נראה לתלמידים ציור שצייר פסיכולוג אמריקני בשם ג’וסף ג’סטרו ב- 1899 (הציור פורסם במאמר מדעי על הקשר בין המוח לבין ראייה, ועליו מבוסס הסיפור) ונשאל אותם מה הם רואים בתמונה:

מן הסתם, התגובות לציור יהיו חלוקות בין אלו שיראו בו ארנב לאלו שיראו ברווז, נסביר לתלמידים שתופעה זו קרויה “תעתועי ראיה”. פירושו תלוי בנקודות המבט השונות, וכיצד אנשים מפרשים באופן שונה את מה שהם רואים…אפשר להראות להם עוד כמה דוגמאות.

נקריא לתלמידים את הסיפור “ברוז! ארנב!”. נתאמץ להקריא בצורה תיאטרלית שתמחיש לתלמידים את הוויכוח בין שתי הדמויות ואת חוש ההומור בסיפור. אם התלמידים כבר יודעים לקרוא, אפשר לקרוא את הסיפור פעמיים: בפעם הראשונה המורה מקריאה את הסיפור, כמפגש ראשוני עם הטקסט, ובפעם השניה מחלקים תפקידים וכל זוג ילדים מקריא כפולת דפים אחת.

נכתוב על הלוח את המשפט:

“כשם שאין פרצופיהן דומין זה לזה כך אין דעתן דומה זה לזה” (תלמוד ירושלמי, ברכות פרק ט’)

• מה פירוש האימרה לדעתכם?
• מה מחדדים לנו חז’ל?

נסביר: בני האדם שונים אחד מהשני, וכמו שאנחנו שונים במראה שלנו, כך גם הדעות שלנו משתנות אחד מהשני, ולכן הרבה פעמים יש חילוקי דעות וויכוחים. זה דבר טבעי והוא גם חלק מהיופי של העולם. לפעמים על אותו דבר עצמו יש כמה נקודות מבט וזה הופך את הכל ליותר מעניין… השאלה היא כיצד מתמודדים נכון עם חילוקי דעות ואיך נכון לנהל דיון.

• למה אתם חושבים שהשניים בסיפור התווכחו?
• מה אפשר לעשות כשלא מסכימים?

נכתוב על הלוח את העצות שיאמרו התלמידים.

נחלק לתלמידים שני דפים ובהם הציור של הברווז/ הארנב מתוך הספר ונבקש מהם לצבוע את הציור פעם אחת כך שיראה ברוז ופעם אחת כך שיראה ארנב.

נבקש מהם להראות את הציורים שציירו.

• האם מי שהיה מסתכל בציור שלכם היה מתבלבל או מתווכח מה מצויר כאן?
• מה אפשר ללמוד מכך?

נסביר: לפעמים, מה שעוזר למנוע מחלוקות הוא להבין יותר טוב מה נמצא לפנינו- להתקרב, להעמיק, לחקור ולשאול כדי לגלות את האמת). כעת ננסה לאתגר אותם:

• האם אפשר לצבוע את הציור כך שיהיה אפשר לראות בו בעת ובעונה אחת גם ברווז וגם ארנב?
• מי בעצם צודק?

בציור ניתן באמת לראות גם ברווז וגם ארנב, כך ששניהם צודקים… אלא שהמוח שלנו לא מסוגל לראות שני דברים בציור אחד בעת ובעונה אחת.

בשלב מסויים של הסיפור מציע אחד החברים לשני להביט דרך המשקפת שלו- בואו ננסה לחשוב על המשקפת בתור משל.

• כאשר חברי ואני מתווכחים על דבר מה, מה אני מבקש ממנו לעשות כשאני מזמין אותו להסתכל דרך המשקפת שלי?

בסיפור שלנו כל אחד באמת ראה משהו אחר- אחד ראה ברווז והשני ארנב. וכל אחד היה משוכנע שרק הוא צודק, רק בסוף הסיפור הם הצליחו לראות שיש אפשרות אחרת ממה שהם חשבו (עד לוויכוח הבא…) גם בחיים שלנו יש כל מיני מקרים שאנחנו משוכנעים שרק אנחנו צודקים, ולאט לאט מבינים שאפשר לראות את הדברים גם אחרת מאיתנו. נבקש מהתלמידים להציע רעיונות למקרים כאלו ונמחיז אותם.

יש המכנים את הציור שראינו בתחילת השיעור “ארנווז”. ניתן לתלמידים דף ריק ונבקש מהם לנסות להמציא חיה שמורכבת מצירוף של שתי חיות, להמציא לה שם ולצייר אותה.  את הציורים אפשר לתלות כתערוכה בכיתה.

לסיכום השיעור נזמין את התלמידים לשתף במשהו אחד שהם למדו מהסיפור.

פתחנו בציור מענייןם של גסטרו וראינו שיש כמה דרכים להסתכל על הציור. בסיפור העמקנו הבנה זו. למדנו על השוני בין בני האדם, בדעות ובמראה, והשאלה האמיתית היא איך מתמודדים עם חילוקי דעות. סיימנו עם ציור וניסינו לראות שלפעמים אפשר לראות במשהו אחד שני דברים בו זמנית ואולי זו הדרך לפתור מחלוקות.