נתייחס לברכה “ברוך שעשני כרצונו” ונפנה אל התלמידות:

• מה דעתן על הברכה הזו?
• מה הכוונה הטמונה בברכה זו?

נקדים ונאמר כי יתכן והברכה מעוררת בנו אי נוחות לאור הברכה המקבילה הגברית. יחד עם זאת, בהתבוננות על תוכן הברכה עצמה, אלו מילים בעלות משמעות עמוקה. להודות על כך שנבראנו כפי שנבראנו, להסתכל על מה שיש ולא על האין ולהיזהר מהשוואה לאחרות או לאחרים. בברכה זו אנו פשוט מודות על מי שאנחנו.

ננסה לבחון אותה יחד עם התלמידות מתוך מקום של הודיה על מי שאני, ברוך שעשני.

נחזור לביטוי ה”דעת” עליו דיברנו בשיעור הקודם. נזכיר שהתפתחות הדעת קשורה לידיעה והיכולת להביע את עצמנו כלפי חוץ.

נלמד את המקור של רבי נחמן

רבי נחמן מברסלב – ליקוטי מוהר”ן קמא, נג

 עקר הולדה על ידי הדעת… ועקר הדעת, היינו שישתמש בדעתו, היינו שיוציא את שכלו מכח אל הפעל. כי   גם לקטן יש דעת, אבל אצל הקטן עדין הדעת בכח ולא בפעל, כי לא השתמש בדעתו, ולא הוציא אותו   מכח  אל הפעל.

נשאל:

• מה ההבדל בין קטן לאדם גדול, בוגר לפי ר’ נחמן?

בגיל זה אנו בתהליך הולדה עצמית, הכוונה להוציא את הטמון בנו מן הכוח אל הפועל. אנחנו עוברות משלב הילדות לשלב הבגרות בו אנו מסוגלות לבחון ולהשתמש במה שחבוי בתוכנו. ניתן לפרש מקור זה כמתאר פן נוסף שלנו הנשים, יש פה קשר בין הולדה לבין ההתפתחות האישיותית.

נמשיך ונבחן את הברכה עם המילים שלא נאמרות – “ברוך שעשני אישה”.

למושג ‘אישה’ יש משמעות רחבה. להיותנו נשים ישנה חשיבות, לקראת הבשלות הפיזית והמנטלית של גיל המצווה יש מקום לחקור את משמעות זו. בגיל בת מצווה אנו מצטרפות לשרשרת נשית המתקיימת מאז בריאת חוה ולקהילה נשית בוגרת יותר.על מנת לנסות ולהעמיק בדבר, נעיין יחד במקור נוסף שמתייחס לכמה נשים בשרשרת הזו:

עפ”י תלמוד בבלי מסכת סוטה דף יא, ועפ”י מדרש ילקוט שמעוני על רות

בזכות נשים צדקניות שהיו באותו הדור, נגאלו אבותינו ממצרים ובזכותן עתידין להיגאל

• מי הן הנשים שעליהן מדובר?
• מי הן הנשים אליהן אנו מצטרפות בגיל זה?
• ומה תכונותיהן שמביאות גאולה?

המיילדות, מרים.

נשים נוספות אשר הביאו גאולה: דבורה, רות, אסתר ועוד נשים רבות לאורך הדורות.

אפשרות להעמקה: 

נתמקד יחד באחת מהנשים הללו, במרים הנביאה.

מרים

נרחיב על דמותה של מרים בחברותות של אם ובת – כל חברותא תלמד קטע אחר מחיה של מרים ותנסה לזהות את התכונות המוזכרות בטקסט. לבסוף, מספר מצומצם של חברותות ישתפו בשיח בינהן. אפשרות נוספת היא שכל חברותא תשתף בתכונה/ נושא שנגע בה מהסיפור (תלוי זמן ומספר משתתפות). נפתח דיון על התכונות שיש למרים: אומץ, אמונה, יכולת לנבא אופטימיות גם כשההווה קשה. אחריות, הובלה.

נסתכל על סוף המדרש – בזכותן עתידין להיגאל, ניתן לפרש זאת גם שתכונות עוצמתיות אלו עוברות הלאה בן נשות הדורות הבאים

נקיים סבב – כל אם ובת מוזמנות לציין תכונה או ערך שלמדה מאמה ומדוע חשוב לה לשמר ולנסות ליישם אותו בחייה (כדאי להציע לרשום את מה שנאמר ולשמור, הסבב עשוי להיות מרגש ומעצים מאוד).

נסכם ביחד את שני השיעורים. בתחילה עסקנו בנושא הגיל, תחילה בחנו את הנושא ממקום של הכרות עם עצמי ובניית הזהות (מה יש בי? מה אני יכולה לתת לסביבתי? מהם האתגרים שלי). לאחר מכן שוחחנו על הגיל כמועד חשוב בו אני מצטרפת למרחב רחב ועתיק, לשרשרת הנשית, לאימהות שלנו, למסורות הנשיות ולנשים בהיסטוריה.