ברוכים הבאים לאתר החדש של לב לדעת!
האתר בתקופת הרצה וחלק מהתכנים עדין נמצאים רק באתר הישן, מוזמנים לבקר גם שם
המשנה עוסקת בדיני קדימה של רבו של האדם על פני אביו במספר הקשרים: בהשבת אבידה, בפריקה וטעינה ובפדיון שבויים. המשנה והגמרא בעקבותיה מציפים את המתח בין מעגלי קשר וזיקה שונים של האדם ומציגה סולם להכרעה ביניהם.
דיני קדימה אלו מהווים נקודת מוצא להבנת היחס בין מעגלים חברתיים שונים ומעוררים את השאלה- מהו המוקד של מעגלי הקשרים השונים שלנו עם המשפחה, מורים מדריכים ורבנים.
מה משמעותן של מערכות יחסים? למה צריך כבוד בתוך מערכות יחסים? מהו תפקידו של הכבוד בתוך מערכת יחסים? מה המשמעות של חברות ואחווה? האם חברות מחייבת כבוד? לפי איזה פרמטר מדרגים ומתעדפים מערכות יחסים?
מטרת השיעור הנה בירור מהות דין הקדימה של רבו בהשבת אבידה ודרך זאת לדון במשמעותם של מעגלי זיקה חברתיים שונים, משמעותם לגבינו ובעיקר מדוע צריך להוקירן ולכבדן.
דיני קדימות
שלך קודם
מיהו רבו?
נחזור על המקורות ונוודא שהם הובנו כמו שצריך- ונעלה לדיון את השאלות הבאות:
בין רב לחבר
נלמד ביחד את הרמב”ם:
נשאל את התלמידים:
נסכם לתלמידים את הלימוד והתובנות העולות ממנו:
הסוגיה עוסקת לכאורה בדיני כבוד, שהינם לכאורה חיצוניים לדיני השבת אבידה, וכיצד דיני וחובות הכבוד השונות מתיישבות אלו עם אלו. המיקום של סוגייתנו היה לכאורה צריך להיות בדיני כבוד ולא בדיני השבת אבידה.
מאידך, קיימת אפשרות נוספת לקריאת הסוגיה, והיא שהתורה מצווה להשיב אבידת “אחיך” ומחייבת את האדם להגדיר מיהו אחיו? מהם מעגלי הזיקה שלו? וכיצד הוא מגדיר את יחסו אליהם ומכאן חובת הקדימה צומחת
מנקודת מבט זו, נקודת המוצא של המשנה והגמרא הנה שהתהליך של הגדרת מעגלי הזיקה שלי אפשרי רק אם קודם לכל האדם מגדיר את עצמו ונותן כבוד וקדימה לעצמיותו “אפס כי לא יהיה בך אביון”. רק מתוך כך יכול הוא לתת ערך משמעות וכבוד למעגלים רחוקים יותר של אחווה וקשר חברי.
אולם דווקא משום שגישה זו ששמה את האדם עצמו במרכז עלינו להיזהר לא להתעלם ולשכוח את הסביבה שלנו ומי שמתעלם מהסביבה שלו ושם את טובתו תמיד בראש בסוף יהיה עני ואביון (במובן החברתי) “כל המקיים בעצמו כך סוף בא לידי כך”.
המסר העולה מהסוגיה הוא מעגל חוזר. אי אפשר לבטל עצמך לפני מערכות יחסים אחרות, מערכות היחסים צריכים להימדד ביכולת שלהם לאפשר לאדם לפרוח ולא להיות “אביון” מאידך דווקא בשל כך מערכות יחסים ראויות לכבוד ולקדימה שכן הם אלו שמאפשרות לאדם לבנות את עצמו ולכן התעלמות מהם או אי נתינת כבוד להם תותיר את האדם אביון ולכן “כל המקיים בעצמו כך סוף בא לידי כך”.
נחלק את הכיתה לזוגות. כל אחד מבני הזוג יתאר בכתב מערכת יחסים אחת (מהמשפחה, בית ספר, תנועת נוער ועוד) שחשובה לו ויכתוב:
לאחר שכל אחד מבני הזוג ענה על האמור ישתף את חבירו בדבריו ומסקנותיו. לאחר מכן נציג אחד מכל זוג יציג, בפני הכיתה, תובנה אחת שעלתה להם על כבוד למערכות יחסים וחשיבותן.
בשיעור זה עסקנו בדיני קדימה, של האדם, אביו ורבו. למדנו את הסוגיה על דיני קדימת השבת אבידה ועסקנו בשאלה- לפי מה מגדירה הסוגיה את דיני הקדימה- לפי הכבוד, או לפי הזיקה של האדם למעגליו החברתיים השונים? דיני קדימה אלו מהווים נקודת מוצא להבנת היחס בין מעגלים חברתיים שונים ומעוררים את השאלה- מהו המוקד של מעגלי הקשרים השונים שלנו עם המשפחה, מורים מדריכים ורבנים? העמקנו בשאלות אלו, ולמדנו על משמעותו של חבר טוב, וההשוואה שלו לרב. בחנו בזוגות את מערכות היחסים שונות בחיינו, את מידת המשמעות שלהם בשבילנו, הכבוד שיש לנו אליהם. לסיום שיתפנו את הכיתה בתובנות שונות מהתבוננות זו.
היו הראשונים להוסיף תגובה בנושא