
בפחים ובמקלות
ואני לעומתם שר
בשבעים קולות
אהיה אשר אהיה
הייתי מתפלל
לכבודך נכנסתי
אל תוך הערפל

כי שמה כי שמה…

פצעוני השומרים
מנעו אותי מלעלות
בימים שורפת אש
והקרח בלילות
כמו שיכור הייתי קם ונופל
את קולך שמעתי
מתוך הערפל

כי שמה כי שמה…

•  אילו ערפילים פגעו בעם ישראל? האם צמחנו מכך? באילו תחומים?