נערוך סקר בכיתה (ומחוצה לה): מה היה חטאם של דור הפלגה?

נחלק לתלמידים דף עבודה ובו מקובצים פרשנים שונים שמתייחסים לחטאם של דור הפלגה. בדף העבודה יתבקשו להתאים בין הפרשן לבין משפט שמתאר את תפיסתו לגבי חטאם של דור הפלגה.

א.נשים לב לתהליך המתואר בפרק העובר על אנשי דור הפלגה:

1. בחירת הבקעה למגורים
2. הכנת הלבנים
3. בנית העיר ומגדל וראשו בשמים על מנת לעשות שם ומחשש להתפזר בארץ

“הבה נלבנה לבנים ונשרפה לשריפה…”- הכח האנושי, לבנות בבקעה. במקום אשר אין בו אבנים, ליצור חומרי בנין. שינוי לשוני שמראה את השינוי הטכני.

ב.נתמקד בפסוק ה’- “וירד”

רש”י: וירד ה’ לראות – לא הוצרך לכך אלא בא ללמד לדיינים שלא ירשיעו הנדון עד שיראו ויבינו

רש”י מקשה קושי רעיוני: הרי הקב”ה לא צריך לרדת על מנת לראות, הוא יכול לראות הכל מכל מקום?! תשובתו של רש”י היא שהכוונה היא שלא באמת הקב”ה צריך לרדת, אלא הוא ירד על מנת ללמד את הדיינים, שירשיעו את האדם שנשפט אצלם, רק לאחר שיראו ויבנו בדיוק מה קרה, על פי עדי ראייה.

לעומת רש”י, הרמב”ם מפרש ש”וירד” אין הכוונה שירד אלא שהעניש, ואם כן, הרי שהיה חטא.

קאסוטו בספרו מנח ועד אברהם, עמ’ 158:

בספור קצר זה יש לפנינו דוגמא מפוארת של האמנות הספרותית המקראית: כולל הוא שתי פסקות שוות כמעט זו לזו בגדלן, ומקבילות זו לזו הקבלה ניגודית בצורתן ובתכנן.

ג.נמשיך בעקבות דבריו של קאסוטו. ביטויים רבים המופיעים בפסוקים המתארים את מעשיהם של דור הפלגה מופיעים גם בתגובתו של ה’:

נשלים ביחד עם התלמידים את הטבלה על-פי הפסוקים.

טבלה מלאה:

לאחר מילוי הטבלה: ניתן להסתכל על הטבלה במבט של ‘מידה כנגד מידה’: הם חטאו, וה’ השיב להם באותה מטבע.

 לחילופין, ניתן להסתכל עליה מנקודת מבט ניטראלית: רבות מחשבות בלב איש ועצת ה’ היא תקום: בני האדם מתכננים, אך בסוף מה שה’ רוצה יצא אל הפועל. ואז אין כאן בהכרח חטא, אלא אולי ה’ פשוט חשב שהריכוז אינו טוב.

בחרו את אחד הפירושים על דור הפלגה וכתבו מנקודת מבטו תובנה לימינו על הקשר בין מעשה האדם למעשי ה’, או על הקשר בין בני האדם.

ראינו אפשרויות שונות להבנת סיפור דור הפלגה, מפרשנויות שמצביעות על חטא עד לפרשנויות שמבציעות על הפער בין האנושי לאדם כמוביל להתרחשות.

פגשנו מגוון פרשנים וראינו קריאות שונות של הפרק דרכם.