ההבנה שלנו שחלק מהפגיעה בזולת מתרחש לא רק בממד הפיזי של חבלה או הכאה, אלא שלמילים יש כוח אדיר בפגיעה – היא הכרה שכולנו מורגלים בה ומבינים אותה היטב. ההכרה שגם לגניבה יש מימד נוסף: ניתן לגנוב ולפגוע בזולת לא רק על ידי לקיחה ממשית של חפץ השייך לו, אלא גם על ידי לקיחת זמנו וגרימת אשליה שאנחנו עומדים לקנות ממנו – היא תודעה המפותחת קצת פחות במרחב החיים שלנו ובשיעור זה נבקש לעסוק ולדייק אותה. שיעור זה מתקשר להלכות גניבה וגזילה, סימן ש"ע סעיף ד' בתוך "ילקוט יוסף" שכתב הרב יצחק יוסף. ההלכה עוסקת באיסור להיכנס לחנות וליצור למוכר תחושה שאנחנו עומדים לקנות אצלו למרות שבפועל אין לנו כוונות כאלו. בשיעור זה אנחנו מבקשים לקחת הלכה זו ולחבר אותה למשהו שמתרחש רבות בחיי התלמידים שלנו שחיים בעולם המודרני בו קניות באינטרנט הם משהו נגיש ושמיש כל כך. המושג הונאת דברים מכיל בתוכו מספר הגדרות שהמכנה המשותף שלהן הוא כוחו של הדיבור בפגיעה בזולת. בשיעור זה, בעקבות חוברת הלימודים שלנו, התמקדנו בהיבט שיש לאיסור זה על יצירת האשליה כאילו אנחנו מתכוונים לקנות בחנות. כדאי, דרך לימוד הגמרא במסכת בבא מציעא לעשות סדר בין המושגים השונים ולדייק שאנחנו רוצים להתמקד בהמשך באחד מתוך ההיבטים שפגשנו.

נכתוב על הלוח את המילה “קניות באינטרנט”, ונבקש מכל תלמיד לומר משהו שעובר לו בראש כתוצאה מהמפגש עם שתי המילים הללו.

נבקש מכל תלמיד שיש לו אינטרנט לחפש כמה שיותר מהר מחיר של מוצרים שונים שאנחנו נציע.

הפתיח הזה יחבר את התלמידים למה שהם מכירים היטב- תרבות הקנייה באינטרנט.

בכיתות בהן זה מתאים, ולא יסיט את הריכוז משאר השיעור, נבקש מכל אחד מהתלמידים לחשוב בשקט אילו התמודדויות הלכתיות נתבעות מאיתנו אל נוכח המציאות החדשה שכולנו חשופים אליה והיא הזמינות של האינטרנט לכולנו. שלב זה עשוי להיות בעל חשיבות כי הוא יכול לפתוח בכלל נקודות לא פשוטות לשיח כיתתי שכדאי לחפש את הזמן והמקום להתייחס אליהם.

 דיון: נספר לתלמידים, את שהם יודעים בעצמם: היום לא מעט מעולם העסקים בעולם עובד בעזרת האינטרנט שמאפשר לנו לרכוש מוצרים שונים מחנויות ווירטואליות או חנויות ממשיות המצויות ברחבי העולם. פעמים רבות, על מנת שנדע באיזה מוצר בדיוק אנחנו מעוניינים (מידה בנעליים, מידה של חולצה, סוג של מכשיר חשמלי וכדומה), אנחנו נוהגים להיכנס באופן פיזי לחנות הסמוכה למקום מגורינו ולברר שם את הפרטים הנדרשים, כאשר למעשה אין לנו שום כוונה לקנות את המוצר בחנות אליה נכנסנו. נשאל את התלמידים:

• האם סיטואציה כזו נראית להם בעייתית?

ניתן לשני הקולות שדיון כזה עשוי לעורר לצוף בצורה חזקה ומדויקת בדיון בכיתה.

נלמד עם התלמידים את הסוגיה במסכת בבא מציעא דף נח ע”ב שדנה בעניין אונאת דברים.(לחילופין במידה והתלמידים מסוגלים ללמוד בחברותא, כדאי לתת לכל חברותא כמה דקות ללמידה של הסוגיה).

