רקע:

סוגיית חכם עדיף מנביא מגיעה אגב אמירה של ר’ יוסי שמתפלא “אין אלו אלא דברי נביאות בבבל”. מכאן בוחנת הסוגיה את היחס שבין החכמה לנבואה. מתוך הסוגיה עולה בבירור ש”חכם עדיף מנביא”. ננסה בשיעור זה להבין- מה ההבדל בין החכם לנביא? איזה תכונות של החכם הופכות אותו לעדיף על הנביא.

כמובן שאין כוונתנו חלילה שהתלמיד יצא מהיחידה תחושת זילזול בנביא, להיפך, המטרה היא להעצים את דמות החכם, דווקא על רקע גדולתו של הנביא.

הסוגיה מזמנת אפשרות יוצאת מן הכלל להיפגש עם חכם לשו”ת. אפשר להפנות תלמידים להיפגש ולשאול רבנים משמעותיים שאלות. אפשר גם דרך הסוגיה לברר שאלות חשובות כמו איך בוחרים רב ופוסק  ומי קובע מי נחשב חכם ומי לא.

דיון:

נשאל את התלמידים:

נניח שהיה מתגלה אלינו בדור זה נביא, שהיינו יודעים שהוא נביא אמת. יש לכם הזדמנות לשאול שאלה משמעותית בחייכם- את הנביא, או רב גדול שאתם סומכים על עצותיו. את מי הייתם שואלים, ומדוע?

נעורר דיון על כך בכיתה.

נלמד את המקורות הבאים ונענה על שאלות ההבנה:

תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף יב עמוד א

אמר רבי אבדימי דמן חיפה: מיום שחרב בית המקדש, ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לחכמים. אטו חכם לאו נביא הוא? הכי קאמר: אף על פי שניטלה מן הנביאים, מן החכמים לא ניטלה. אמר אמימר: וחכם עדיף מנביא, שנאמר: +תהלים צ’+ ונביא לבב חכמה, מי נתלה במי? הוי אומר: קטן נתלה בגדול…

• במימרא הראשונה של אבדימי? מה היה המצב לפני החורבן, ומה היה המצב אחריו?
• בתיקון של הגמרא למימרא של אבדימי- מה היה המצב לפני החורבן, ומה היה המצב אחריו?
• מה דעתו של אמימר על היחס בין חכם לנביא?

שיטה מקובצת מסכת בבא בתרא דף יב עמוד א

ואף על גב דהך גברא לא שמעה להך מלתא מעולם הרי חכם עדיף מנביא דאלו נביא לא אמר אלא מה דשמע ומה דיהבי בפומיה למימר ואלו חכם קאמר מאי דאתמר למשה מסיני ואף על גב דלא שמעה

• מה ההבדל בין חכם לנביא לפי השיטה המקובצת?

חתם סופר מסכת בבא בתרא דף יב עמוד א

“חכם עדיף מנביא” פירוש :ההשגה שמשיג בחכמתו בהבנה והשכל ואף על פי  שהוא מעזר אלקי ורוח הקודש  וחלק חכמה עליונה מ”מ הוא באמצע כלי חושיו הרוחניות השכלי ומבין טעמיה של דברי אותה חכמה – עדיפה ליה מנבואה.

• מה ההבדל בין חכם לנביא לפי החתם סופר?

נעבור עם התלמידים על המקורות ונוודא הבנה.

נשאל את התלמידים:

• מי מושך יותר את הלב, חכם או נביא?
• למה זה כך?
• על פי השיטה מקובצת הנביא אומר רק את מה שאומרים לו, לעומת החכם שאומר את מה שאמר משה רבינו. אם כך למה בכלל צריך נביא?

פעילות:

נסביר לתלמידים:

לצערנו אין לנו כרגע נביא וממילא אין לנו את החוויה של שאלת שאלות לנביאים. מאידך, עבודה עם הדמיון יכולה לסייע לנו בהבנת ההבדל בין שני התפקידים של החכם והנביא:

נבחר שני תלמידים, האחד דובר אנגלית והשני שלא יודע טוב אנגלית . נכתוב הודעה לכיתה באנגלית.

ניתן לדובר האנגלית את ההודעה באנגלית, ונבקש ממנו להודיע אותה בכיתה.

לתלמיד השני (שאינו דובר אנגלית) ניתן דף עם כתיבה פונטית בעברית של ההודעה ונבקש ממנו להקריא.

נתבונן עם התלמידים בתגובות:

את הראשון התלמידים ישאלו שאלות והוא יצליח לענות, השני הקריא מה שכתוב ואם ישנן שאלות הוא יצטרך לפנות בחזרה למורה להמשך הוראות.

נחזור לדברי החתם סופר:

• האם יכול להיות שנביא יאמר דברים שהוא לא מבין ?
• האם חכם יכול לומר דברי חכמה שאיננו מבין?
• אם כן מה היתרון של החכם?

נבקש מהתלמידים למלא משימת כתיבה בהתאם למה שלמדו בשיעור:

• כתוב חמש שאלות שהיית שואל את הנביא לו היית פוגש בו היום.
• כתוב חמש שאלות שברצונך לשאול חכם.
• הסתכל על השאלות ששאלת – מה ההבדל ביניהן?

נעורר דיון בכיתה-

• מה ההבדל בין סוגי השאלות?

פתחנו את השיעור בבדיקה- את מי היינו רוצים לשאול שאלה משמעותית- חכם או נביא? לאחר מכן למדנו סוגיה העוסקת בנושא ופרשנים, והעמקנו בשאלה- מהי ייחודיותו של החכם על פני הנביא? מי מהם גדול יותר? התנסינו בחוויה של “חכמה” לעומת “נביאות”. ולבסוף- ניסינו להתאים בעצמינו את השאלות שנשאל את החכם לעומת השאלות שנשאל את הנביא- ואת ההבדל ביניהם.