את הלימוד כדאי לחלק לשני שלבים:

1. לימוד הדוגמאות שהסוגיה נותנת להונאת דברים
2. לימוד המימרות המופיעות בסוף הסוגיה המדגישות את חומרת הונאת הדברים יותר מאשר הונאה ממונית.

הדיון לאחר הלימוד יכול לעסוק בשאלת היחס שלנו למרחב הנפשי שלנו ושל הסובבים אותנו ובשאלה האם אנחנו חשים את שאומרת הסוגיה שפגיעה בנפש חמורה בהרבה מפגיעה בממון.

לאחר לימוד הסוגיה, נקרא מתוך חוברת הלימוד את ההלכה העוסקת בהונאת דברים (ילקוט יוסף, סימן ש”ע סעיף ד) ונחזור לדיון בו עסקנו לפני לימוד הסוגיה: הסיטואציה שתיארנו בה אנחנו נכנסים לחנות על מנת לברר פרטים על חפץ מסוים, אך ללא מטרת לקנות את החפץ בחנות, היא הדין שמביא רבי יהודה בסוגיה במסכת בבא מציעא והיא ההלכה שקראנו מתוך הילקוט יוסף.

נשאל את התלמידים כיצד אם כך ניתן לנהל סחר אינטרנטי כאשר רוצים לקיים את ההלכה? האם ההלכה למעשה לא מאפשרת את המסחר הזה או מבקשת שנקנה חפצים בלי לבדוק אותם קודם? ניתן לתלמידים להציע כיווני מחשבה שיאפשרו להחזיק את החבל משני קצותיו: לקנות באינטרנט אך לא לעבור על איסור הונאה. אחד מהכיוונים שכדאי להציע הוא דרך לימוד דברי המאירי בסוגיה בבא מציעא שמעמיד את האיסור על הצער שנגמר למוכר ואולי גם על ההפסד הממוני שעשוי להיגרם לו כתוצאה מכך, מצורף המאירי ומחשבות מעשיות בעקבותיו

• מהן שתי הסיבות לאיסור אונאת דברים לפי המאירי?
• איך קושר המאירי בין אונאת דברים הכלכלית, להלבנת פנים ובושה?
• מה דעתכם על קשר זה? האם יש לו חשיבות? האם הוא מאיר מחדש את אחד מהאיסורים (האונאה הכלכלית או הלבנת הפנים)?

כיוונים שכדאי וניתן לעלות הם:

1. הליכה לרשת גדולה או למקום בו לא מדובר ביחסי מוכר-קונה, אלא לוקחים ומודדים ומחזירים. כיוון זה עשוי בכלל לפתוח את השינוי שהעולם המודרני יצר בו היחס שלנו הוא לא מעט למכשור טכנולוגי ולא לבני אדם העומדים מאחוריהם (האם כשאנחנו מתקשים לחברת הפלאפון שלנו להתעצבן על משהו אנחנו זוכרים שניצב שם אדם מאחורי הקו ולא רק “מערכת”
2. כנות אל מול המוכר שנמצא בחנות, דהיינו אמירה ישירה עם כניסתנו לחנות שאין בכוונתנו לקנות מחפצי החנות, אלא רק להתרשם מהם או משהו מעין זה. זו הצעה שאולי יכולה להיראות מביכה ולא ריאלית ובכל זאת כדאי להציע גם אותה.

נבקש מכל אחד מהתלמידים לכתוב לעצמו אילו מידות, תכונות וכוחות הוא נדרש על מנת להצליח לקיים את ההלכה אותה למדנו, גם בעולם המודרני בו האתגר נהיה מורכב יותר.  כדאי לשים ברקע מוזיקה שקטה שתתן לתלמידים את השקט להתבונן בתוכם ולחשוב מה ההלכה הזו מצמיחה בהם.

בשיעור זה עסקנו בבירור האיסור ההלכתי באונאת דברים, תוך דגש על ההפסד הכלכלי ע”י פגיעה רוחנית (בזמן, מילים או טרחה).